תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:17

. 6 תזכיר אל המוסדות המיישבים כפר אוריה , 1919 אדונים נכבדים , נא לשים לב לדברים דלקמן : קיימת בין ציבור הפועלים בארץ , קבוצת פועלים "עבודה . " היא מונה כבר את השנה השישית לקיומה . חבריה עבדו בבואם לארץ , לפני 8-7-6 שנים , כשכירים במושבות יהודה , מקום שרכשו את ראשית ידיעת העבודה וההסתגלות לחיי פועל . בפעם הראשונה התקבצו בעבודה משותפת על אדמת המשרד הארץ ישראלי , קלנדיה ודילב 1 לימים עטרות וקריית ענביםו והיו לקבוצת כיבוש . זה היה הניסיון הראשון לעבודה על אחריות עצמם וחיים משותפים . התוצאות לא נתנו מקום להתאוננות . מנהלי המשרד בימים ההם ודאי זוכרים ומכירים את הקבוצה ואת חבריה . לרגלי המלחמה עזבנו את המקומות שכבשנום והכשרנום במשך שנה של עבודה מסורה ושבנו למושבות יהודה לחפש עבורה . בתקופה האיומה ההיא ירדנו מהרי ירושלים לשפלת יהודה במרץ רב , כוחות רעננים בהתמסרות לא לגמרי שכיחה , ברעיון ואמונה תמה של כיבוש העבודה במושבות . עבודתנו , לפי עדות נוהני העבודה היותר טיפוסיים במובן זה , הצטיינה בכמות ובאיכות . האמנו לכבוש את העבודה על ידי התאמצות יתרה , העלאת הטמפו של העבודה עד לידי השגת הרקורד היותר גדול ביחס לפועל הזר . וצריך להודות כי באופן זמני הצלחנו . עבדנו בעת ובעונה אחת בראשון לציון ופתח תקווה . כשני המקומות לא סבלנו כמעט מחוסר עבודה . לרוב היינו מקבלים את העבודות הקבלניות היות והצגנו לנו שאיפות חלקיות , כגון : כיבוש העבודה במושבה , ביסוס הקבוצה הקבלנית בלי משגיח המקבל את משכורתו על חשבון הפועל , לימוד העבודה ופיתוח האחריות העצמית בה , עבודה במזומנים בתקופה ההיא של "קרדיטים , פתקאות ופונדים" 1 ו לא שמנו לב למרץ הרב ולהתאמצות הבלתי אנושית שהשקענו לשם השגתן . אולם הסיכום שבא אחרי התקופה הזו השאיר קובעת מרה והראה שעוד ניצחונות כאלו ואבדנו . כל הכוחות הוצאו בלי כל חיסכון אך ורק למען האוכל בלתי המספיק . מחלת מי שהוא מהחברים היתד , נופלת למשא כבד מאוד . לדגלי העבודה הקשה וההתאמצות היתרה והמזון בלתי המספיק רבו דווקא מאוד המחלות . יום יום ודאגותיו הפשוטות בשטח שבין מקום העבודה וחנות הקמח . החיים התרבותיים הלכו הלוך והצטמצם הלוך וירוד . הוברר שלמען תפוס את העבודה במושבות צריך להסכים לצורת קיום של "חיים בשביל האכילה" לפי הפתגם הידוע . ואין צורך להוסיף שגם זה לא לגמרי בטוח . מאירך גיסא ראינו שכל הוכחותינו בעבודה לא היכו שורשים עמוקים . הכל היה זמני , מקרי ולוקלי . לפני כל רוח מצויה התחיל בנייננו מתנועע ומתפורר יחד עם הכוחות הגופניים התחילו גם המרץ והאמונה תשים . בלי כל תאוריות שאולות , פלפולים ויחסי מעמדות למפרע הוחש כי דרכנו לא זו היא . צריך למהר להתכונן לשוב ולעבור לעבודה עצמית חופשית . הרעיון הזה לאמיתו של דבר ודאי קינן בלב כל אחד בבואו לארץ . נשלחו חברים לקבוצות ואיכרים שבגליל ויהודה לשם לימוד והשתלמות בעבודת הפלחה וענפיה . הזדמנה אפשרות עבודה במקווה ישראל בתור קבוצה בעבורה חודשית ורוב הקבוצה עבר שמה ויעבדו בכל העבודות במשך שנה . על התוצאות יכול היה להעיד מנהל החווה . ממקווה ישראל עוברת הקבוצה לחולדה לפי הצעת מרכז מפלגת "הפועל הצעיר" והצליחה יחד עם החברים הקודמים של קבוצת חולדה להרים את העבודה על גובה ידוע . באה תקופת ההתנדבות לגדוד העברי . חלק גדול מהקבוצה מתנדב . הנשארים ממשיכים את העבודה בחולדה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר