הקדמה

עמוד:ז

הקדמה הבתיעוד ובכתיבה כרך נשיאי החוק על להנצחת ישראל יצחק הביוגרפית בן צבי וראשי זכרם . יצחק של ממשלותיה המונח נשיאי בן צבי לפני ישראל נבדלים הציבור כתב את וראשי זה הוא זיכרונותיו מזה שלישי ממשלותיה בזיכרון בסדרת עד הקולקטיווי שנת התשמ הספרים 1920 "ו , 1986- של הוציא שמוציא החברה . לאור ארכיון הישראלית מקצת המדינה רשימותיו וכך מכוח גם , ופרסם במהלך חייו את מחקריו ומאמריו המדעיים . אך למעלה משלושים שנה לאחר מותו לא נכתבה ביוגרפיה של הנשיא השני ורק מקצת איגרותיו פורסמו ב"יד יצחק בן צבי . " בספר שלפנינו השתדלנו למלא את החסר ולהשלימו - לבנות ביוגרפיה מתועדת של יצחק בן צבי , הכוללת מבחר מייצג של תעודות שבלוויית מבואות היסטוריים מגוללת פרקים מסיפור חייו , החל מילדותו בפולטווה ועד ימי נשיאותו בירושלים . יצחק בן צבי החל את דרכו הרעיונית והציבורית בתור איש "פועלי ציון" עוד בעיירת הולדתו והמשיך את פעילותו עם עלייתו לארץ ישראל בשנת תרס"ז . ( 1907 ) הוא הנהיג את מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל בשנותיו הראשונות בארץ , השפיע על עיצובה והתווה את דרכה הרעיונית . בשנות העשרים עמד בשורה הראשונה של מנהיגי "אחדות העבודה" ( 1919 ) שלימים היתה למפא"י , ( 1930 ) אך במהלך השנים איבד בהדרגה את מקומו בראשות ההנהגה ופילס לו את דרכו הייחודית . בן צבי ביסס את מנהיגותו ביישוב והיה ליושב ראש הוועד הלאומי - הגוף המייצג את מרבית הקהילה היהודית בארץ ישראל . לאחר נישואיו לרחל ינאית בשנת , 1918 הקים את ביתו בירושלים , השתרש בחיי העיר והיה פעיל במוסדותיה . בו בזמן ובמשך כל ימי חייו עסק בן צבי במחקר קהילות ושבטי ישראל במזרח ובחקר ארץ ישראל . הוא התעניין בקורותיהם של יהודי תימן , פרס ועירק , השומרונים , הקראים והשבתאים ויתר נדחי ישראל לתפוצותיהם וטיפח את הקשרים עם הקהילות האלו . התעניינותו בתולדות ארץ ישראל ותושביה כללה גם עדות לא יהודיות כגון הדרוזים או הפלחים הערבים שאת מוצאם חקר עוד בראשית דרכו בארץ ישראל . בן צבי התחקה אחר גלגולי שמות של מקומות יישוב , של כתובות ארכיאולוגיות ונושאים רבים אחרים הקשורים בחקר האדם ותרבותו . וכמו במחקר כך במנהיגות . בן צבי היה קשוב לשמוע את האחר , את השונה ומתוך הקשב הזה צמחה פתיחותו התרבותית וכשרונו למצוא את המפשר ואת המאחד בין החלקים השבורים והפזורים של בני העם היהודי ולסלול דרך אל בני העם הערבי . בפעילותו הציבורית ידע בן צבי כיצד לבנות את הגשר בין בני העדות השונות וכיצד למתן מאבקים בין דתיים לחילונים וכשנפטר נשיא המדינה חיים וייצמן בנובמבר 1952 היה בן צבי המועמד המייצג של כל אזרחי מדינת ישראל . למעלה מעשר שנים כיהן יצחק בן צבי בתפקיד נשיא מדינת ישראל ובתקופת כהונתו גיבש ועיצב את מוסד הנשיאות ואת מעמדו המיוחד של בית הנשיא בירושלים בציבור הישראלי . את דרך חייו של יצחק בן צבי היטיב לתאר דוד בן גוריון במכתב ששיגר אליו ממלון גלי כינרת שבטבריה ב 14 בדצמבר 1954 לרגל יום הולדתו השבעים , וזה לשונו : יצחק היקר באדם , ידעתי כי אתה גדול ממני בערך שנתיים , אבל לא ידעתי בדיוק יום הולדתך ורק אתמול נודע לי הסוד , והבינותי לנפשך למה התחמקת מהקהל ביום הולדתך השבעים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר