תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:11

דרשנו מאת המשרד הארץ ישראלי בהגישנו לו את התקציב שלנו שהוא היה בבחינת sine qua mm [ שאי אפשר בלעדיו ! ושקיבלנו עליו אישור רק חלקי , שזה שווה במצבנו לכלום . הננו שולחים לכם את רשימת הפועלים במושבות איפה שהם יומיים , ארעיים ובלתי מסודרים יחד עם תיאור מצבם ומסקנות אחדות עיקריות בנוגע לסידורם ומבקשים את המשרד להביע את דעתו או לציין תכנית אחרת שתפתור את שאלת קיום הפועלים . הדעה שיעלה לציבור הפועלים להצטמצם , לקמץ ולהסתגל למצב כבר איננה נכונה . עומדים אנחנו בבר על גבול כזה ששום קימוץ , צמצום והסתגלות אי אפשרית כבר . הקימוץ שבמשך השנתיים לא היה על חשבון סידור יותר רציונלי ששומר בכל זאת את הבריאות במובן החומרי והרוחני . וגם אי אפשר לקמץ באופן רציונלי כזה כי גם בשנים הטובות חי הפועל בתנאים קשים והסתפק במינימום כזה שלמטה הימנו אי אפשר . כל הצמצום עד הנה היה על חשבון העבר של הפועל ; זה היה על חשבון הרכוש החומרי והרוחני שהביא מחוץ לארץ . כל מי שהיה בריא בגופו הספיק במשך הצמצום הזה לאט לאט להוציא את כוחו ובריאותו בתור ן [ - וצמצום . אחרי הקדחת התמידית במשך שלוש השנים האלו באו עבודות חוץ בתנאים היגייניים בלתי אפשריים , כעשרים אחוזים מהפועלים קדחו באופן תמידי והתגוללו באוהלים ערביים על האדמה הלחה יחפים ובלי בגדים מספיקים . החלפת הלבנים בלתי מסודרת כמעט אצל כולם . אחרי זה עבודות הממשלה בתשלומים בלתי מסודרים שימי רעב כרוכים בהם , ולבסוף תקופת הטיפוס וקדחת המדבר שדיכאה את הגוף יחד עם הנשמה , אחר כך תקופת העבודות במרך * עם כל פרשת המחלות עד שהקימה לנו ממש שלדים חיים בצורת בני אדם . פחד תקף אותנו למראה תמונות החולים בבאר שבע , במרך ובבתי החולים עד היום הזה . עשרות אנשים מתוהלןכים כיום כצללים חיוורים ומעוטי דם ; אלה הם יורשי התקופות הנ"ל . כל מי שהיה לו לבנים , מצע ובגדים הספיק לקרוע אותם ולאבד במשך הטלטולים והנדירות ממקום למקום . כעת כל הפועלים נמצאים במושבות מדוכאים ומדולדלים בלי צל של תקווה . למחר מציעים את ידיהם לעבודה בשביל לכלכל את עצמם ולפעמים את משפחתם , חולים לעתים תכופות מאוד באופן מבהיל . עבודה על פי רוב חסרה ונמצאים הם הפועלים מחוסרי עבודה ורעבים ללחם כל אחר בפינתו בחריקת שיניים ובהכרה שנעשה עוול ביחס אליו . בתור הוספה לחוסר עבודה גם חוסר מטבחים במושבות באופן כזה שהפועל איננו יכול להשיג אכילה אפילו בהקפה לאיזה ימים . המטבח שנפתח בפתח תקווה בימים האחרונים על יסוד של תשלומים במזומנים מונה רק 30 חברים ( חוץ מקבוצת הפועלות שיש להן תקציב מיוחד מהמשרד הארץ ישראלי ) וגם אלה אינם אוכלים קבועים , מה שמראה שלא בכל יום הם מרוויחים במזומנים על האוכל . צריכה להיברא קופת מלווה על יד כל מטבח שתלווה לפועלים על סמך פתקאות עבודה לפונד שעדיין לא בא על סמך פיקדונות , משכונות או איזה ערובה שהיא . בראשון לציון רוב הפועלים עובדים בעבודות הבחר ועידודן שעומד להיפסק מחוסר אמצעים ואז נשאר רק לרעוב . מטבח אץ . הפועלים אוכלים בבית אוכל פרטי מה שלא נותן אפשרות להקיף אפילו לחולים . במושבת נס ציונה הפועלים אחרי רעב מסורג של 3-2 שבועות עזבו את המושבה ויעברו לבאר יעקב מקום שמצב הפועלים יותר בטוח בחודש הזה הודות על ידי התאמצות מצד האיכרים . ברחובות כמעט אותו הפון [ הרקע ] הכללי של חיי הפועלים רק בשינויים קטנים לטובה . שם פתוח מטבח וממציא אוכל יותר בזול . יחס המושבה לפועלים יותר בריא וזה נותן אפשרות לפועלים להשתכר קצת יותר . ושאלת הלחם לא נפתרה אצל הפועלים לגמרי . כיום איננו יכולים להוציא את החיטה שנופלת על חלקנו מהמחסן הכללי מפני חוסר כסף . ואין כבר לדבר אודות הכנה לזמן יותר ארוך . לפי שהודיע ועד החיטה הכללי צריך כל אחר להכניס 11 / 4 לירות טורקיות בשביל להכין חיטה בזול מאת הממשלה לשלושה חודשים . * ל ד גבעת עדה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר