|
|
עמוד:13
פרק שני : ברכות העמל ב1770- הופיע בלונדון כתב יד אנונימי שכותרתו : An Essay on Trade and Commerce כתב היד עורר הד מסוים בשעתו . המחבר , אוהב אדם גדול , התרעם על כך ש"האספסוף של בתי החרושת באנגליה החליט לאמץ רעיון מופרך ולפיו , לפחות במה שנוגע לאנגליה , כל האנשים המשתייכים למעמד הזה זכאים מלידה להיות חופשיים ועצמאיים יותר מאשר פועלי כל אחת ממדינות אירופה האחרות . רעיון כזה יכול אולי להיות בעל תועלת כלשהי לחיילים שאת מעשי גבורתם הוא מעורר , אך כשמדובר בעובדי המפעלים - ככל שאלה יהיו פחות חדורים בו , כך ייטב להם ולמדינה . אסור שהעובדים יראו את עצמם בבלתי תלויים כממונים עליהם . לעודד מקסמי שווא שבאלה במדינת מסחר כשלנו , שבה אולי לתשעים אחוזים מכלל האוכלוסייה כלל אין , או כמעט אין , רכוש משלה - זה דבר מסוכן ביותר . הריפוי לא יושלם עד אשר העניים של בתי החרושת יקבלו את הדין ויסכימו לעבוד שישה ימים בעבור הסכום שהם משתכרים היום בארבעה ימים " . וכך , כמעט מאה שלמה לפני גיזו , היללו בלונדון בפרהסיה את העמל כךקון לתשוקותיו האצילות של האדם .
|
|