ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:61

. 16 אל אלישבע קפלן , סיניאבקה , פולין תל אביב , 17 ביוני 1926 ו 1 ועכשיו כרוניקה no MattHofl JKWKKC וכפית אחרי כפיתו . במכתב הקודם רמזתי על נסים בעולמנו הכספי . הנה בעיתוננו אשר לך תמצאי כבר טלגרמה ברבר זה ובגיליון למחרתו טלגרמה קצת מקררת . הסכיתי ושמעי . יהודי אחר בלונדון , עשיר מופלג כנראה , אשר הגיע לשנות השמונים ושמו ברנרד ברון . זה אשר נדב אשתקד עשרת אלפים לירות שטרלינג לטובת האוניברסיטה והשנה חמשת אלפים לירות ארץ ישראליות לטובת הכורים השובתים . חשקה נפשו להקים לו ציון בתוך עמו . תחת השפעת ירידים הוא החליט להשקיע בתור נדבה מיליון לירות ארץ ישראליות בענייני ארץ ישראל . אשתקד ביקר כאן אדם אחד בשמו ובשליחותו . ב 22 לחודש יוני צריך היה להיות בנקט וסעודה חגיגיתן חשוב בלונדון ובו צריך היה להכריז ולפרסם את הדבר . יסתדר ועד נאמנים מיוחד אשר להם יימסר הפיקוח על הכסף . בתוך הוועד הזה גם הרברט סמואל . הכסף ישמש להשקעות לחברת רוטנברג , באוצר להתיישבות , ,. I . C . T . בבנק אגררי , בבנק אפותקאי וכר ... ' כמובן שמצדנו תהיה התאמצות להקציב מכסף זה להתיישבות חקלאית חדשה , ואולי גם הלוואה לקרן הקיימת לרכישת קרקע השקעה בבנק הפועלים . דומני כי בערך 200 אלף לירות ארץ ישראליות כבר קיבלו ממנו . והסך 50 אלף לירות ארץ ישראליות שנשלח עכשיו לארץ לענייני עבודה מזה הסכום הוא . אולי בינתיים קמו איזו עיכובים חדשים שכאן טרם נדע פשרם . מתוך מכתב פרטי נודע כי יש איזה סטרא אחרא אשר רוצה להפנות את הכסף למטרה אחרת . נאמר שם כי הרברט סמואל עובד הרבה לטובת העניין . הבה נקווה . היש צורך , אלי , להסביר את חשיבות העניין , בין מעשית ובין מוסרית ורוחנית , כלפי עצמנו וכלפי העולם החיצוני ? ומדוע לא נקווה כי דבר כזה יכול לגרור אחריו מעשים דומים מתוך חיקוי ומתוך לשמו של הרעיון . בפריס שוהה עכשיו חברנו המהנדס פפר אשר עבד כל השנים בהכשרת היישוב . הוא בקיא מאוד בענייני החורן . שמה הזדמן עם ראשי הפיק"א ועם אנשי ימינו של הברון ודיבר על הצורך ועל האפשרות של התיישבות שם . בחוגי הממשלה בצרפת מתייחסים בחיוב עכשיו . הן תדעי שדיין ושורר טיפלו אשתקד הרבה בשאלה , נסעו לווייצמן וגם לברון , ביקרו יחד עם פפר את החורן . השבוע היה וייצמן בעניין זה בפריס . פפר הלך אתו אל הברון . וייצמן היה אצל די ז'ובנל ואצל מיניסטר המושבות והעניין בדרך כלל הולך למישרים . הברון הזקן רוצה כי עוד בחייו יתחיל איזה מפעל שם . מחכים לבואו של פרנק מכאן . בשבוע שעבר הוא נסע . יש לי דווקא יסוד לחשוש ליחסו ולהשפעתו השלילית אבל צריך לקוות . אלינקה , חשתי גדולות ואנו כנראה נמצאים בתוך מסכת דברים גדולים . לא אזכור אם כתבתי לך על הצעתי , והיא : לעשות את עניין קיבוץ הקבוצות והתיישבות בעבר הירדן למפעל הדגניות ולהמשך מפעל הכיבוש שלהם . אינני רוצה לקשור זאת באחד . אחרי תקופת עין חרוד ועמק יזרעאל צריך שוב לעלות שמשה של דגניה . הראשונה בעמק הירדן ומעברו המזרחי . הלהבתי קצת גם את שפרינצק ואת ערה ופישמןו . הוא מוכן לנסוע אתי השבת לדגניה ולעורר קצת את אנשינו . אוי לי , אבל שם כל כך הרבה קרח וכפור כי גם כנפי נקרחים ונקפאים מדי בואי שם . אשמתי אמנם גם אנוכי בזה במשך כל הזמן וכולנו ושופרינצקו וארלתורוב . ואיך להציל את הדגניות מטמטום ומירידה ? גם זו פרובלמה כשהיא לעצמה . אנוכי מפחד מפני הפגישה הזאת בדגניה באיזה קור וקרח . 1 1 אלי , הרגשת עניים ממעש ומאדם תוקפת אותי על כל צעד . אם לא נצליח להשליך על המאזניים עוד עשרה חברים בעלי משקל , ערך וערות ורעננות ואבדנו . כל קו החזית מתוח . כל הקשתות דרוכות ונחוצים צופים חדשים ונוספים . דברי אליעזר " עת לעשות לד' הפרו תורתכם" מצלצלים כל הזמן באוזני .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר