ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:43

הרגולציה המחייבת הזאת ועצם השלטת המושג הזה במושב יבטיחו את העזרה ההררית ואת האחריות ההדדית . זאת היא הסינתזה , אליה צריך לבוא המושב בהתפתחותו למען יוכל להיחשב כאחד מדרכי ההתיישבות שלנו . ואינני מודה אף באחד מכל "שבעת הדברים" שמונים אותם "בהתיישבות הקומוניסטית הגדולה והבטוחה" לטובה ואת הפכם בהתיישבות הקבוצה ... ( אותה הקבוצה שלנו הידועה , המקובלת , "נפסלה" פתאום אצל חברינו , עמא פזיזא , לקיים מה שנאמר : "וישן מפני חדש תוציאו" ונפלה בהבל פיהם לבלי תוסיף קום . עליה "לעבור" לדעת "הפוסקים" האלה למושב או לקבוצה גדולה . היא בעצמה לדעתם עברה ובטלה מן העולם ) וכמו כן אינני מודה בכל "שבעת הדברים" שנמנו במושב לרעה . ועלינו קורם כל בוויכוחים ובבירורים להשתדל להיות אמתיים וישרים . גם אנוכי חושב כי יש לנו בארץ עניין רק עם שתי שיטות התיישבות : התיישבות פרטית , אינדיווידואלית -המושב , והתיישבות קיבוצית , קומוניסטית - הקבוצה . אין לגבי רירי '' קבוצה קטנה סגורה" ולא מפני שהיא עוברת ובטלה מן העולם , כי אם מפני שלצערנו ולכישלוננו היא עדיין לא באה לעולם . הרב מספר הקבוצות הקבועות והסגירות אצלנו ומי הן ? שח לי פעם חבר כי לפי הסטטיסטיקה עבדו בדגניה במשך השנים יותר מ 415 חברים ובבאר טוביה טיפלו הרבה עשרות חברים . ומי מנה את מספרם בבן שמן , חולדה , מרחביה וכינרת ? הלזה משק סגור ייקרא ? אולם אוי לנו מדרך פתוחה זו : בה כישלוננו . משק מוכרח להיות קבוע וסגור . אין משק פתוח ! פתוח רק בית מדרש או "להבדיל" תאטרון וגם להם יש גבולות . קיים החוק של אי החדירה . 3 aic 0 H Henp 0 HnuaeM 0 CTH BemecTBa — שאיפתנו וכל התאמצותנו היא להביא את כל המשקים למצב קבוע - בשטחם , במספר העובדים ובאמצעים הדרושים לבניין המשק . אין לנו עדיין היכולת לקבוע הכל למפרע בדיוק נמרץ ולעולמים . יש לנו עסק עם דברים ומעשים הנמצאים בהתפתחותם . קרקע דבורי בתחילתו משתבח במשך שנים אחדות ויבוליו יהיו כפולים ומשולשים . המשק על פי רוב מתחיל בלי השקאה והיא מסתדרת רק כעבור שנים . אולם בתנאים נתונים ובתקופה ידועה הכל מוכרח להיות קבוע ו " סגור . " [ 1 חסידי הקבוצה הגדולה טוענים : "תחת לחץ של ריבוי אנשים בחקלאות נוצרת האינטנסיוויות" - האומנם ? ובכן במשוך שני חולבים בפטמת הפרה , כמשלו של וילקנסקי , היא תעניק לנו חלב בכמות כפולה ? לא . חוששני שתהפוך לגמרי את הדלי על פניו או על פני החולבים . אינטנסיוויות במשק חקלאי איננו ב"מקסימום אנשים על מינימום שטח , " כי אם במקסימום הכנסה במינימום של שטח , ואולי גם במינימום האפשרי של השקעת כוחות עבודה . יש אינטנסיוויות שאינה משתלמת לרגלי ריבוי האנשים והשקעת כוחות עבודה מרובים . לכל יש חוק וגבול . ואם לעמוד על טהרת ההספקה העצמית המלאה והשלמה במשק החקלאי כמו שרוצים זאת חסידי הקבוצה הגדולה , הרי שמספר האנשים במשק של שטח ידוע מוגבל בכמות יבולו והספקתו העצמית . ונניח שלמשק של שטח ידוע יש אפשרות של 50 אחוזים השקאה לגידול קולטורות יקרות , הדורשות הרבה ידיים , הרי ברור שמשק זה לא יספק חיטה לעובדיו ואולי גם לא את החלב ואת הביצים - ונמצא בוגד בפרינציפ של הספקה עצמית . אני אינני נבהל מפני זה , צריך בלי כל פקפוק לנצל את סגולות המקום , לצופף את היישוב ולקנות לחם מהמשק הסמוך , אשר ירבה בזריעת חיטה , מחוסר אפשרות לגדל בננות או פרדס או ירקות מחמת חוסר מים . אולם גם לצפיפות זו יש תכנית , סדר וגבול . יבוא יום והמקום ייסגר . והדבר הזה אפשרי בין במושב ובין בקבוצה . אם חבר במושב לא יוכל לעבד את 10 הדונמים בהשקאה , הרי ממה נפשך - אם הוא יספיק לעבד רק 5 דונמים בהשקאה וימצא לו למחייתו , הרי טוב . על יתר אדמת ההשקאה בצירוף עוד אדמת פלחה ניישב מתיישבים חדשים , ושמרנו גם על פרינציפ של הספקה עצמית , או נגדיל את המושב במספר מתיישבים "אינטנסיוויים" רק על עודף אדמת ההשקאה , ואת לחמם ישיגו בכסף מהעודף אשר במושב . ואם 5 הדונמים לא יספיקו את צורכי המשפחה ויותר גם לא יוכל לעבד , הרי באנו בסתירה עם ההנחה שאפשר להתקיים בחקלאות מעבודה עצמית בלי ניצול אחרים ובלי "עודף המחיר , " בין בקבוצה ובין במושב . כי השטח אשר יספק את צורכי העובר בקבוצה מוכרח להספיק גם במושב , וכך גם להפך . ואין להישען על ההנחות הבלתי נכונות שמשתמשים בהן כארגומנטציה , כמו למשל : ( א ) "המושב קונה הרבה מאוד מן החוץ , מוציא את כספי הלאום לשוק הערבי הזול ולשוק העירוני המנצל ; " ( ב ) "הוא יצטרך לקנות הרבה מאוד מן החוץ יותר מאשר כל צורה התיישבותית קבוצתית המכניסה את

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר