|
|
עמוד:20
והייתה זו מכה קשה . אמרנו שיש לנו ידיעות , מוסרים אותן ואין ניצול נכון . אז התפטרתי . אמרנו , תגייסו אותנו כחיילים ונגמר העניין . אנחנו לא יכולים לשאת את זה שיש ידיעות ומזהירים אתכם ולא קורה כלום . אני בכוונה מדבר גם על הנקודות האלה . מה לעשות , לא כל התמונה ורודה . התקופה הפורייה ביותר הייתה התקופה מכ"ט בנובמבר עד 15 במאי . 1948 בביט בנובמבר , עם החלטת האו"ם , מתחילה המלחמה . ואז התחלנו לקבל עובדים , קיבלנו גם משרד בנפרד מהסוכנות היהודית במקום קרוב , בממילא ברחוב הנסיכה מרי , כדי שנהיה קרובים לאירועים . הערבים היו הולכים למרכז המסחרי היהודי במממילא , פורצים חנויות ושורפים . הדבר המשמעותי ביותר שקרה לנו מבחינת המודיעין היה האזנות למפקדות הערביות . אני חייב להזכיר את גסקו המהנדס שלנו . ישבנו על ארבע מפקדות ערביות בירושלים כולל המפקדה של המפקד העיראקי של הכוחות האלה . הייתה לו מזכירה שהייתה מזהירה כל מי שמטלפן , לא אני לא אתן לך לדבר כי היהודים מאזינים . ביתר המפקדות באמת שמענו דברים שהתחרשו אצל האוייב . מה שהמודיעין מסר היה בדיוק בזמן ונוצל על ידי כוחותינו . אנחנו פעלנו יומם ולילה בהאזנה , וסיפקנו הרבה ידיעות בזמן אמת . זו דוגמה טובה לניצול נכון של המודיעין . ניצול נכון של מודיעין נעשה גם בקרב על קטמון , כאשר דיווחנו על הסתלקות המפקד הערבי והתמוטטות הש 1 רות בעקבות זאת . לאור מידע זה ביטלו מפקדי הפלמ"ח את החלטתם לסגת ממנזר סן-סימון . מקרה אחר היה של פלוגה ערבית שיצאה מעין כרם לתקוף את גבעת שאול . ידענו , התרענו , וכוחותינו ארבו לפלוגה וחיסלו אותה , חמישה עשר אנשים . הייתה אצל הערבים חולשה ארגונים ופיקודית . למזלנו , מה שהציל אותנו לא מעט זה לא רק גבורתנו שלנו , גבורת לוחמינו ואזרחינו , אלא מה שקרה אצלם . אחד הדברים החשובים היה שהמופתי שישב בקהיר היה מטלפן והיה מדבר עם אחמד חלמי באשא , חבר הוועד הערבי העליון בתורכית עותימאנית . מה עושה אלוהים ? בדיוק אז ישב בהאזנה דוד אהרונוב והוא תורכי . שמחה , הנה מדברים בתורכית . מבחינה צבאית לא היה בזה הרבה , אבל היה מעניין . המופתי היה זהיר מאוד ובשיחות לא אמר הרבה . קלטנו שדר : ההרוג הוא הספקד הצליון הצרבי אלקאדר חו 0 ייני פעם עקבנו אחרי קרב בקסטל , ידענו על ההתקפה . כוחותינו היו שם במצב קשה ביותר . קלטנו פתאום שיחה , ואחד המאזינים אמר לי : תשמע , קורה פה משהו אצלם . נפגע מישהו , ואני שומע . עלינו על זה כי אצל הערבים הייתה מהומה , מבוכה , מבולקה , מפולת נוראה והחברים שלנו היו בקצה כוחותיהם . דיווחנו על המצב . כמו כן העברנו את המסר שפלוני נהרג . כשנמסרה ההודעה לא ידענו את זהותו האמיתית של ההרוג . היה זה עבד אלקאדר רווסייני . הוא היה המפקד העליון של כל הכוחות הזרים , שבאו לעזור לערב" פלסטין . הוא קנה לו תעודת זהות לא על שמו המלא אלא על שם אחר , תעודת זהות של נהג . אחר כך הוברר שזה הוא . הערבים ניסו להסתיר את דבר מותו , אך אנחנו שידרנו זאת וזה גרם לדמורליזציה במחנה הערבי . בין הסוכנים היה לנו אחד שהיה קומוניסט . הייתה לו ביקורת קטלנית על ההנהגה הערבית , על המופתי , על הוועד העליון וכר . ואז הוא בא והביא אינפורמציה . הסוכנים היו באים אלי הביתה . היו בעיות של לוגיסטיקה . פתאום אני שומע שאותו סוכן נעשה יועץ של ראש מדינה ערבית , לא אגיד מה שמה . כאשר הייתי שר החינוך טילפן לי מישהו מהעיר העתיקה ואמר לי שיש לי דרישת שלום מפלוני אלמוני . כומר אורתודוכסי שהיה בארץ ערבית פגש אותו והוא אמר לו שימסור דרישת שלום ליצחק נבון . הוא מסר לי והחזרתי לו דרישת שלום , לאחר ניתוק של כארבעים שנה . פרק בפני עצמו הוא מה שקרוי הלוחמת הפסיכולוגית . אנחנו שידרנו בערבית שעות רבות ביום ובלילה . בזכות המודיעין המעודכן והשוטף שעמד לרשותנו . עלה בידינו לעיתים קרובות לשבש לאויב מערכות פוליטיות ומורליות . התקופה של ה- 1 5 במאי 1948 הייתה בשבילנו מכה קשה מאוד . נסתמו המקורות העיקריים שלנו . הסוכנים לא יכלו כבר להגיע , היה קשה . עם זאת היו כאלה שבאו בחירוף נפש אפילו בזמן המלחמה , בין כ"ט בנובמבר ל 15 במאי , כולל האיש הזה מחברון , שפעם הוא אמר לי שביום זה הוא עומד לנסוע מחברון לירושלים , וכל הזמן יורים מכפר עציון . ביום שני אחר הצהרים הוא היה אמור לנסוע . אמרתי לחברה שלא "רו ביום שני אחר הצהרים . כמובן החבריה ירו והוא נפצע קל באוזנו . הערה : הדברים לקוחים מתוך הרצאה של י . נבון במפגש לזכרו של אלוף ( מיל ) מלחמת השחרור , תקיפה ישראלית
|
|