ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:60

להגביל את עצמם ל 120 יחידות משק . "יותר מדי חירות נהגנו במושג ההגדרה העצמית של המתיישבים . בשום אופן לא ייתכן שכל קבוצת חברים תוכל לעשות בהתיישבות כרצונה , " קבע . היחסים המעורערים עם ההנהלה הציונית צמצמו עוד את הפערים בין שתי המפלגות הגדולות בתנועת הפועלים . האכזבה מדרך טיפולה של ההנהלה הציונית במשבר הכלכלי ובהשלכותיו , הקמת הנהלה ציונית חדשה ללא נציגי הפועלים בקונגרס הציוני החמישה עשר באוגוסט 1927 והרוחות החדשות שנשבו בה , ושנתפסו כעוינות לתנועת הפועלים ולהתיישבות העובדת - כל אלה הביאו את מנהיגי תנועת הפועלים להכיר בכך שעליהם לחתור ולהשיג הגמוניה לתנועתם בהסתדרות הציונית ולאחד לשם כך את כוחותיה ככל שניתן . יתר על כן , המאבק המשותף בחוסר העבודה שב והוכיח לחברי שתי המפלגות ער כמה דומים ענייניו השונים של ציבור העובדים לזרמיו , ועד כמה רב כוחו של המאחד מכוחם של חילוקי הדעות , שנדמו במידה רבה כשייכים לימים שעברו לבלי שוב . לאחר הוועידה השלישית של ההסתדרות החלו המגעים הלא רשמיים להביא לאיחוד מלא בין אחדות העבודה להפועל הצעיר ורק בעיות חולפות דחו את תחילת המגעים הרשמיים לסתיו שנת . 1928 שקולניק , כהרגלו , תמך באיחוד : "אני הפעם לקחתי לי תפקיד לקדם את העניין , " כתב לאלישבע עם תחילת המגעים בנידון . חייהם המשותפים של לוי שקולניק ורבקה מהרשק הגיעו בשנים אלה לסוף דרכם . ביוני 1927 נסעו רבקה ונועה לארצות הברית לשנתיים , ובספטמבר 1927 חזרה אלישבע קפלן מפולין והפכה לבת זוגו הקבועה של שקולניק . למרות אהבתו לאלישבע כאבה לו הפרדה מרבקה והוא כמובן הצר מאוד על הניתוק מנועה בתו . "רבקה'לה האמיני שהאסון גדול מאוד גם בשבילי . הוא מדכאני עד עפר , " כתב לה באפריל 1928 ( תעודה , ( 23 לצר דיווח על הנעשה בעמק הירדן ועל תחילת בניית תחנת הכוח שיזם פנחס רוטנברג בנהריים , והוסיף דברים על מפגשיו עם בני משפחתה . ככל שעברו הימים כך הלכו וגברו געגועיו לבתו , ואלו מצאו ביטוי במכתביו הכואבים לרבקה " . דומני שלא עובר יום בלי הרהורים בכן . געגועי לנוסילה כבדו עלי מאוד , " כתב לה בינואר . 1928 בעקבות אהבתה לשקולניק עברה אלישבע לגור ברגניה ב . אולם בגלל עיסוקיו הרבים הלך והתרחק שקולניק מהקבוצה ואף החל לחוש מידה של זרות במקום . "כנפי נקרחים ונקפאים מדי בואי שם , " כתב לאלישבע כבר ביוני . 1926 עם התקרב מועד הפסח תרפ"ט החליט שלא לבלות את ימי החג בדגניה ב , כפי שנהג מאז ומתמיד , אלא בתל אביב , עם אלישבע , "בלי שותפים ובלי מסובים , " כפי שכתב לה . הוא מיעט להגיע לקבוצה וקשריו עם אלישבע נשמרו בזכות המכתבים שהחליפו ביניהם , ושאת חלקם העבירו זה לזו בעזרתם של מכרים משותפים מאנשי דגניה ב שהזדמנו לתל אביב . במכתבים שיתפו זד , את זו בקורותיהם , ברגשותיהם , ובעיסוקיהם השונים , למשל בחוויות הקריאה שלהם ( תעודה . ( 24 במהלך 1928 חל שיפור במצב הכלכלי בארץ , והדבר בא לביטוי בירידה באבטלה , בין השאר כתוצאה ממפעלי פיתוח בהיקף רחב , ובהם : נמל חיפה , חברת החשמל בנהריים וחברת האשלג בצפון ים המלח . מגמת השיפור נמשכה בשנת , 1929 ובשנה זו , לראשונה זה שלוש שנים , שב ועלה מספר העולים על העוזבים . היישוב היהודי החל לזקוף ראש ולחוש הקלה של ממש .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר