ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

עמוד:40

והרבה גורמים לאי השוויון ישנם בדרך התפתחותם של המשקים האינדיווידואליים במושב , אם גם נוצרו כולם בתנאים שווים מתחילת בריאתם - פרה כי תיקנה ונסתם מקור חלבה , ואין אחריותה חלה על חברת ההבטחה הכללית או המקומית . פרה או פרד כי ייגנבו מידי בעליהם - מה יעשה היחיד בקרוהו אסון ? והן די לה לפרה לא להתעבר ולהפסיד חודשים אחדים בשנה , והיותר חשובים לממכר החלב , והרי לך מכה עצומה למשק הקטן ! וגם בהמליטה בשנים הראשונות והנה עגלים דווקא , ואצל השני עגלות וגדלו המשקים בתנאים בלתי שווים בהתפתחותם ובהכנסותיהם . או תקרה מחלה בעופות או שועל כי יטרוף את הדוגרת וכר' וכר כל מיני מרווים וחוליים רעים השכיחים על דרכי התפתחות המשק בכל מקצוע ומקצוע . ואיש כי יבוא למושב , ויביא אתו אמצעים מן החוץ , או שיקבלם לאחר שבנה את משקו - הרי לך עני ועשיר ! בכוונה לא נגעתי במחלת החבר או החברה במשק . רוצה אנוכי להאמין בעזרה הדדית , כמו שאנוכי מאמין בשאיפה לעבודה עצמית ובעוד עיקרים יסודיים אחרים . אולם נחוצים דברים ברורים - האם קיים מוסד כזה בהווי המושבי או לא ? היש לאשה או לגבר בחוליים אל מי לפנות ולקבל עזרה בעבודה למשקם באופן מסודר , מאורגן וקבוע , או זה עניין של מצב רוח ושל משא ומתן פרטי , אשר פעם יצליח ופעם לא ? בקיצור - האם זה מתן צדקה או עזרה סוציאלית מסודרת ומחויבת ? קיום מוסר כזה הכרחי הוא ויהי גם ( אם אין מוצא אחר ) על ידי הוספת מספר מתיישבים מיוחד בעלי משק מותאם לכך , למען יוכלו החברים האלה בעיקר לבוא לעזרת המתיישבים בימי מחלתם . מספר המתיישבים האלה צריך להיות מותאם לאחוז המחלות בשנה השורר במקום זה או אחר , מחיר יום העבודה ייקבע לפי הכנסת משק בינוני ביום עבודה באותו המושב ובהתחשב עם מספר ימי עבודת חוץ שהיו להם בכלל . אחרי שחברים אלה יהיו שווים בכל זכויותיהם במושב , ויהיה להם בית ומשק בית ואחרי שחוק השוויון הכלכלי יחול גם עליהם , אין כל חשש של ניצול ואין צורך להיבהל מזה . רק על ידי יצירת מוסדות כאלה ותיקון תקנות מתאימות יכולה להיות אפשרות למושב לשמור על יסודותיו . גם הקבוצה מגדילה את מספר חבריה על חשבון אחוז המחלות . ובשובי לדברי הקודמים בדבר השוויון במושב עלי לדחות את הטענה - כי הרי גם השוויון בקבוצה הוא רק בתוכה , ואולם אין שוויון בין קבוצה לקבוצה - ומה הועילו החכמים בתקנתן ? ראשית , חשוב לנו קודם כל השוויון בין השכנים הקרובים , במקום אחד ובתנאים דומים ( ובכלל אנוכי מניח כי בהתפתח המשקים הקבוצתיים או המושבים בתור גוף שלם ובהיבנותם , לא יהיו הבדלים ניכרים בין משק למשק . אם אפשר יהיה למוד את הסטנדרד שלהם על פי האקספורט והאימפורט או על פי יחידות המזון שמשתמשים בהם וכוי , וניווכח בוודאי אז כי אין הבדלים גדולים בו בזמן שבתוך מושב אחד יכולים להימצא מתיישבים אחדים במצב משקי וכלכלי ירוד וגרוע מאוד , ( ושנית , הקבוצה עשתה יחד עם צעדה המשקי הראשון גם את הצער החברותי הראשון . ברבות מספר הקבוצות , בהתפתחן ובהיבנותן עדי עמדן ברשות עצמן ייעשו בלי ספק הצעדים הבאים לשם השוואת התנאים הכלכליים . ואין כאן לדחוק את הקץ . בעטיה של הפוליטיקה ההתיישבותית שלנו אין עוד כיום מספר מסוים של משקים בנויים לגמרי ואין לדעתי כאן מקום עוד לדבר על השוואה . כיום תהיה השוואה כזאת רק פיקציה . אולם בה במידה אשר המשקים יצאו מתקופת התקציבים למצב מפותח ועומד ברשות עצמו , תימצא הדרך להשלטת ייחוסים וסדרי הקבוצה גם בין הקבוצות לבין עצמן . האם גם במושב כך ? קודם כל עליו להבטיח את השוויון בתוכו . אולי גם בזה נחוץ להקים מוסד מיוחד — "קרן ההשוואה . " קרן זו תטיל מס מתאים על כל מתיישב בהתאם להכנסותיו ותשתמש בערכים אלה במקרים שחברים אחדים ניזוקו מאיזו סיבה שהיא והכנסתם פחתה מהנורמלית . אפשר להניח כי באמצעי זה נאחוז גם בתוך המושב רק כעבור תקופת התקציב ואחרי שהמשקים הבודדים יוכיחו כל אחד את יכולתו האובייקטיווית להתקיים ולארגן את תוצרתם באופן מספיק . אולם אנו צריכים להיות בטוחים כי כתום המועד הזה ואחרי בחינה כלכלית ומשקית של כל משק ומשק קטן תיווצר במושב , באמצעי זה או אחר , אפשרות של תנאים שווים לכולם . וכי בהיווצר ברית המשקים שנבנו ונבחנו מצדם הכלכלי ירצה ויוכל גם המושב בתור חטיבה אחת על ידי "קרן ההשוואה" שלו להשתתף בברית זו . כאן אולי המקום להעיר גם על השגותיהם של חברי המושב וחברותיו בשאלת שחרור האשה בקבוצה ובמושב . אמנם ייתכן כי בהשוותנו כיום את מצב החברה בקבוצה למצבה במושב לא נמצא הבדל גדול . גם פה וגם שם אין היא די אקטיווית

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר