א. התארגנות הפועלים בימי העלייה השלישית

עמוד:22

א . התארגנות הפועלים בימי הע לייה השלישית * 9 יוני 1920 מינתה ממשלת בריטניה את הרכרט סמואל , 1 ? יהודי אוהד המפעל הציוני ומדינאי ליברלי , לנציב העליון הראשון בארץ ישראל מתוקף המנדט שקיבלה על הארץ בוועידת השלום בפריס ובוועידת סן רמו . מינוי זה נתפס בעיני התנועה הציונית כאיתות חיובי מצד הממשלה הבריטית על כוונתה להגשים את הצהרת בלפור . עם בואו לארץ ישראל נקט סמואל כמה צעדים שנראו כמאששים את ההנחה הזו . הוא מינה לתפקידים בכירים אישים , חלקם יהודים , שנודעו כתומכים בציונות , התיר עלייה גדולה של יהודים לארץ , ויזם עבודות ממשלתיות בהיקף רחב , כגון סלילת כבישים , שסיפקו מקומות עבודה לאלפי עולים . סיומו של השלטון הצבאי הבריטי , שגילה יחס מסויג כלפי הציונות , ותחילתו של הממשל האזרחי סימלו גם את תחילתה של תקופה חדשה בחיי היישוב היהודי בארץ ישראל . בתקופה זו הוקמו ועוצבו המוסדות העיקריים שהנהיגו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי . באוקטובר 1920 התכנסה לראשונה אספת הנבחרים ונבחר הגוף המייצג את האוכלוסייה היהודית בארץ , הוועד הלאומי , ובסתיו 1921 ירשה ההנהלה הציונית הארץ ישראלית את מקום ועד הצירים . זאת ועוד , לאחר שנים של קיפאון ואף נסיגה לאחור , שנים שבמהלכן הצטמקה האוכלוסייה היהודית בארץ ופסקו כמעט פעולות ההתיישבות והפיתוח הכלכלי , זרמו עתה יהודים רבים אל ארץ ישראל , ובצוותא עם זרם העולים הדק שהחל כבר בשנת 1919 הם מוכרים בתור עולי העלייה השלישית . עלייה זו , שנמשכה ער , 1923 ושמספר באיה היה קרוב ל , 35 , 000 הזרימה רם חדש ותוסס לעורקיו של היישוב בארץ ושינתה במידה רבה את אופיו התרבותי והחברתי . רבים מבין הבאים היו אנשי תנועת הפועלים שעזבו את רוסיה עקב המהפכה הבולשוויקית בנובמבר 1917 ומלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיה . חלקם השתייכו כבר בגולה לארגון " החלוץ , " הסתדרות ציונית סוציאליסטית שעסקה בהכשרת צעירים יהודים לחיי חלוציות בארץ ישראל , והם באו לארץ במטרה להיות לפועלים ולהשתלב בהתיישבות העובדת . בשל אופיה המיוחד של העלייה השלישית היתה תנועת הפועלים העברית בארץ ישראל הנשברת הראשית ממנה . המספר הרב של עולים שהצטרפו לשורות התנועה , שובם של כמה ממנהיגיה ששהו בגלות , מקומם המרכזי של אנשיה בגדודים העבריים , והשפעת המלחמה והצהרת בלפור על הלכי הרוח בתנועה הציונית , ששמה עתה דגש רב יותר על הפעילות הכלכלית וההתיישבותית בארץ ישראל - כל אלה הפיחו רוח חיים בזרמים השונים של תנועת הפועלים וקבעו את מעמדה החשוב ביישוב . שתי מפלגות הפועלים הגדולות , "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר / ' ניהלו תחרות קשה על לבם של העולים בניסיון לזכות בתמיכתם . כבר בגולה עשו שליחיהן נפשות בקרב העולים הפוטנציאליים . בארץ הקימה כל אחת מהמפלגות גופים שטיפלו בעולים שהזדהו עם דרכה , ואלו פעלו לסידורם בעבודה ודאגו לצורכי הקיום שלהם . שקולניק היה חבר בוועדה לחקלאות של הפועל הצעיר , שמתפקידה היה לסדר עבודה חקלאית לעולים הקרובים למפלגתו , שנמנו ברובם עם הפלג ה"ימני" של "צעירי ציון . " ואולם פעילות זו נתקלה בקשיים רבים . המפלגות עצמן היו דלות אמצעים וגם התקציב שניתן למחלקה להתיישבות חקלאית של ועד הצירים , בראשות עקיבא אטינגר , לא ענה על הצרכים . במאי 1920 כתב שקולניק לאטינגר וסיפר לו על מאות עולים המגיעים והעתידים להגיע מטעם הפועל הצעיר , שהם חומר אנושי " מלא התלהבות אידאליסטית . " הוא תבע ממנו לסייע לסדר אותם בעבודה , אך לא "בעבודות זמניות במושבות הקיימות השמות מחנק לכל מעוף ומסירות של הנכסים שמה , " אלא ב"עבודה לאומית חיה , מחיה , מפרה ומחדשת" ( תעודה . ( 7 בהמשך המכתב פרש שקולניק בפני אטינגר תכנית מפורטת שהכינה הוועדה שבה היה חבר לסידור קבוצה של 20 עולים בעבודה חקלאית בפתח תקווה , ותבע ממנו לסייע במימון התכנית . "אנו לא ניבהל מפני חוסר עבודה ולא נפסיק מלהעלות חברים ומלקרוא להגברת העלייה , " כתב לו . המפגש בין עולי העלייה השלישית , אחוזי ההתלהבות והתחושות ה"משיחיות" של הימים שלאחר הצהרת בלפור

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר