ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:48

הכפרי - האם הוא כטיפוס של סופר הכפר שלנו , יש לי רשמים שזה לא כך ( וזה יכולתי לתפוס , ( אבל יש כנראה גם אנשים שמסורים לדבר . המפלגה - הממשלה . יש לה אפרט הגדול והענקי בשביל להפיץ את דעותיה בכל פינות הכפר והעיר , ויש לי רושם נאמן שיש התאמצות להכניס על ידי האפרט הזה הרבה אור . הקומוניסטים בעצמם יודעים שאין להם הרבה כוחות . הקואופרציה כבר אינה הכרחית - כל אחד יכול לקנות בחנות פרטית . הם מונים כעת כ 7 מיליון רובלים . בפילם מופיע אחד שהוא גם יצר את החנות השיתופית הראשונה שאינה מצליחה , שלמרות רצונו אינו מסוגל , וזה מוכיח עד כמה שאישיות היא חשובה . באה תקופה של הקמת המשק , שאלת הפרנסה . מסבירים גם את הופעת גירושים מבתי הספר הגבוהים בשביל שהם חיים בדוחק ורוצים בכל זאת להקים אינטליגנציה פרולטרית שלהם . רק 50 % -40 % עובדים לפי המספרים הרשמיים . ברור שהדיקטטורה היא של המפלגה שהיא בת מיליון . ולמרות שהם מיעוט הם מאמינים . גם בשאלת גירוש מבית הספר יש נסיגה כמו גם בשאלת הדת , ויש לפעמים נזיפה לקומסומול על התנהגותם . השינוי הזה שבא על ידי ההנחות לקפיטליזם והכנסת יחסי כסף והיחס של קודש לכפר הביא לידי זה שאת כל המסים הטילו על העיר והעיירה . שם זה פוגש את היהודי , ומצבו עכשיו הולך מיום ליום ורע בכל המובנים . מחוץ למצב הכלכלי גם מצב הנפש הוא מדוכא מאוד . יש רושם שהם כאילו לא מצאו את מקומם . אין ביטחון שלא תיאסר אם לא היום אז מחר . אולי יתרגלו למצב הכלכלי הרע , עכשיו אני מאמין גם לאלה שכותבים לנו מרוסיה שיבואו לעבוד וזה לא מפחיד אותם יותר . לא היתה אפשרות להתעניין בשאלת התיישבות היהודים מפני שלא יכולנו להישאר יותר משבועיים . ממה שדיברנו עם האנשים העומדים קרוב לעניין ההתיישבות ושיש להם גם יחס לארץ-ישראל ו"החלוץ" - גם הם אינם חושבים שזהו פתרון . האמצעים להתיישבות הם של הג'וינט , שצריך לתת לכל משפחה 300 פונט . גם חברינו אינם מאמינים שאפשר יהיה בסכום זה להקים משק חקלאי . יש פחד גדול מפני האנטישמיות שמפותחה עכשיו מאור בכפרים . וזה לא נותן לרעיון ההתיישבות [ -1 הייבסקציה פורשת את רשתותיה לקבל את כל והןהשפעה בידיה ולהופיע בתור בא כוח היהודים , בייחוד באמריקה , ואולי תהיה עור התנגשות בינינו ובין הייבסקציה בשדה זה . אני עוד אספר שהיתה לנו ישיבה עם הפרזידיום [ הנשיאות ] של [ המשרד ] החקלאי שבראשו עומד יהודי היודע על דבר הציונות גם כן . הישיבה נמשכה איזה שעות , היתה ידידותית ומעניינת . הוא מהיחידים שבתור יהודי מרגיש את עצמו חופשי . ב ' יצנטרוסויוז , " אשר בלי ספק היו הרבה עשרות יהודים , לא נשמע אף צלצול של יידיש . בכל מוסקווה לא שומעים יידיש . דיברנו על דבר קשרים אינפורמטיוויים . הם נתנו לנו הרבה חומר . דיברנו שהאינפורמציה תהיה בעברית והוא הסכים לזה . דיברנו על הרבה שאלות - על ההסתדרות החקלאית , על המשקים ועל הפועלים השכירים . על הערך של הבניין הקונסטרוקטיווי ועל יחסנו אל שאלת הערבים , על הקשיים , על ההנהלה הציונית . גם השאלה על דבר היחס של פועלי ארץ ישראל לבולשוויקים ביחס לפרעות . תשובותיו היו גלויות ואמתיות ומתאימות למציאות . יש לי " החלוץ" בברית המועצות - הננת הקרקע לנטיעת טבק בקבוצת תל ח בילטה , 1924

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר