|
|
עמוד:19
mmnrm a nrxmica WJ , 7 החסישי סעלה זכרונות סהתקופה בה שי 0 ש כראש הסחלקה הצרבית של ההגנה בירושלים כואת : יצחק נבון אני הייתי ב- 1946 מורה בתיכון בית הכרם , ועוד לפני זה הקמתי את מה שאנחנו קראנו יחידת מסתערבים . נתנו לי אפשרות לעבור בכל היחידות של ההגנה בירושלים לגייס אנשים . הסתכלתי בפרצופים ומי שנראה לי מתאים גויס . אחר כך קיימנו שיחות והקמנו יחידה קסנה של שבעה-שמונה אנשים . אי אפשר היה להשיג יותר , אבל כשהלכתי לראות את המסתערבים של הפלמ"ח הבנתי שהיכולת שלנו מוגבלת מאוד . איש מהם לא היה יכול להתחפש לערבי ולהישאר תחת חקירות למעלה מחצי שעה . לערבים יש אוזניים מאוד רגישות . שניים מהאנשים ששלחתי למסגד , לכיפת הסלע לתפילת יום שישי באחד מימי מתח , כמעט ושילמו בחייהם . הם לנו בבית מלון ואחד פלס מילה שאיננה נוהגת כל כך בדיאלקט הפלסטיני . קיבלתי הוראה מזיאמה דיבון שהיה מפקדי בהגנה לעזוב את ההוראה ולנסוע לביירות ולהקים רשת מודיעין בלבנון . הכיסוי יהיה שאני לומד באוניברסיטה האמריקאית בבירות . פניתי לוועדת הקבלה של האוניברסיסה , ראיינו אותי ונדחית , 1 אבל בינתיים התפטרתי מבית הספר ואז אמרו לי בהגנה , "אתה תחליף את יעקב עיני" ואני החלפתי אותו . מילאתי את התפקיד בשנים . 1946-1948 סנונית תופת בקולנוצ אדי 0 ון יש לחלק את התקופה של המודיעין שלנו לשלוש תקופות : האחת , מהתחלת הפעולה עד כ " ט בנובמבר , התקופה השניה נמשכה מכ"ט בנובמבר עד 15 במאי , 1948 התקופה השלישית מה15- במאי ואילך . עד כ " ט בנובמבר היו המקורות שלנו , כפי שסיפרתי , סוכנים , שהביאו ידיעות לא רעות , ובתחומים מסוימים אפילו ידיעות טובות . כלומר , ידיעות נאמנות וחשובות . היה גם לא מעט תבן , היו דיבורים שלא היה להם בסיס , כמובן . כל זה היה עד כ'ט בנובמבר . היה סוכן אחד לא אגיד את הכינויים או את השמות שהיה לו קשר עם הוועד הערבי העליון , איש חכם , פיקח , והוא ידע . לפעמים הוא היה ממציא דברים . היה צריך לנחש מתי זה נכון ומתי לא . אבל היות ואחוז הדברים הנכונים שהוא מסר היה כל כך גבוה , אז קיבלנו גם דברים לא נכונים . אחר היה עיתונאי ערבי מוסלמי שידע להתהלך עם הבריות , להתהלך עם החוגים העליונים . בירושלים היה המרכז הפוליטי של העולם הערבי . פה התקבצו כל הפעילויות . הסוכנים הערבים עשו עבודה טובה . אחד מהם - בחור שאביו היה כבר מודיע ותיק , והערבים חשדו בו וכדי לבחון אותו הטילו עליו להכניס לנו מכונית עם חומר נפץ והוא בא וגילה לנו . הוא סיפר שערב קודם הוא היה עם אחדים מהמפקדה הערבית והם הכניסו מכונית ועברו את המחסום שלנו . איך הם עברו את המחסום שלנו ? הם שמו מצחיה של כובע "אגד" ואמרו " זה בסדר " ועברו . הגיעו לקולנוע "אדיסון" לוודא את השעה שבין ההצגה הראשונה והשנייה , שעה בה הקהל של ההצגה הראשונה יוצא והקהל של ההצגה השניה נכנס . למחרת הוא היה אמור לבוא עם הומר נפץ בשעה הזאת , הוא הודיע לנו , ארבנו לו , חיכינו והוא הופיע עם עוד שניים שירדו מהמכונית ברחוב בלפור , לא רחוק מהמקום שבו גר היום ראש הממשלה . הוא ירד במחסום שלנו . לקחנו את הרכב וירינו כמה יריות באוויר ואחר כך פוצצנו את חומר הנפץ במצלבה . בערבית היה לנו רדיו . שידרנו כל הזמן , זו הייתה מלחמה פסיכולוגית מתמדת . יש לנו עדויות שזה היה די אפקטיבי . שידרנו שהיה ניסיון להכניס חומר נפץ והרגנו את הבחור . לבחור הייתה חברה יהודיה לקחנו אותו ליפו ושם הוא חי תחת כיסוי . אחרי זמן הוא קיבל עבודה כקריין רדיו . הוא היה קריין מצוין , היה קריין אצל הירדנים . היה קריין כאן , התחתן עם האהובה שלו , אישתו עבדה בהסתדרות , בחלק הערבי של ירושלים . יום אחד נכנסו כמה ערבים והרגו אותה בגרזן . היו לו ילדים . חלק מהמשפחה נשארה שם עם הערבים , וחלק עבר הנה , כי האם הייתה יהודיה . אחד הילדים היה בחיל השיריון , מפקד סנק . המשפחה התפצלה איש ערבי נשוי ליהודייה . הזהרנו מפני הסארב לשירת הל"ה במבצעים מסו"מים כאשר יש לך ידיעות ואתה מעביר אותן , אלא שלא מנצלים אותן כמו שצריך , זה גורם למפח נפש . כך היה כאשר שיירה ה"תה אמורה לצאת לגוש ע ציון . הייתה לנו האזנה ושמענו את הערבים מדברים וראינו שעם רב מתקבץ ומתאסף . ידענו מה התכנון שלהם , ידענו בדיוק והזהרנו , ובכל זאת שלחו את השיירה לגוש עציון והם נסעו . כפי שהזהרנו , ההתקפה ה"תה אמורה לבוא בדרך חזרה מגוש עציון . וכך היה . הם הותקפו בנב דניאל יצחק נבון ממורה בתיכון למפקד מסתערבים
|
|