ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:42

ואם כל אלה אינם במושב , אז גדולה הסכנה שמא בהתפתחות הדברים יטה מן הדרך בה בחרנו לשם הגשמת שאיפתנו החברתית . כישלון חברתי , גם במקרה של הצלחה כלכלית , יגזור כליה על כל השטח . על כולנו , בעיקר על חברי המושבים הקיימים ועוד יותר על החברים הצעירים החדשים אשר מתכוננים כבר למושבים החדשים מבלי לעבור אפילו את בית הספר "הקבוצתי" בארץ , מבלי לסגל לעצמם על ידי כך את אותם המושגים הקיבוציים אשר נחיצותם גם במושב גדולה מאוד - לשים לב למצב , לחשב היטב את הדרכים , לבחון את כל הספקות ולמצוא להם פתרונות . סוף סוף לא בבתים המשותפים וגם לא במטבח המשותף , ואף לא בניר הארוך - עיקר העיקריים . אנשים אשר מאמינים בהתייחדות הנשמה עם המשק החקלאי ובקשרים נפשיים עמוקים , אשר אין סובלים כל מחיצה , ואפילו של חברים מאותו המשק — קרובים , נאמנים ומסורים לאותו הדבר והרעיון . לאנשים אשר תולים בקבוצה את כל הקושי והכישלונות האובייקטיוויים המלווים את החקלאות , לחברים המאמינים בהערת כל כוחות הגוף והנשמה , המרץ וההתאמצות רק ברשותו הפרטית של כל אחד - לאנשים אלה אין דרכם המשקית דרך הקבוצה של חיים ועבורה משותפים . טוב להם ונוח לקבוצה ולחבריה כי לא יהיו מעורבים יחד . צל הרים ייראה להם תמיד כהרים . ועלינו להיות מוכנים מראש שבמשך תקופה ידועה מספר החברים האלה לא יהיה קטן . עד אשר יתבלט הקושי הגדול , גם המשקי וגם החברותי שכנתי , אשר במושב ויוכיח כי גם פה אין גן עדן ואין החופש המקווה ויש כישלונות , ואולי גם עזיבת חברים וכר - יהיה מספר החברים הנוהים אחרי החידוש של המושב גדול . כי סוף סוף הקבוצה בתור מפעל , הנושא בחובו גרעיני המהפכה החברותית בצורת ארגון חדש של משק העובדים וחייהם , דורשת מסירות והקרבה עצמית , התאמצות והבלגה יתרה . הן כל זה לא נעשה כלאחר יד , פשוט וטבעי . כולנו חניכי תקופה ומשטר אחר הננו והרגלים של חיים פרטיים דווקא , ולא משותפים , נעשו לטבענו השני . בשביל האיש של היום אין הקומונה דבר טבעי . היא נקנית בייסורים ולא כולם יקבלו ייסורים באהבה . ולפיכך יהיו מרובים המחפשים במושב את הדרך למטרתם . בזאת עלינו להתחשב ולהתאמץ לסגל את צורות ההתיישבות אשר ייבח 1 רןו לדרישות היסודיות הנובעות מעצם מהותה של תנועת העבודה בארץ . אם זכינו בעבודה קונסטרוקטיווית במקום "מלחמת מעמדות" גרידא במובנה הצר , אם הסוציאליזם שלנו היא הסוציאליות הבונה והסוציאליזם הקונסטרוקטיוויו - בל ניתן לטשטש מתוך רוב בניין את היסודות הסוציאליים . אין לנו , הפועלים במאה העשרים , לבנות שום משק כלכלי בבשרנו ובדמנו אם אינו בנוי על יסודות השוויון הכלכלי ואם מכשירי העבודה אינם שייכים לכלל העובדים . ו ] לדידי אפשריים התיקונים על ידי יצירת הכפר הקומונלי . במושב הקומונלי החיים והיצירה אינדיווידואליים הם . כל אותם החברים , אשר לדעתם כוחותיהם הנפשיים , המרץ , האיניציאטיווה ורגש האחריות המלאה כבולים בחיי הקבוצה , ימצאו להם כאן מקום ואפשרות להערת כל כוחותיהם וכשרונותיהם ביצירה . מהצד השני ייטול הסידור הקומונלי בחלוקת התוצרת - פרי עבודת החברים והתאמצותם הפרטית - את עוקץ ההתחרות המביאה לידי אי שוויון , קנאה ושנאה וברבות הימים מתגלגלים הדברים גם לידי ניצול . השוויון בהשתמשות בתוצרת חברי הכפר אינו דבר מכני , כי אם הגיוני , לפי הצרכים הטבעיים של כל אחד ובהתאם ליכולת הכלכלית ולתנאי הכפר והחקלאות בארץ . אין נחיצות דווקא במחסנים גדולים משותפים אשר ירכזו את כל התוצרת , כי זה יוסיף רק עבודה מיותרת בכפר אינדיווידואלי כזה . מספיקה החנות המשותפת אשר מרכזת את כל עודף התוצרת המיועדה לשוק . על יד חנות זו קיימת "קרן השוואה . " קרן זו תתמלא ממס מתאים להכנסת כל אחד ואחד . הקרן מתנהלת על ידי ועד מיוחד אשר יחקור את מצבו הכלכלי של כל אחד , את צרכיו ויכולתו . הוא יוכל לעמוד על כל מקרה של אסון , היזק , הפסד טבעי או טכני , על סיבותיהם ועל מידת השפעתם על מצבו הכלכלי של החבר . על ירי שימוש הגיוני וזהיר באמצעי הקרן יוכל הוועד לקיים את בלנס השוויון . חושבני כי בידי ועד זה טמון גם מפתח הביטחון ש"הקומונה" סתם לא תביא לידי הורדת הפרורוקציה . ועד זה בהיותו פנימי מתוך העבודה והחיים יוכל תמיד לדעת את הסיבות האמתיות של היבול הרע אצל חבר זה או אחר ושל הצלחת המשק ואי הצלחתו אצל פלוני או אלמוני . תפקידו יהיה לא רק להשוות בעלמא , כי אם תהיה לו היכולת לעורר את הנחשלים , ובעיקר יהיה תפקידו רגולטיווי . חג האסיף או חג החירות יהיה גם חג השוויון במושב .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר