תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:5

גילוי האמת על המצב בארץ ישראל עשוי להביא לעלייתם לארץ , דבר שימנע ממנו להתמסר לעולם החדש שמצא . פתח תקווה היתה הגדולה במושבות יהודה ועבדו בה כמה מאות פועלים יהודים . השתלבותו של שקולניק ביניהם היתה מהירה וטובה . הוא התגלה בתור פועל חקלאי חרוץ ומיומן ובזכות הצטיינותו בעקירת שורשי צמח היבלית התפרסם במושבה כאחד מ"מלכי המעדר . " שקולניק אף נבחר לוועד פועלי המושבה ושימש בתור "אקונום" ( הממונה על קניית מצרכים ומכירת ארוחות ) במטבח הפועלים שהוקם במקום . במאי 1914 הצטרף שקולניק לחבריו לקבוצה בהנהגתו של מאיר רוטברג שישבו זה כמה חורשים בכפר הערבי קלנדיה שבסביבות ירושלים - לימים עטרות . המשרד הארץ ישראלי , שריכז את פעולותיה הכלכליות של ההסתדרות הציונית בארץ , הפקיד בידי הקבוצה את עיבוד האדמות שקנתה חברת הכשרת היישוב בכפר ואת השמירה עליהן . אנשי הקבוצה עסקו בהכשרת אדמת הטרשים הקשה להתיישבות חקלאית ובחציבת אבנים להקמת בניין , עבדו בכרמי הענבים במקום , וכן עיבדו את האדמות שרכשה הכשרת היישוב בכפר הסמוך דילב . לעומת חדרו הצנוע בפתח תקווה וחיי החברה בקרב מאות פועלי המושבה , טעם שקולניק בקלנדיה את טעמה של חלוציות אמתית . חברי הקבוצה התגוררו בסוכת מחצלות ואחר כך בבית רעוע בלב הכפר - בקומה הראשונה שכנו בהמות העבודה ובקומה השנייה , בחדר אחד גדול , לנו המתיישבים . הם סבלו מהפרעושים שמילאו את מזרני הקש , מזונם ניתן במשורה והמים הובאו בפחים מהבאר המרוחקת ולא הספיקו לרחצה לאחר יום העבודה המפרך . היחסים עם תושבי הכפר היו בדרך כלל כשורה , אך לא חסרו סכסוכים ואלה התפתחו לעתים לתגרות אלימות . החבורה סבלה מניתוק ובדידות , ורק הקרבה לירושלים פיצתה במשהו על התנאים הקשים . על שקולניק הוטל לרדת מדי פעם לירושלים ולהוביל לשם חמור עמוס ארגזי ענבים למכירה ובשובו להביא מצרכי מזון שקנה תמורתם . הוא אהב את המסע לירושלים באוויר הבוקר הצונן ואת שווקיה הצבעוניים , וקיבל ברצון את התפקיד הנוסף שהוטל עליו - להחליף ספרים לחברי הקבוצה בספרייה . מצעירותו היה שקולניק אוהב ספרות , והספרים שהביא עזרו לו ולחבריו להפיג את שעות הבדידות והשיעמום שלאחר העבודה . באחד הימים נעלם באורח מסתורי חבר הקבוצה יוסף זוסמן - כנראה נרצח בדרכו מירושלים לקלנריה - ושקולניק מילא את מקומו בניהול החשבונות של הקבוצה . חשיבותו של שקולניק בקבוצה הלכה וגברה לאחר שרוטברג נעקץ על ידי עקרב ארסי ופונה לטיפול ממושך בירושלים , והוא תפס את מקומו וניהל את חליפת המכתבים עם ארתור רופין , מנהל המשרד הארץ ישראלי . בתוך כך פרצה באוגוסט 1914 מלחמת העולם הראשונה . בתחילה הסתפקה טורקיה בהכרזה על "ניטרליות מזוינת" ופתחה בהכנות צבאיות , ובאוקטובר הצטרפה באורח רשמי למלחמה לצדן של גרמניה ואוסטרו הונגריה . עם תחילת המלחמה הורע מצבה של ההתיישבות המבודדת בקלנריה , שרוב אנשיה היו נתיני רוסיה , אשר נחשבה לארץ אויב . השכנים הערבים החלו לגלות כלפיהם יחס עוין , כפי שתיאר שקולניק במכתב שכתב אל המשרד הארץ ישראלי באוגוסט , ושנשא את חתימתו של רוטברג : " מיום שהוכרז מצב המלחמה בעיר והתחילו לקרוא חיל המילואים תחת הדגל השתנה יחס השכנים אלינו לרע . בכל יום עוברים הרבה קרואים מהכפרים הסמוכים על יד הכפרים שלנו וחפצים להרגיש את עצמם חופשיים במעשיהם . " נוסף על כך נותרה הקבוצה ללא דובר ערבית שיוכל לקיים מגע עם תושבי הסביבה , ולפיכך פנה שקולניק אל דוד דוברינסקי שעזב את הקבוצה במאי ודרש ממנו "תכף בקבלת המכתב לבוא" חזרה לקלנריה ( תעודה . ( 1 הקשיים הלכו ורבו והקבוצה נאלצה לוותר על בהמות העבודה מחשש שיוחרמו לטובת הצבא . מכיוון שהשלטונות אסרו לשאת נשק גבר החשש לביטחון המתיישבים , מה גם שנפוצו שמועות שבכוונת כפריי הסביבה לעשות בהם שפטים . עקב בעיות אלה וקשיי המימון של המשרד הארץ ישראלי נאלצו חברי הקבוצה לנטוש את קלנדיה ודילב , והם עברו לראשון לציון ולפתח תקווה . מלחמת העולם שינתה את המצב בארץ ישראל מן הקצה אל הקצה ועוררה חששות וחוסר וראות לגבי עתידו של היישוב היהודי . רבים מיהודי ארץ ישראל , ובכללם לוי שקולניק , הועמדו בפני סכנת גירוש מן הארץ בשל היותם נתיני מדינות אויב , בעיקר רוסיה . סכנה זו הוסרה מעל ראשיהם לאחר שבזכות פעולה נמרצת של ראשי הציבור היהודי הוענקה לאלפים מיהודי ארץ ישראל אזרחות עות'מאנית . על נתינים עות'מאניים הוטלה בדרך כלל חובת גיוס לצבא , אולם שקולניק הצליח לחמוק מהגיוס מאחר

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר