|
|
עמוד:ט
שזר זכה להכיר לעומקן את קהילות ישראל בתפוצות ובעיקר באירופה המזרחית . הוא ראה את חלקן בפריחתן , אחרות כשקיעתן הנמשכת , ולדאבונו הרב ראה גם בכיליונן של רבות מהן . ב 1947 יצא למסע ברחבי פולין שלאחר הכיבוש הנאצי והשמדת יהודיה . הוא עבר בעיירות שכה היטיב להכיר אותן ואת צביונן היהודי ובלב כואב ראה כיצד לא נותר בהן עתה זכר יהודי : 'נמחקנו לחלוטין מעל פני "העיירה שלנו , "' כתב ב י דבר' והוסיף : 'עשרות ומאות בשנים הטבענו כאן בהמונינו , בנערינו ובזקנינו , את עקבות חיינו הסוערים , וכךלילה אחד , ליל עברות , נעקרנו כולנו עם עקבותינו גם יחד , והיינו כאילו לא היינו פה מעולם ' ( תעודה . ( 88 ב 1949 התמנה שזר לשר החינוך הראשון של מדינת ישראל ואחר כך כ 1952 וב 1953 התמנה לראש מחלקת ההסברה ולראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של הסוכנות היהודית . הוא ראה בהתמנותו לתפקידים אלה הזדמנות לקדם את הרעיון שהטיף לו כל חייו — הצבתם של ענייני החינוך והתרבות במקום חשוב ואולי אף שווה בסדר העדיפויות הלאומי והציוני לענייני מדיניות , ביטחון , כלכלה והתיישבות . הוא יזם כמה מן הצעדים המכוננים של מערכת החינוך בישראל והיה שותף למימושם . החשוב שבהם הוא החלת חוק חינוך חובה חינם לכל ילדי ישראל . ' האם ניתן לכתם ממאיר זה שיוסיף לאכול בנו וששנה שנה נהיה מצווים להקריב למולך הבורות , חוסר התורה — וכן גם לעבריינות , למחלות , ולהרס , אלפי ילדים ולהפקירם אל מחוץ לערכי האדם ' ? שאל בעת הצגת החוק בכנסת ( תעודה . ( 100 שזר הגביר מאוד את הפעילות החינוכית והתרבותית של ההסתדרות הציונית בתפוצות ברוח תפיסתו הציונית , שאותה פרס בוועד הפועל הציוני בנובמבר : 1952 'הרי קיים בעולם רק כוח אחד ויחיד אשר יכול להיות "אם היהדויות" ולהאציל עליהן מרוח הגאולה , להכשירן לעבודה יהודית יוצרת ולעזור להן במלחמתן נגד הסכנה הגדולה של שמד והתבוללות ונגד הפיכתן לאבק אדם : זוהי התנועה הציונית העולמית ' ( תעודה . ( 110 משנבחר שזר לנשיא המדינה במאי 1963 ביקש לעשות את בית הנשיא לביתו של העם היהודי כולו — לתת מקום נרחב לתרבותו על כלל גווניה ולהביא לקירוב תושבי ישראל אל קהילות ישראל בתפוצות . בין פעולותיו היו הקמת קרן עמו"ס — עידוד מלומדים וסופרים — לתמיכה בהוצאה לאור של כתבים ספרותיים , וייסוד 'החוג לידיעת עם ישראל בתפוצות' בבית הנשיא , שנועד לעודד כקרב הציבור בארץ הבנה והיכרות עמוקה יותר עם יהודי העולם ( ראו למשל תעודות . ( 153 , 145 הוא הקדיש תשומת לב רבה ליהודי התפוצות ועקב בדאגה אחר מצבן של קהילות ישראל שחיו במצוקה והיו נתונות לרדיפות , ובהן הקהילה היהודית בברית המועצות ערש מולדתו . ב 1965 פנה אל אנסטס מיקויאן , נשיא הסובייט העליון בכרית המועצות , וביקש להקל את היציאה מברית המועצות על היהודים שמבקשים לעלות לישראל במסגרת איחוד משפחות משום שימכל קצווי המדינה מגיעה לאוזניי זעקתם של אנשים סובלים אלה ואין ביכולתי לעזור להם ' ( תעודה . ( 140 בתור נשיא לא היה שזר מעורב בקבלת החלטות בתחומי חברה ומדיניות , אולם מתוקף תפקידו נדרש לנושאים אלו . השסעים הגדולים בחברה הישראלית הדאיגו אותו והוא פעל לצמצומם . בשעות של התרוממות רוח כמו לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים , ובשעות של אבל לאומי כמו אחרי רצח הספורטאים היהודים במינכן בספטמבר 1972 נהג שזר להביא במסגרת ברכותיו המסורתיות לראש השנה ויום העצמאות דברי שבח , עידוד או נחמה . 'הצבי ישראל - על במותינו חללים , ' כך פתח את ברכתו לרגל ראש השנה תשל"ג שחל ימים ספורים לאחר רצח הספורטאים הישראלים ( תעודה . ( 174 תפקידיו הרשמיים הייצוגיים לא משכו בדרך כלל את תשומת לב הציבור . אולם היו בהם כאלו שעוררו עניין רב כגון הגשת כתב האמנתו של שגריר גרמניה המערבית בישראל עם קשירת היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות באוגוסט . 1965 לטוענים שעליו להימנע מלקבל את פני השגריר עקב משקעי העבר ענה שזר שיש לשרת את המדינה : ' גם במעשים המכווצים את הלב כמו בצבת , ודווקא בשעת מבחן קשה שהוא כולו מכאובים ' ( ראו למשל תעודות . ( 142 , 141 ביקורו ההיסטורי של האפיפיור פאולוס השישי בישראל בינואר 1964 והמחלוקת שליוותה את ההחלטה בדבר המקום שבו יקבל הנשיא שזר את פניו — מגידו או ירושלים — עוררו אף הם פולמוס ציבורי שמצא את הדיו בבית הנשיא ( ראו למשל תעודות . ( 138 , 137 שזר היה מנוע מלהתערב במחלוקות החריפות בין שמאל לימין שהתעוררו בעקבות מלחמת ששת הימים בעניין עתיד השטחים המוחזקים , היחס לתושביהם הערבים והדרכים לפתרון הבעיות בין ישראל לשכנותיה , אולם הוא מצא דרכים להביא את עמדותיו בפני הציבור תוך שמירה על מידת הזהירות הראויה . הוא שלל את העמדות הקיצוניות הן
|
|