א. התארגנות הפועלים בימי העלייה השלישית

עמוד:31

. 9 אל רבקה מהרשק , וינה תל אביב , 6 ביוני 1921 אף על פי שאינך כותבת ואינך עונה על מכתבי כמעט הרבים , אנוכי כותב וראי מה ביני לבין חמי ! אני אמנם מניח כי בבית ישנם מכתבים כשבילי . ומאוד לא הייתי רוצה להיכזב . ודאי ידעת כי ב 3 לחודש זה , יום הולדת המלך , צריך היה הנציב לנאום ולהצהיר , לפי דבריו קודם , דברים שיספקו אותנו . אמנם חששנו מאוד לנאום , ורצו יותר טוב לבל ינאם כלום מאשר דברים רפים , חלשים מקוממים וויתורים ופשרות . אך ללא הועיל . הוא נאם ואמר דברים שבהם מכת לחי במובן פוליטי . מורגש פחד בפני הערבים . הוא פירש את דקלרציית בלפור לא כהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל , כי אם כבניין ביה לאחדים מבני ישראל אשר לבם שואף מדורי דורות לארץ . ההגירה נפתחת בקונטרולה של הממשלה , ואם כי למעשה אין אף יהודי שלא יוכל גם לפי הפירוש הזה להיכנס לארץ , אך הדבר כשהוא לעצמו פותח לערבים דרך . ההיגיון הן כזה . כשפורעים ביהודים מוכרח הנציב להתחשב , להצהיר , לוותר ולפשר , לפחוד וכוי , ואנו הן נדע אותם לא מתמול . הוא לא הזכיר על דבר הזכויות ההיסטוריות שלנו על הארץ . דיבר על הבחלושוויוקיום האשמים בפרעות . הרושם הוא כי אנו אשמים וגם אותנו הן הענישו בהמעטת דמות הבית והרקלרציה . במובן הפוליטי קיבלנו מכת לחי . אחרי העלייה שבימי צ'רצ'יל ירידה ומאת הנציב היהודי הנערץ כל כך עלינו . הביטחון גם עכשיו איננו והוא מראה חולשה נוראה בספרו בגלוי לבא כוח הוועד הלאומי שהוא חושש מפני יום שלישי . התביני ער היכן . מבלי להתבייש ומבלי להרגיש שזה לא הולם לו לנציב לבלי היות לו יכולת להגן לכל הפחות על חיי בני הבית הלאומי . ואגיד לך כגלוי שעל הפשע הזה אינני יכול לעבור . אנוכי מניח הצדה את הכישלונות הפוליטיים שבנאומים ובפירושים ובדמונסטרציות . יש כוח ענקי לעבודה ובניין שאיננו עושים אותו ורק צועקים , מצהירים וכוי , וזה מאבד אותנו לדעת . הלוואי ודקלרציית בלפור היתה באה אחרי שהיינו חצי מיליון יהודים בארץ . כמובן שמכיוון שניתנה אנו מחויבים להגן ולהחזיק בה בשתי ידיים . ויכול להיות שבחכמה ובהבנה פוליטית עשה הנציב בנאומו ברצונו להקטין את ברק הדקלרציה למען שכך את חמת הערבים , לתת לה גרם ומדרגותו ובינתיים להרוויח בשבילנו אפשרות של עבודה , אבל קודם כל הביטחון . אם הפורעים לא נענשים כהלכה , אם המסיתים והאדמיניסטרציה האנטי ציונית שמית נשארת הלאה לרקום את שלה , אם הערבים ירידי הציונות מורחקים מההנהלה ולהפך , הן יפרשו הערבים את העניין לרעה . מרבה פרעות ביהודים מרבה זכויות לערבים . וככה באמת טוענים הערבים ידידינו , לדבריהם . אך למרות כל זאת הננו במצב מסובך מאור , בבחינת 6 ic i n / iaKara He nae והשד מכה ולא נותן לבכות , [ הן זה הוא הנציב היהודי הציוני הראשון . זה הוא הביטוי היחידי הקונקרטי לעת עתה של הצהרת בלפור . אנו מוכרחים לשמור עליו מכל משמר . חוץ מזה מי יכול לבוא במקומו ? הן סוף סוף יש פה כוח ערבי ראלי על המקום והיהודים לא עושים כלום . הן מכל הפרזות נשארו רק הכבישים שהממשלה עושה . דעת הקהל פה היא כמובן של מחאות ושל הבעת אי אמון וכדומה . הדברים כמובן הקשים ביותר וגם סנסציוניים ורועשים . גם באי כוח הפוליטיקה פה , כמו אידר , בעד התפטרות ועד הצירים . וכן אין קל מלהריח את הנציב אבל מה יצא לנו מזה . הן הערבים בוודאי רוצים במפלתו . א [ חדות ] הןעבודהן כמובן גם כן תופסים עמדה "רבולוציונית . " אתמול נקרא הוועד הפועל של הוועד הלאומי לנציב . פרטים בל אדע עדיין . אך תמצית חשובה ביותר - הוא רוצה לברר את התנהגותו בידעו שהיהודים אינם שבעי רצון . וב דעו שצריכה להיות ישיבת הוועד הלאומי . אחרי הישיבה ודאי יהיו אצלו שוב וידברו . אחרי נאומו של הנציב היתה חגיגה שהיהודים לא השתתפו בה באופן דמונסטרטיווי , וזה כמובן עשה רושם .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר