מאינתיפאדה למלחמה חולשת הערבים - כשלון הפלסטינאים

עמוד:18

7 י ופוב ^ זכה בפרס כרמון ל2002- הפרס הוענק לו ע" המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש דיויס באונברסיטה העברית וע" המליימ . עבודתו האקדמית "איך מתפתחות א 00 ת 1 גיות הרתעה ; הפרס נושא את שמו של תא ' יל דוד כרמון ז"ל . הפרס הוענק בסקס חגיגי בהשתתפות בני משפחת המנוח , אנשי אקדמיה ואישי קהילת המודיעין . פשרה היסטורית , כתנאי מוקדם למימוש ההזדמנות הנדירה הזו , הרי הניחה שתוכל להשתמש בחולשותיה של חברה דמוקרטית המשועבדת לאיכות החיים שיצרה , כדי לחמוק מן המטמורפוזה המדינית הזו ולדבוק ביעדיה המקוריים . בהקשר זה ראוי לבחון את היעדים והאמצעים שאימצה ההנהגה הפלסטינית בראשותו של ערפאת ( אולי ראוי לכנותו חאג - ' אמין אל-ערפאת , בשל ההמשכיות המדהימה בין שגיאותיהם של שני מנהיגים , שהפגינו חוסר אחריות לגורל עמם . ( האסטרטגיה הלאומית הפלסטינית אכן מצביעה על אותם משגים היסטוריים שהובילו את הפלסטינים אל הטרגדיה הלאומית שלהם בשנות השלושים והארבעים - שגיאות בזירה הפנים - פלסטינית ובזירה החיצונית . בזירה הפנים-פלסטעית מדובר , קודם לכל , בשיעבוד כל המשאבים הלאומיים למאבק , באופן שהביא לחורבן החברה הפלסטינית . מדובר באינדוקטרינציה רדיקלית של החברה כולה , כדי לכפות הסכמה לאומית מלאה ליעדים מקסימליסטים , תוך הכתמת שוחרי הפשרה כבוגדים ( ערפאת , בניגוד לקודמו היה מוכן להשמיע ביטויים דו-משמעים , והניח לשומעיו היהודים והאמריקנים להונות את עצמם , אך טרח תמיד להבסיח לחברה שלו כי מדובר באחיזת-עינ"ם זמנית . ( מעבר למקסימל'זם הרדיקלי , מדובר גם באלימות בלתי מבוקרת ומאכלת-כל , שראשיתה במאבק עם האויב החיצוני , וסופה , הבלתי נמנע , בהשלטת הרצחנות גם על החברה פנימה , באמצעות מיליציות אלימות , המשרתות צרכים סקטוריאליים . נוסף לכל אלה מדובר בשחיתות מבנית המקיפה את כל מרכיביה ודרגיה של החברה " קלפסוקרטיה" ששמה יצא לשמצה אפילו במדינות ערב , הרגילות בשחיתות מקפת . מדובר גם בחורבן כלכלי , ששורשיו נעוצים בשחיתות , באלימות ובטרור . וחמור מכל : מדובר בדחיקת הגורמים הפלסטינים שרצו לבנות חברה מתוקנת , אל התסכול והייאוש , בתנאים המקשים מאוד על תקומתם גם בדור הקרוב . בתחום היחסים של הגורמים שגורלם הקיבוצי של הפלסטיני תלוי בהם במידה רבה , חמור החורבן שחולל ערפאת ושלטון הכנופיות שייסד לא פחות . תוצאות החורבן הזה חמורות במיוחד נוכח דעת הקהל הישראלית והאמריקנית . בישראל חיסלו מהלכיו של ערפאת את נכונותו של חלק ניכר מן הזרם המרכזי של הציבור הישראלי לשקול שותפות היסטורית עם הפלסטינים . אלה מרגישים מרומים , אחרי ששוכנעו לתת לפלסטינים הזדמנות נוספת , תוך נטילת סיכונים חמורים לביטחונה של המדינה היהודית ונכונות להתעלם מדורות של מאבק פלסטיני לחיסולה , מטרור חובק עולם ומהתחברות עם הגרועים שבאוייביה . לא מדובר רק בהיסטוריה רחוקה , בריתו של ערפאת עם צדאם חוסין , שהבטיח לשרוף את ישראל ולהרעיל את תושביה ועליצותם של הפלסטינים לנוכח הטילים שנפלו על ערי ישראל קדמו רק בשנתיים לטקסים בבית הלבן ולפרס נובל לשלום . בארצות-הברית חיסלו דבקותם של הפלסטינים ביעדיהם הרדיקליים , שקריו הבוטים של ערפאת ושיבתו הגלויה ל לטרור כאסטרטגיה לאומית , את נכונותה של מעצמת העל להתגייס למען הפלסטינים באופן שאף גורם אחר אינו יכול לפעול . ההנהגה הפלסטינית נכשלה בהבנת משמעויותיו ההיסטוריותש של הסירוב הפלסטיני להשתלב בניסיונותיו הנואשים של קלינטון להביא להסכם . היא גם נכשלה בהבנת המפנה שהתחולל בדעת הקהל האמריקנית בעקבות הטרור ההמוני של ספסמבר . 2001 בישראל ובארצות-הברית השתכנעו , כמעם כל הגורמים הקובעים , כי הפלסטינים אינם רוצים בפשרה וכי הטרור מהותי ומכריע בחשיבותו באסטרטגיה הלאומית שלהם . השאלה אם הפרספקטיבה הזו מחיקת ואילו טענות יש לפלסטינים כלפי ישראל וארצות-הברית אינה ממן העניין , כיוון שהפלסטינים הם התלויים בארצות-הברית ובישראל , לאין שיעור יותר מאשר להפך . עצם הסירוב להבין את הא-סימטר"ה המופלגת הזו ולהניח שהפלסטינים יכולים לכפות את רצונם בשילוב של טרור , תמונות טלביזיה , פייסנות אירופית והחלטות של עצרת האו"ם , הוא עצמו עדות לכישלונם בקריאת המציאות וממילא ביכולת להתמודד עמה . הערה : מתוך הרצאה במרכז דיין באוניברסיטת ת"א . הכותב הוא עמית בכיר במרכז לחקר הבסחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ובמרכז שלם . האינתיפדה : חורבן עצמי

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר