ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:45

עליונה מאוחדת , אולם המשק הגדול בעצם מחולק למשקים . ייתכן כי בכל משק קטן כזה יהיו ענפי חקלאות מקבילים בהתאם לתנאי הקרקע וכר . ' בוודאי גם יימצאו פטריוטים לכל משק ומשק ממש כמו בקבוצה "הקטנה והסגורה . " איך שהוא גם כאן אין כל הבדל כלכלי בין משק אחד בהנהלה אחת או משקים אחדים השייכים לקבוצות אחדות שכנות . ברור שקבוצות אלו יהיו להם המון דברים ומוסדות משותפים , וייתכן שבכל זאת לעולם לא יתאחדו לגוף אחד , וגם לא ירגישו צורך בזה . את הצורך הזה תמלא חברת העובדים . הן ביתרונות הקולטוריים אשר בתוך ציבור יותר גדול יוכלו כולם להשתמש בהם , כגון הרצאות , תאטרון , שירה , זמרה וכמו כן כמכונות גדולות , אינסטרוקטורים ובעלי מקצוע . לכל אותם החברים אשר מתוך ניסיונם , חייהם והרגשתם ברור להם כי פרודוקטיוויותו של המשק תגיע למקסימום רק בזמן שכל חבר וחבר יוכל להקיף את כל המשק , לדאוג את דאגתו ולשמוח בשמחתו , לא רק על ידי הוועד הפועל של המשק אשר עומד בינו ובין החבר - לכל אותם החברים לא יהיה כל צורך לאחר את הנהלת המשק . זה לא יוסיף ורק יגרע . יקרה גם שקבוצות תתאחדנה , כמו שיקרה שמשקים גדולים יתחלקו ושניהם יחד לא תמיד לטובה . ישנן הרבה סיבות להתבדלות . והסיבות הללו אינן דווקא "באמונה שחיי חברה יותר מושלמים ופוריים אפשר ליצור בחברת אנשים מוגבלת" ( כאילו חברי הקבוצה רוצים לחיות בקבוצתם הקטנה במדבר , הרחק מאנשים . הן תפילתם ודרישתם המידית היתה - הרבות בקבוצות שכנות ובקשרים ומוסרות משותפים ביניהם . ( הסיבות לאמתותן הן : משקיות , פוליטיות , תרבותיות , סיבת הגיל והחינוך , מידת האיניציאטיווה של גילוי עצמיות והטבעת חותם מיוחד בעבודה , ביצירת המשק והנהלתו . ועוד הרבה דברים דקים מן הדקים . והסיבה הכי חשובה של יצירת קבוצות והתברלותן , מבלי להתאחד לגמרי למשק אחד גדול - היא הנהלה . המשק הגדול מחייב הנהלה . ואינני נכנס הפעם בוויכוח אם יש לנו כוחות מנהלים אדמיניסטרטיוויים בשביל משקים גדולים או לא . מי שמסתכל ומכיר את כור מחצבתו של הפועל החקלאי העברי לא יטעה בדעתו . אפשר אולי עוד למצוא אדמיניסטרטורים שכל הצטיינותם תהי בידם הקשה על הפועלים , אולם חברים מנהלים , מקיפים ומדריכים בעבודת המשק הגדול , מאין יימצאו לנו ? המשק הגדול דורש במפגיע את ההנהלה הקבועה והמרוכזת . בייחוד בעשותנו סוף סוף את ניסיונותינו שווים לכל נפש , בבואנו ליישב אלפיים איש במשקי קבוצה גדולים לא תהי לנו כל דרך אחרת מאשר לקבוע למפרע באופן די מכני את ההנהלה ואם גם על ירי בחירות כלליות . הרי את המומנטים של קרבה נפשית ויחסים חבריים אינטימיים ביטלנו , ועוד יותר - אנו "משתדלים" מתוך לעג ובוז לבטלם . יישאר לנו אפוא רק הסידור והארגון המכני , האורגניזציוני . בלעדי הנהלה כזו לא יקום המשק הגדול , אם גם יתר התנאים יהיו נוחים וטובים . ייתכן גם כי הנהלה כזו תצטרך ברבות הימים ובהתפתחות הדברים להיכנס בענייני ביקורת התוצרת , הטמפו והפרודוקטיוויות של העבודה ( עניינים לגמרי בלתי נעימים . ( לאט לאט ייווצר "יחס" בין ההנהלה ובין המונהלים . ההנהלה באין לה כל יכולת פיסית לעבוד ממש במשק תתהווה לשכבה ידועה מעל או מחוץ או לצד החברים . כך , באופן זה או אחר , תתהווינה שתי שכבות . ואת זאת יגורנו . חפצנו בקבוצות חברים שווים ובלי מנהלים בתור מקצוע ושכבה מיוחדת . הקבוצה הקטנה מבטיחה לנו זאת . בעצם דאגתה להתאמת החברים ובשאיפתה לטפח ייחוסים חבריים נפשיים בקשר עם מידות הקבוצה והמשק עד כרי יכולתם של כל החברים להקיפו ולהקיף את עצמם בתוכו , מונח הביטחון הזה . דאגת המשק ויצירתו מוטלת על כולם ואין אפשרות ויכולת של השתמטות , רשלנות או רפיון בסתר . החוג הוא צר , ההשפעה והביקורת ההדדית היא מבלי משים גדולה . כל אחד גלוי בכל פעולותיו המשקיות לפני כולם וכולם לפני האחד . לזה יש ערך מכריע . את זאת אנו מעמידים נגד ההנהלה המקובלת במשק הקיים הקפיטליסטי ואשר תהי הכרחית במשקינו אנו הגדולים . הקבוצה הקטנה בשכנות של עוד קבוצות דומות - מתחילה במתי מספר , בהתאם ליריעה והיכולת החקלאית אשר לחברים ובהתאם למצב האקסטנסיווי של המשק בשנים הראשונות להיווצרו . יחד עם התפתחות המשק , העמקת שורשיו וענפיו , התמחות והסתגלות החברים , הולכת הקבוצה וגדלה . החברים חודרים ומקיפים את המשק , ומתוך חדירה והתמזגות עם המשק סופגת הקבוצה עוד חברים אשר נכנסים למעגל החיים והעבודה המשותפת , ומתחילים יחד עם כולם לשזור את חוט היצירה המשותף בהוספת משלו כמידת יכולתו של כל אחד . ממספר קטן בתחילה יכולה הקבוצה באופן טבעי כזה לגדול לעשרות רבות של חברים , בהתאם ליכולתם , להיקפם ולקליטתם של החברים ובהתאם ליכולת השטח וסגולותיו . כי החובה על כל קבוצה לנצל

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר