ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:55

ג . התיי שבות האלף הראשונה שבועות האחרונים של 1925 הופיעו סימנים ראשונים ^ irp למשבר כלכלי בארץ ישראל , ומשבר זה הלך והחריף בתחילת . 1926 המשבר נבע בחלקו מהשקעות בריבית גבוהה בענף הבנייה בשנות השגשוג , ובחלקו מהרעה שחלה במצבם הכלכלי של יהודי פולין , אשר מנעה מהם להשקיע הון בארץ ישראל . ההתקדמות הגדולה שידע היישוב היהודי בימיה הראשונים של העלייה הרביעית הלכה ונעצרה ואת מקומה תפסו שורת תופעות שהיו מוכרות כל כך לוותיקי העליות הקודמות — אבטלה , מחסור , עזיבה במספרים הולכים וגדלים ורוח של דכדוך שפשטה ברחובות הערים . המשבר הכה בעיקר בציבור העירוני וכמעט שלא ניכר ביישוב הכפרי . אנשי המוסדות המיישבים ראו בכך שעת כושר לתבוע את חידוש ההתיישבות החקלאית , וטענו שזו תביא פתרון חלקי לבעיות התעסוקה בערים ואף תשפר את מצב הרוח ביישוב על ידי יצירת הרגשה של תנופה מחודשת בפיתוח הארץ . כבר באביב 1925 הגה יושב ראש המרכז החקלאי אברהם הרצפלד תכנית התיישבות חדשה ובמרכזה הצעה ליישב 1 , 000 פועלים ביישובים חדשים . לנוכח המשבר הכלכלי היה לוי שקולניק לדוחף העיקרי של התכנית , שקיבלה את השם "התיישבות האלף , " והיא שעמדה במוקד עשייתו בחורשים הבאים . התביעה היומרנית ליישב בתוך זמן קצר 1 , 000 איש בעיצומו של משבר שפגע גם בקרנות הציוניות התקבלה בתמיהה ובספקנות אפילו בחוגי הפועלים , והצריכה תכנון קפדני ומאמצי שכנוע עקשניים . דומה שבמחצית השנייה של 1926 היו מעייניו של שקולניק נתונים לשניים - למפעל ההתיישבות החדשה , שהוא היה משוכנע בנחיצותה ובהכרח להוציאו אל הפועל ויהי מה , ולאלישבע קפלן , שנסעה ביוני אותה השנה לבית הוריה בסיניאבקה שבפולין כדי להתרפא ממחלה ושהתה שם עד לסתיו , 1927 וששקולניק היה אחוז געגועים אליה וקשור אליה בכבלי אהבה . " בתל אביב רבו פשיטות הרגל" - קריקטורה משנת 1927

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר