|
|
עמוד:17
הוסענו ברכב צבאי צרפתי לעבר הבסיס הענק , שהיה נטוע מאות אוהלים . ביקרנו במאהל הבריטי ונוכחנו כי יחסם אלינו לא היה אמנם בגדר " כבדהו וחשדהו , " אך מעין "בסדר , אתם אתנו , אך נא שמרו מרחק . " היה קשה לשכנעם לשתף פעולה . בניגוד גמור להם , קיבלונו הצרפתים בחדווה רבה , בסבר פנים יפות ובהרבה הבעות ידידות ושמחה . במקום כבר המתין לנו גם רכב קשר מיוחד , שהוטס מהארץ והופעל על ידי אנשי המוסד לבושי אזרחית . יצוין , כי הופענו בגלוי במדי צה"ל , בלי שנעשה כל ניסיון להסתיר את נוכחותנו , לא רק בבסיס , אלא אף במהלך ביקורינו בעיר לימסול הסמוכה . בדיעבד , היה הדבר די תמוה , שכן הקשר עם הצרפתים נשא עד לאותה עת אופי כה חשאי עד כי במהלך אותן שיחות מוקדמות בין דיין ופרס לגי מולה מח ר מהן לחלוטין שגריר ישראל בצרפת , יעקב צור . מכלית היין בינתיים החל המבצע בפעילות הצנחנים וכוחות הקרקע הישראליים בסיני והם התקדמו במהירות לעבר תעלת סואץ . חששות החלו אז לכרסם בין חברי המשלחת , שכן בעלי בריתנו כלל לא מיהרו להשתתף בפעולה . מששאלה את ידידינו הצרפתים מדוע טרם תקפו , השיבו כי עדיין הם ממתינים למכלית . תמהנו , הכיצד ? האין די דלק למטוסים ? ונענינו ספק ברצינות ספק בשחוק כי ממתינים הם למכלית היין . הסתבר שחלק מהפק"ל הצרפתי כלל גם "ן במנות הקרב ובלעדיו הרי איך זזים ... התרשמות המשלחת הישראלית הייתה כי הצרפתים בכל זאת היו להוטים למבצע , אולם האנגלים הולכים "לאס-לאט , " על פי התפיסה שהייתה מקובלת עליהם עוד ממלחמת העולם השנייה - הפצצות עומק אסטרטגיות תחילה , נוסח חבל הריין , בלי שהפנימו כי מדובר בסך הכל במדינה ערבית ולא במעצמה גרמנית . אמנם ההפצצות על ערי מצרים כבר החלו בשלב מסוים , אך אלה לא גרמו ולא יכלו לגרום למהפך של ממש בקרב הצבא או בקרב האוכלוסייה המצרית , כמו שגם ההפצצות על גרמניה לא יצרו את אותו אפקט שבעלות הברית קיוו ליצור . בעוד צה " ל עמד להגיע רק עד פאתי התעלה , הרי כוונת הפעולה שנועדה להתבצע על-ידי האנגלים והצרפתים בתיאום זמנים אתנו , הייתה לגרום להפלתו של משטר נאצר , אך ובעיקר לפלוש כח לכבוש את כל אזור התעלה כיעד מרכזי - ופלישה זו בוששה לבוא . בתוך זמן קצר אכן הוברר כי העיכוב בפלישה היה בעוכרי המבצע כולו . בקרב חברי המשלחת הישראלית שררה תחושת " חוםר קורת רוח" בלשון המעסה . לא רק שהדברים אינם מתפתחים בקצב הרצוי , אלא שהאנגלים עוד עלולים ברגע האחרון "לסדר" אותנו , שהרי צה"ל כבר הגיע לגדות התעלה ואילו הצבאות האחרים עדיין משתהים . ראש המשלחת , יובל נאמן , החליט כבר ביום השני או השלישי למבצע שאין עוד תועלת בהישארותו שם , שכן לא הושג אותו שיתוף פעולה מלא כפי שציפה לו ולכן שב ארצה . שאר הקצינים שבו אף הם ארצה כעבור יום-יומ"ם וכך פורקה לה אותה חוליית קישור קצרת ימים . הצלחה צבאית וכישלון מדיני מניתוח בדיעבד עולה כי האנגלים התעלמו לחלוטין מהמצב הבין-לאומ ששרר באותה העת . הסובייטים פלשו באותה שנה להונגריה , כרי לדכא את המרד ההונגרי נגדם והעולם , שעקב אז בדריכות אחר הנעשה שם , לא שת לבו לנעשה במזרח התיכון . אולם , משנסתיימה הפלישה להונגריה , הופנה באחת זעמם של אויבינו ושל ידידינו המשותפים ובראשם ארצות-הברית , לעבר הזירה . בטרם שהיה סיפק בידי הצרפתים והאנגלים למצות את תכניותיהם , החל לחץ מדיני מסיבי וכבד עליהם ועל ישראל להפסיק את המבצע ולהסיג את הכוחות . אף ש " מבצע סואץ" הצליח בחלקו מבחינה צבאית , הרי שמבחינה מדינית נכשל . האנגלים החלו מחפשים כיצד לצאת במהירות מהאזור והצרפתים הלכו בעקבותיהם , כי בהעדר תמיכה נאלצו להפסיק את השתתפותם במבצע . בדיעבד , האם לחצם של האמריקאים על אנגליה , על צרפת ועל ישראל בטעות יסודו ? האם יכלה ההיסטוריה של המזה"ת להיות שונה לו סולק אז נאצר מהשלטון ? זלמן שובל מתקשה , במבט כה רחוק לאחור , לקבוע זאת . מסדר בשארם א-שייח עם תום "מבצע סואץ" נואם : הרמסכ"ל משה דיין , מימינו האלוף אברהם יפה , לשמאלו האלוף אסף שמהוני
|
|