המודיעין האמריקני אחרי ה-11 בספטמבר

עמוד:21

המודיעין האמריקני אחרי ה11- בספטמבר הכותב RICHARD K . BETTS מנהל המכון למחקר מלחמה ושלום באוניברסיטת קולומביה . ה'ה חבר בוועדה הלאומית ל 0 רור , מחבר הספר ובו הפרק שעוסק "כיצד זה קרה ? טרור והמלחמה החדשה ; " ( קסעים ממנו מובאים כאן . ( בעוד האבק שוקע אחרי התקיפה על מרכז הסחר העולמי והפנטגון , התחילו להישמע קולות האומרים שה ^ - ם נרדם , מערכת המודיעין כשלה ודרוש ארגון מחדש מהראש ועד היסוד . מערכת המודיעין הגדולה ביותר בעולם , טענו , שמוציאה יותר משלושים מיליארד דולר בשנה , לא הצליחה למנוע מקבוצת פנטים לבצע פעולת טרור איומה . דרוש שינוי קיצוני . כפי שכתב n 1 ' -1 'nT 1 MWE 1 NER | טיימס" מיום 7 באוקטובר : 2001 "מה צריכים שירותי המודיעין הלאומי לשנות , על-מנת להילחם במלחמה זו ? בקיצור . כמעט הכלי . כן ולא . הרבה דרוש , אפשרי וייעשה כדי להביא את שירותי המודיעין , האיסוף והמחקר לידי שיפור ביצועיהם . שינויים שהיו צריכים להיעשות מזה זמן רב "עשו עתה . רעיונות חדשים יזכו ליתר תשומת לב והטובים בהם יתקבלו ביתר נכונות מבימים כתקנם . אין מחסור בהצעות ויוזמות כדי לזעזע את המערכת ולטפל בה . מאידך גיסא אין די פרספקטיבה בדבר המגבלות הצפויות בעשייה משופרת . מקצת השינויים יחליפו בעיות ישנות בבעיות חדשות . גרוע מ"עסקים כרגיל" יהיו הנחות נאיביות בנוגע למה שרפורמות מסוגלות להשיג . יעבור עוד זמן עד שיתברר לאשורו הסיפור האמת על כישלון המודיעין ב11- בספטמבר וזמן רב יותר יעבור עד שהאמת תפורסם ברבים . עתה נכון יותר להתמקד כערכם של הרעיונות לשינוי , והשאלה החשובה יותר היא לאילו הישגים הגיוניים אפשר לצפות משירותי המודיע . אין הוכחה , לפחות במידע לציבור , שהשקעה גדולה יותר בתכנית כלשהי יכלה למנוע את אירועי ה11- בספטמבר . אך קיימים תחומים אחדים שבהם המודיעין יכול להשתפר , תחומים שבעבר הייתה ההשקעה בהם גדולה , אך פוזרה באופן דליל מדי או באופן אטי מדי . האתגר אינו ברכישת יכולות חיוניות שלא זכו להתייחסות בעבר , אלא בסיוע למערכת לעשות יותר מכל דבר ולעשות זאת טוב יותר . כך שהמערכת תזהה את פיסות המידע החיוניות ואלה יזכו לתשומת לב ולא "יפלו בין הכיסאות . " דדך נוספת היא שיפור איסוף המידע בעל החשיבות . אך כאן מה שיושג בקלות יסייע בשוליים ומאידך - מה שיועיל יותר מבאופן שולי , אי-אפשר לשפר בקלות . סוכנות ההאזנה הלאומית , ( NSA-n ) 1 ipnn ™ DID והמיפוי ( NIMA-n ) והארגונים האחרים יכולים להגביר את האיסוף הטכנולוגי - לוויינים ; צילומי אוויר , אלינס , קומינט , וזאת על-ידי רכישת יותר פלטפורמות , ציוד וכוח אדם להפעלתם . אך גידול ביומינס - שכולם מסכימים כי הוא הגורם הקריטי ביותר על מנת לשרש קבוצות טרור חשאיות - אינו נעשה בקלות ולא באמצעות הזרמה מידית של כספים . ... יומינט הוא המפתח , מאחר שאיום הטרור נעוץ במהותו ביכולת לחתור בחשאי . הדרך הטובה ביותר ליירט את ההתקפות היא חדירה לארגונים , לימוד תכניותיהם וזיהוי פעיליהם , כך שיהיה אפשר לנטרל אותם . יומינט טוב יותר פירושו לתמוך בחיזוק סמכותם של מינהלת המבצעים של ה- , C 1 A הוא גוף הריגול המרכזי של ארצות-הברית . יותר מרגלים ומרגלים טובים יותר יועילו , אבל אין לצפות לפריצת דרך מהירה אם יהיו לנו כאלה . כמעט בלתי אפשרי לחדור לארגונים קטנים וממודרים , כגון זה של אוסמה בן-לאדן ובייחוד קשה למצוא אזרחים אמריקנים מהימנים , שיש להם אפילו סיכוי קלוש להצליח . על-כן , אנו תלויים בדרן כלל בסוכנים זרים , שמהימנותם נמוכה . על אף האוכלוסייה העצומה והמחונכת , מספר האמריקנים שאפשר להישען עליהם הוא קטן , שכן קטן מאוד מספרם של אמריקנים דוברי שפות זרות , שיכולים לפעול במקומיים באתרים אקזוטיים כמו המזה"ת , מרכז אמריקה ודרומה , או מקומות אחרים , שמעניקים מחסה ל"בין-לאדנים" של העולם . עוסמאה בן-לאדן , הקושי לחדור לאירגונים קטנים וממודרים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר