ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:63

עכשיו בוודאי עוד במיטתך ועינייך בשבי אצל מלאך השינה . אגב מה היה לך הלילה ? אנוכי חלמתיו הלילה בלי הפוגות . פעמים מספר התעוררתי והחלום נמשך . אנוכי כל כך נרגש ומלא על כל גדותי . פשוט משונה , ממש כאילו בעוד איזה רגעים אנוכי נפגש אתך . אנוכי מוכן לחבק את העולם ומלואו וכל דבר יקר כאן , גם שירת החמורים והפרדים נושאי פחמי עץ על התחנה . בדרך כלל כנראה התנאים הטבעיים קצת יותר רכים מאשר בארץ . אחרי הפסקה . מה תהמה נפשי ומה תשתוחחי . ממש כל קרבי רועדים ככה מצפים רק לפגישה עם אשה אהובה . השר יודע מה אתי . הנה אנוכי רואה כבר מבער לחלון את התיישבות הפליטים . הפקיד הסביר לי צרפתית . הרושם החיצוני של כפר אחד גדול מאוד הוא קצת צועני , למרות שנראים הבניינים להיות מאבן וחדשים . זה קרוב לסלוניקי ואנוכי מוכן עוד היום לשוב הנה כעזרת מלווה ומתרגם . אנוכי כמעט בטוח שיחסר לי כסף ומה אעשה ? אלינקה ( תוסיפי עוד מילה איך שעהם זיך [ אני מתביישו ) רק אל נא תדאגי את דאגתי הכספית . גהאט ורעט מוזען העלפען ואלוהים יהא חייב לעזורן כי על כן בר מזל אנוכי , אומרת עדה [ פישמןן . הבה ונאמין בכוכבי . הנה סלוניקי . אליק הגידי את האמת האינך חושבת לך בלבך : דער בחור איז משוגע . ועוד הערה . את היידיש שלי צריך לדעת , להבין ולקלוט . יום ראשון בבוקר . אנוכי ראוי לספוג מלקות על אשר לא שלחתי את המכתב עוד אמש , ובתור תגמול אוסיף עוד דבר מה . העניינים מסתבכים . אנוכי מרגיש את עצמי כמו בבית . מצאתי אמש תכף את כל אשר צריך הייתי . מצאתי גם את סניף ה"התאחדות . " בחורים כנראה מצוינים . עם אנשי הממשלה אוכל להיפגש כנראה רק ביום שני בבוקר . היום הן חג ולזה באמת חששתי . בינתיים התהלכתי אמש עם חברי ההתאחדות ( אחד מהם הוא מזכיר המשרד הארץ ישראלי כאן ) שלושתם מדברים עברית ושלושתם ביקרו בארץ . השגתי את הכל מה שאפשר היה להשיג בדפוס , דוח על הוועדה המיישבת לחבר הלאומים . מאחרי הצהריים התהלכתי בפרוורי העיר המיושבים בפליטים התיישבות עירונית . פרוורים גדולים מאוד . בתים בני קומה אחת בנויים בלוקי בטון . כל בניין הוא משותף ל 4-3-2 משפחות . לכל משפחה בת 4 נפשות חדר אחר בערך 4 x 3 מטר ומטבח קטן משותף לשתי משפחות . למשפחה עם 5 נפשות 2 חדרים עם מטבח . המטבחים קטנטנים . הרצפה רק בטון . לא מרצפות . הנגרות פשוטה . הגג רעפים . כולם מתפרנסים מהעיר ממלאכה , מדלות וקצת מרעב . יש על המקום חנויות וקיוסקים לגזוז . יש על המקום משטרה והיא מפשרת בין המריבות התכופות בין הנשים המשותפות למטבח האחד . מים בתוך הבתים כמובן אין . הברזים הם בחוץ , בראש כל חוצות , בפינות ובהצטלבויות של הרחובות . בפנים השכונה כעין כבישים פשוטים . מדרכות אין , אין עוד אף צל של ירק ושל עץ . השכונה כולה קצת יותר מדי צפופה ועושה לכן רושם קצת יותר מדי מאה שערים דיק , מזכירה במקצת במקצת את הכוללים . אולם דומני כי שורר ניקיון . בדרך כלל יש קדחת כי בסלוניקי בכלל יש קדחת , נודע לי . משרד השכונה היה סגור ולא יכולנו לדעת עור כמה וכמה דברים מעניינים , בעיקר לשאלת המחירים והבסיס הכלכלי . כל הנ"ל הצלנו מפי אשה אחת שאל ביתה נכנסנו . הציגו אותי בתור סופר אנגלי והיא בדחילו ורחימו ספרה . אשה אגב די נחמדה ( אבל לא כמו בגן הסכסי . ( בסלוניקי בכלל יש הרבה פרוורים כאלה - לפני 9 שנים היתה העיר סלוניקי למאכלת אש . נשרפה כליל . והיא במשך הזמן נבנית מחדש . בזה היא מזכירה את תל אביב . ובשביל דלת העם נבנו בכספי העיר , העדה העברית , ג'וניט , פרוורים כאלה . עברנו דרך פרוור יהודי בתוך המחנה האיטלקי . זאת אומרת הערה קנתה את כל המחנה הצבאי האיטלקי והושיבה שם את הנשרפים . הם כנראה משלמים שכר דירה תמידי . כמתכונת מחנה צבאי נבנים כנראה גם הפרוורים החדשים . כמובן כשכלולים ידועים , ויש להם יותר צורת קבע .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר