תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:7

ככל שנקפו הימים הלך שקולניק ונעשה לעמוד התווך של הסתדרות פועלי יהודה ולנושא דברה העיקרי . מחמת מיעוט העבודה במושבות דרש שקולניק שהמשרד הארץ ישראלי יגלה סולידריות עם הסתדרות פועלי יהודה ויימנע מלהעסיק קבוצות פועלים שאינם חברים בה . "וכי במה כוחנו גדול פה בענייננו אם לא במשמעת המוסרית והסולידריות ההדדית בין הקיבוצים והמוסדות " ? פנה בטרוניה אל טהון בינואר 1917 לאחר שהמשרד הארץ ישראלי החליט להעסיק במושבה עין חי ( כפר מל"ל ) קבוצה של עובדים שהוצאו משורות ההסתדרות ולא קבוצה מחבריה . בדצמבר 1916 החל להסתמן שינוי של ממש במצבם של יהודי ארץ ישראל . הצבא הבריטי שישב במצרים פתח במתקפה לכיבוש ארץ ישראל ובאביב 1917 עמדו יחידות שלו בשערי הארץ . הכישלונות של הצבא הטורקי הביאו להחמרה ביחסם של השלטונות כלפי יהודי ארץ ישראל . בסוף מרס 1917 גורשו על פי פקודת גימאל פחה , המושל הצבאי של ארץ ישראל וסוריה , כל יהודי תל אביב ויפו מבתיהם . התחנה הראשונה בדרכם של המגורשים היתה פתח תקווה , ומשם נדרשו להמשיך צפונה , אלא שמקצת המגורשים נשארו בפתח תקווה ואחרים פנו דרומה למושבות אחרות ביהודה . נוכחותם במושבות אלו הגבירה את התחרות על מקומות העבודה , שהיו מעטים ממילא . שקולניק מצא את עצמו נתון בדילמה בין רגש הסולידריות הלאומית שביקש לעזור למגורשים לבין מחויבותו לדאוג לצורכי הקיום של הפועלים הוותיקים חברי ההסתדרות . הוא פנה אל וער התאחדות מושבות יהודה ב"שאלה שבמובן ידוע היא אולי בלתי נעימה , " ותבע שלא לכלול את "המהגרים" ( המגורשים ) בתקציב הסיוע " ) פונד ( " שמוקצה לעבודת הפועלים הוותיקים ולנסות למצוא מימון אחר להעסקתם ( תעודה . ( 4 שקולניק נימק את תביעתו בכך שהתקציב לעבודות צומצם ממילא כדי לממן את כלכלתם של המגורשים . באוקטובר 1917 חידש הצבא הבריטי בפיקוד הגנרל אלנבי את המתקפה לכיבוש ארץ ישראל ובתוך שלושה חודשים כבש את כל דרום ארץ ישראל עד לקו ירושלים פתח תקווה . בתוך כך ב 2 בנובמבר 1917 ניתנה הצהרת בלפור והדבר עורר התלהבות גדולה במחנה הציוני . הכיבוש הבריטי והצהרת בלפור חוללו מהפך בהלך הרוחות ביישוב היהודי בארץ ישראל . את מקומן של תחושת המצוקה ואי הוודאות שיצרו שנות המלחמה תפס עתה גל של תקוות ואמונה בפתחו של עידן חדש , "תקופה של אפשרויות בלתי מוגבלות , " כפי שציין שקולניק בנאומו בוועידה השביעית של הסתדרות פועלי יהודה שהתכנסה כרחובות ב 26 בפברואר 1918 ( תעודה . ( 5 הוא סקר בנאום זה את דרכה של ההסתדרות בשנות המשבר ועמד על התפקידים שנכונו לה לקראת המבחנים שבדרך . הוא תבע מחברי ההסתדרות שלא להסתפק עור בפעילות של איגוד מקצועי אלא לחתור עתה ל"תחיית העם על ידי עבודה חופשית כארץ / ' וזאת באמצעות פעולת התיישבות , וציין כי יש להתחיל בפעולה זו עוד לפני שתגיע לארץ "הקומיסיה הציונית" ( ועד הצירים . ( הוא קרא לאיחור מחנה הפועלים ולדחיקת חילוקי הדעות המסורתיים בין שלושת מרכיבי ההסתדרות : הפועל הצעיר , פועלי ציון וה"בלתי מפלגתיים . " ההתפתחויות הצבאיות בחזית ארץ ישראל והשינויים שחלו במדיניות הבריטית בשאלת ארץ ישראל הביאו לתפנית בגישתה המסויגת של ההסתדרות הציונית כלפי תביעות שעלו מתוכה מאז ראשית המלחמה לגייס יהודים לצבא הבריטי ולהקים בו גדודים עבריים שיסייעו בבוא העת בכיבוש ארץ ישראל . באוגוסט 1917 הוקם בבריטניה , ביזמת זאב ז'בוטינסקי , גדוד יהודי במסגרת הצבא הבריטי , ובאביב 1918 החל גיוס לגדודים העבריים גם באמריקה . ביוני , 1918 לאחר מכשולים ועיכובים לא מעטים , גויסו מתנדבים לגדודים גם מקרב יהודי ארץ ישראל . לוי שקולניק היה בין ראשוני המתגייסים בארץ , ונמנה עם הבודדים מחברי הפועל הצעיר שהתנדבו לגדודים חרף התנגדות המפלגה להקמתם . מתנדבי ארץ ישראל נשלחו לאימונים צבאיים במצרים והיוו את השלד של האחרון מבין שלושה ה"גדודים של קלעי המלך" - הגדוד ה " ) 40 הגדוד הארץ ישראלי . ( " לראשונה בחייו חש שקולניק את טעמם של חיי צבא . הוא האמין כי בבוא היום יטול חלק עם חבריו לגדודים בכיבוש צפון הארץ מידי הטורקים . במתקפה שהחלה בספטמבר 1918 כבש הצבא הבריטי בתוך זמן קצר את חלקה הצפוני של ארץ ישראל . לאכזבתם של שקולניק וחבריו הם נותרו במצרים ולא שותפו בקרבות . ב 30 באוקטובר נחתם הסכם שביתת הנשק בחזית ארץ ישראל ובכך נסתיימה המלחמה עבור אנשי הגדודים העבריים . בשלהי 1918 הועבר הגדוד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר