ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:46

ער המקסימום את כל סגולות משקה לשם קליטת עוברים חדשים נוספים . וככה יש גם להבין את דברי החבר וילקנסקי בדבר ההתיישבות האקסטנסיווית , אם רק אין רצון לסלף את הדברים בכוונה . ה"אקסטנסיוויות" שלו היא הצעת מעבר בהתחשב עם הרבה והרבה גורמים , ובייחוד עם הצורך לרכז את כל האמצעים הלאומיים לגאולת הקרקע בשעת כושר זו , שמי יורע אם לא נחמיצנה . אפשר להסכים או להתנגד , אולם אין לבטל סתם את הדברים על ידי סירוס תוכנם . הסכנה היא גדולה , גם לאומית וגם סוציאלית . הן שמחתנו לרגלי רכישת כל שטח אדמה על ידי פרטים נפגעת על ידי העובדה שקרקע האומה , עריסת העם , נעשה לקניין פרטי ואולי לאובייקט של מקח וממכר עובר לסוחר ולספקולציה . ומה גם אם פרטים לא ירבו לקנות , ולקרקע אין גאולה לא לאומית ולא סוציאלית , הרי על אחת כמה וכמה . גאולת הקרקע - זהו הגורם להצעת האקסטנסיוויות של החבר ווילקנסקיו בתור הצעת מעבר זמנית . כמונו גם הוא יודע שאין הקרקע נקנה על ידי הקושן בלבד , וכי אך ההתיישבות הרציונלית והמודרנית תקנה לנו אותו . ובשובי לדברי הקודמים , עלי להגיד כי שכנות קבוצות אחדות כאלה בנקודה אחת במרכזו של השטח או בנקודות שונות , בהתאם לתנאים הגאו טופוגרפיים , הפוליטיים וכר , מייחד לקבוצה את מעלותיה היא עם יתרונות המשק הגדול ביחס לחיי החברה , התרבות , הגנה , הכנסת מלאכה וחרושת במידה האפשרית וכוי . ואת זאת עשה השנה המרכז החקלאי , בישבו בתל ערש שתי קבוצות על גבעה מתאימה אחת , לא הרחק מהקבוצות "גניגר" ו"אחוה , " בכל אופן דומני לא יותר ממרחקו של עין חרוד לתל יוסף , שהיו לפנים למשק אחר ונמצאה סיבה לפירודן . ומאין ומהיכן הביטחון האולימפי שהכל יעבור ויבוטל בפני המשק הגדול ו"הפתוח ? " החיים יורונו כי יש אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד נביאו . והרי קיימות בעמק החדש שלוש , ארבע קבוצות שכנות והנן דומני רחוקות קצת מהאיחוד לגוף אחד . בינתיים כל אחת בונה את משקה ומפתחת באופן מקביל את כל הענפים . וכעבור שנים אחדות כבר לא יהי כל היגיון , לא מעשי ולא אבסטרקטי , לאיחודן . ומעניין כי דווקא תל חי הרחוקה ושבסיסה הכלכלי רעוע מאור מתאחדת עם הגרוד . וגם קבוצת יג'ור המרוחקה והחלשה במובן הפנימי , חשקה נפשה באיחוד עם עין חרוד . ומה הן כאן הסיבות הפועלות ? דומני לא משקיות ולא חברתיות . ואגיד את אשר עם לבבי , סיבות איחודים אלה הן רק שליליות . רצון ביודעים ובלא יודעים לפרק עוד דאגת המשק במצבו הקשה - כלכלית או חברתית או שתיהן יחד . שאיפה להיתלות באילן גדול וצעיר , מבלי להבין שגם שורשיו טרם יחזיקו את צמרתו הוא ברמה . זיווג כזה מתוך טעמים שליליים לא יביא אושר לשני הצדדים . טוב לנו ההתבדלות , ובלבד שישתרש כל אחד במקומו , יאחז בציפורניו וייצור מתוך משיכה בעול והרגשת אחריות בפני כל תנועת העבודה . מה ייתן ומה יוסיף האחד בהשליך כל אחד את יהבו על השני ? כעבור שנים אחדות והארץ תמלא רשת משקים קבוצתיים , עומדים ברשות עצמם , בריאים בגופם וברוחם - יהי איחוד עליון כלכלי בין כל המשקים בתוך חברת העובדים , דבר בזמנו ובעתו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר