ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:47

. 12 דברים באספת סניף "הפועל הצעיר" תל אביב , ה' באייר תרפ"ה , 29 באפריל 1925 המנהג שכל נוסע לחו"ל צריך למסור דוח חל גם עלי , למרות זה שביקורי ברוסיה היה קצר . מה שאספר יהיו רק רשמים פרטיים . יש כאלה שיודעים יותר את רוסיה ממני , שהיתי ברוסיה רק שבועיים . הרשמים מתחילים עוד מהמשרדים של הקונסולים המוסקוואים באירופה , ואם אני משווה אותם בכל המובנים ( במובן הפגישה והשיחה ואפילו הכינוי "חבר ( " לקונסולים אחרים , הרי היחס הוא עדין מאוד . במשך זמן שהותנו ברוסיה ובמשך כל הפגישות היה היחס אנושי , חברי , זאת היא ההתרשמות פשוטה , חברית . הרשמים האלה שהאירו בי ניצנים בשביל היחס לרוסיה הפרולטרית . יחסנו לרוסיה , של רבים מאתנו , הוא ספרותי , כמו שאמרו חברינו ברוסיה , וזה אולי נכון . עלי גם השפיע שעל הגבול הלטווי על הפוסט הראשון יש כתובת פשוטה ברוסית : "תנו שלום לקומינטרן שנתן ארגון לפועלים ... " זה עשה עלי רושם נעים . עצם הדבר עושה רושם טוב , למרות הכרת המצב ברוסיה של שלילת חופש הדיבור וכוי . מוסקווה בעצמה דווקא מקררת במידה ידועה . קודם כל עוברים כבר דרך של יומיים . 1 ו העוני מורגש בכל , אפילו ברכבת עצמה . בולט לעין שלא קם דבר חדש לגמרי . אותם יחסי הכסף ושוק הכסף . יחד עם השלטים למאות של חברות השייכות לממשלה , ישנם לא פחות מוסדות השייכים לקפיטליסטים פרטיים . שאלת המחיר והעמידה על המקח כמו קודם , מה שאין בוודאי בבירות אחרות . שימוש רחב באוטו אין במוסקווה . וכשמתחילים להתעניין מתברר שהדבר איננו מקרי , זאת היא שיטה . אין פרטנזיה להגיד שיש כבר קומונה או משק קומוניסטי . היו שנים כאלה בתקופת הקומוניזם הצבאי , אבל לא עכשיו . המלחמה האימפריאליסטית מהחוץ והמלחמה הפנימית האזרחית כנראה החריבה הרבה . התוצאות של חורבן הארץ דרשו לעשות רוויזיה , ויש ויתורים גדולים מאוד לקפיטל , ובעיקר לחוץ לארצי , ואם ישנו הוא על פי רוב מפחד להופיע , כפי שאפשר לדון על פי השיחות שהיו לי עם יהודים אחדים . הנסיגה מהקומוניזם היא כמעט בכל החזית . היחסים בין העיר והכפר . תחת לחץ ההרס של תקופת הקומוניזם הצבאי , שלקח את הרזרווה ולא נתן תמורת זה כלום , ואחרי הוויתורים נשארה האינדוסטריה ב 50 % למטה מזה שהיתה לפני המהפכה . לא היו פבריקטים [ מוצרי תעשייהן תמורת הלחם . הדבר הזה הביא את הכפר לכך שיראה את אגרופיו , ובעד זה נתנו הרבה ויתורים לכפר . ועכשיו כל העיתונות וכל מרכז הכובד מכוון לצד הכפר . במשך היותי היתה לנו האפשרות לבקר בבתי חרושת אחדים שאפשר לחשוב אותם שהם טובים . כבר מזמן לא ראו מכונות חדשות ומורגשת ירידה גדולה באינדוסטריה . התרשמתי מהסידורים הפנימיים ( הרגשת הפועלים , היחסים בין הפועלים וההנהלה , אולם המנוחה וכל הסידורים האלה שעל ידי בית החרושת ) עשו עלינו רושם . ברור שזה בחלק קטן של בתי חרושת , אבל ברור שזאת היא הטנדנציה . ביקרתי במקרה בבית תינוקות כדוגמתנו , אבל במשטב [ קנה מידהו יותר גדול , של 70-60 תינוקות ילדי פועלים העובדים בבית חרושת אחד , הנמצא בקרבת בית התינוקות . כל הסידורים נעשים בעיקר על ההוצאות של הנרקומזררב ומשרד הבריאותו . צוות של אחיות ורופאה , זה בהרבה מזכיר את הסידור אצלנו . זה בוודאי רק נקודות ביחס למשטב הכללי , אבל אלה הן אבני הסימון של הדרך המבוקשת . ההלאמה שוררת בעיקר בבתים , באוצרות הטבע , שהולכים ונמסרים לקונצסיות פרטיות של חוץ לארץ , ובוודאי לא פעם ממשלת הפועלים תיפגש בקונפליקטים עם בעלי הון שיהיו ו [ - של נותני עבורה ופועלים . הם יודעים זאת . הם מדברים עכשיו הרבה על החינוך ועל דבר אבולוציה . אין הכרח לעבודה עצמית . בכל זאת קושרים קשרים למשק הכפר . הם גם מאמינים שהקואופרציה תביא לקומונה ולשלטון הפועלים . מקטן ועד גדול מתייחסים מתוך קרושה לדברי לנין . בשאלת הדת גם כן ישנן הרבה הנחות , ובמוסקווה מצלצלים בכל הפעמונים . ביקרנו גם בית כנסייה , איפה שהתפללו כבשנים הקודמות . בוועידת ה"צנטרוסויוז" והתאחדות הקואופרטיווים ] הציגו פילם קואופרטיווי , בו ראיתי קרבה ידועה למהלך שלנו , מחוץ למשטב . הפילם מוקדש לחיי הכפר ומופיע גס בא כוח הדת יחד עם העשיר . בלי להיות בכפר ולדעת מה הוא טיפוס הסופר

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר