תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:6

שהתגורר ביישובים קטנים ונידחים יחסית , וייתכן אף שהצליח לקבל פטור מהגיוס עקב היותו עובד חיוני בסלילת כבישים או בכריתת עצים . המציאות בארץ הלכה והחמירה ככל שנקפו הימים . המצב הכלכלי הידרדר בעקבות הפסקת הייצוא של תוצרת חקלאית כגון פרי הדר , שקדים ויין לאירופה ולאחר שזרם התרומות מיהודים בארצות שלחמו נגד האימפריה העות'מאנית נחסם לחלוטין . כאחת נכרת מטה לחמם של רבים מבני "היישוב הישן" נסמכי החלוקה , בעיקר בירושלים , אך גם של רבים מבני " היישוב החרש . " לקשיים הכלכליים נוספו צעדים וגזרות שנקטו השלטונות העות'מאניים , ובכללם גיוס לצבא ולעבודות כפייה , החרמות מזון וציור , סגירת בנקים , גירוש נתיני אויב וחשודים בפעילות חתרנית אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל , סגירת עיתונים ועוד . כבר בתחילת 1915 סבלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל , שמספרה הלך וקטן , ממחסור כמוצרים חיוניים , ממחלות ולעתים אף מרעב של ממש . אם לא די בכל אלה תקפה את ארץ ישראל באביב 1915 מכת ארבה שפגעה קשה ביבולים . שקולניק וחבריו יצאו לראשון לציון כדי לסייע במאבק בארבה , ושם פגש את רבקה מהרשק , אשר באה עם קבוצת תלמידים מגימנסיה "הרצליה" ביפו לאותה המטרה , ולימים היתה לאשתו . חלקים ניכרים בציבור היהודי שנהנו במהלך החודשים שקדמו לפרוץ המלחמה מתקופה של יציבות כלכלית מצאו את עצמם בשנות המלחמה תלויים במידה רבה בסיוע שהגיע מעבר לים ובייחוד בסיוע של יהודי ארצות הברית בכסף ובמזון - "הפונד האמריקני , " שהועבר לארץ ישראל באמצעות אניות מלחמה אמריקניות ושחולק על ידי ועד החירום בין מגזרי היישוב השונים . גם גורלם של הפועלים במושבות , ובייחוד במושבות יהודה , שהתבססו על מטעים , לא שפר עליהם . בהיותם חסרי בסיס כלכלי ותלויים בשכרם היומי לשם קיומם היו הפועלים הראשונים להיפגע ממשבר המלחמה ומצמצום הייצור החקלאי . בשלהי 1915 כבר היו מרבית פועלי מושבות יהודה ורבים מהפועלים בגליל חסרי עבורה . עשרות עזבו את הארץ , ונוצר חשש שעמל של שנים , שבמהלכן נבנתה עקב בצד אגודל שכבה של פועלים עבריים החיים מעמל כפיהם , עומד לרדת לטמיון . המשרד הארץ ישראלי נטל על עצמו לסייע לפועלי המושבות ולמנוע מהם כיליון ועזרו לו בכך ההסתדרויות החקלאיות בגליל , בשומרון וביהודה . בתחילת 1916 נבחר שקולניק למרכז הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה , לצדם של אברהם הרצפלר ונטע גולדברג שנבחרו בסתיו . 1915 היה עליהם להתמודד עם הבעיות הקיומיות הקשות של חברי ההסתדרות , שמנו קרוב ל 2 , 000 נפש ; רובם ככולם סבלו ממחסור חמור בעבורה , מרעב וממחלות שנבעו מתזונה לקויה . יתר על כן , לאחר שנים שבהן חרתו החלוצים על דגלם את המלחמה בפילנתרופיה וב"שנור" של "היישוב הישן" ושל איכרי המושבות , חששו רבים מהם שהמצוקה תדחף אותם בעל כורחם לקיום של חסר הנסמך על חלוקה בלבוש חדש . עבור לוי שקולניק הצעיר היו ימים אלו בית ספר קשה מאין כמוהו לחיי ציבור . הוא וחבריו עסקו בחלוקת הסיוע החומרי , ונוסף על כך ביקשו לשפר את מצב העבודה במושבות ולהבטיח לפועלים קיום "פרודוקטיווי" מתוך כבוד . לשם כך תבעו ממנהל המשרד הארץ ישראלי ביפו , יעקב טהון , לקבוע תקציב מיוחד ולהעמיד אשראי לרשות הפועלים לשם עזרה חומרית ולמימון מטבחי פועלים , להקצות סכומי כסף לעבודה חקלאית שיזמה הסתדרות פועלי יהודה ולתת הלוואות ואשראי מוגדל לנותני העבודה כדי שיוכלו להציע לפועלים תעסוקה ולשלם את שכרם . מאמץ מיוחד הקדיש שקולניק לטיפול באוכלוסיית הפועלות במושבות , שהתקשו יותר מן הפועלים למצוא לעצמן עבודה וסבלו מאוד מתנאי הקיום הקשים . בנובמבר 1916 דרש מטהון להקציב להסתדרות סכום מיוחד להקמת חוות גידול לירקות שתקל במקצת את חוסר העבודה בקרב פועלות פתח תקווה והוסיף : " על דבר ערך הירקות והכרח המצאת עבורה בשביל פועלות מיותר נדמה לדבר" ( תעודה . ( 3 לא פעם גרמו המגעים עם המשרד הארץ ישראלי מפח נפש ואכזבות לשקולניק וחבריו , ולא נעדרו מהם ביקורת הדדית והטחת האשמות . ב 20 בנובמבר 1916 מחה שקולניק בפני המשרד הארץ ישראלי על תשובותיו השליליות לבקשות המינימליות של הפועלים שרוצים "לשמור על קיומם הפרורוקטיווי" ( תעודה . ( 2 הוא סקר את המצב החמור בקרב פועלי המושבות וקבע כי אין ביכולתם להצטמצם עוד , כפי שדרש המשרד . יתרה מזו , ציין , התזונה הלקויה של הפועלים מחלישה את הגוף , גורמת למחלות רבות ומקשה עליהם לעבוד . כדי להוכיח את טיעוניו צירף שקולניק רשימות סטטיסטיות המלמדות על האבטלה הרבה בשורות הפועלים ועל המספר הגדול של ימי המחלה בקרבם .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר