|
|
עמוד:14
מהעושים עם איראן ? יותר חלונות , יותר מודיעין , יותר הסברה , פחות התלהמות מאת : אליעזר ( גייזי ) צפריר ראש שלוחת המוסד האחרון באיראן בכלל הצרות המתרגשות עלינו ושלולא הן ה"נו מאושרים , נדרש הציבור ונדרשים פרנסיו ופרשניו לשאלה מה עושים עם איראן ועם האיומים הנושבים אלינו משם ? אין בשום פנים לזלזל במידע הדולף אלינו מגילויים על מעורבות איראנית לצד צרינו ומן ההערכות הרשמיות והחצי-רשמיות המושמעות על-ידי גורמי המחקר ודרגים בכירים . המעורבות האיראנית הישירה בפיגועים ( פיצוץ השגרירות ובית הקהילה בארגנטינה ) ולאחרונה ניסיונות חדירה רבים דרך ירדן , הסיוע ארוך השנים לחיזבאללה , לחמאס ולג'יהאד האסלאמי , פרשת אניית הנשק "קארין "A והמשמעויות של שיתוף פעולה רש"פי-איראני והפיתוח המא"ם של אמל"ח בלתי קונבנציונלי ( סק"ק , גרעין ועוד , ( כל אלה אינם מותירים מקום לשאננות . רק לאחרונה פורסם כי רוסיה תסייע לאיראן לבנות כור גרעיני שני . יש בינינו המכירים את הכור הראשון בבנדר בושהר , שבנייתו החלה בתקופת השאה ונכנסה להקפאה ארוכה בעת המהפכה האסלאמית . יתר על כן , יש להניח כי המערכת הביטחונית בכללותה עושה את המוטל עליה במודיעין , במניעה ובסיכול האיומים השוטפים וכן בהכנת תכניות מגירה של מה שטרם הגיע זמנו . אבל יש מקום לבחון את התגובות " הציבוריות" שלנו ובעיקר לשאול אם נכון עושים כמה מבכירינו , איש בתורו ושלא בתורו , בסמכות ושלא בסמכות , כשהם מעלים את איראן על המוקד התקשורתי וגורמים לכך שהדברת המצטברת של כולם יוצרת מסה של התלהמות , שרק מזמינה התלהמות איראנית שכנגד ויש בה אלמנט של כדור שלג מתגלגל , שצובר מעצמו מסה של עוינות ? משתמע שהשאלה רטורית והתשובה ברורה . היא נכונה גם בנוגע לנושאים נוספים בתרבות הציבורית שלנו , אבל ראוי להבהיר כמה נקודות לגבי מצבה המיוחד של איראן . אין ולא צריך להיות לנו ריב עם איראן . העם האיראני ברובו אינו עוין את ישראל ואת המערב ולמען העתיר , ראוי לשמור ולספח מצב זה . איראן של השאה הבינה את ערכה של הברית האסטרטגית עם ישראל , בעיקר מול העוינות ההיסטורית של עיראק ושל מי שמנסה להפוך את " המפרץ הפרסי " למפרץ הערבי . לבד משיתוף הפעולה בנושאי חקלאות ופיתוח למיניהם , ידוע שגם במשטר המהפכה חיפשו בכירים את קרבתנו ואת הסיוע שלנו באמל"ח ( פרשת איראן-גייט ולפניה ) במלחמת שמונה השנים מול עיראק . כדאי לזכור כי מי שניצל באופן ציני את חולשתה של איראן אחרי המהפכה ופלש לאיראן במלחמה שגבתה כמיליון קורבנות משני הצדדים וכללה הפצצות אוויריות על טהראן והפצצות גזים בחזית , דוגמת הפצצת הכורדים בחלבציה - הם עיראק וצדאם חוס"ן והם-הם מקור דאגתה העיקרי של איראן . איראן של חי / מעי הודאגה לא פחות מאתנו מהאיום הגרעיני העיראקי וראתה עצמה כצדיק , שמלאכתו ( הפצצת הכור בבגדאד ) נעשית בידי אחרים . איראן עוברת בוודאות תהליכים , המבשרים שינויים וחזרה לשפיות . יש בה מעין תחרות של זמן , מי יגיע ראשון ? האם הקיצונים בראשות המנהיג העליון ( שהעם האיראני לא בחר בו , ( המחזיקים עדיין בעמדות המפתח והכוח , יגיעו ראשונים ליכולת אופרטיבית , שתאפשר להם שימוש חסר אחריות בטילים עם ראש נפץ בלתי קונבנציונלי ? האם יהיו אלה הרפורמיסטים , בראשות הנשיא חיתאמ ( שנבחר פעמיים ברוב סוחף , ( או אם הוא יהיה מעין גורבצו ' ב , מי שיבוא אחריו יצליח לממש את מחם הדמוקרטי ולהחזיר את המדינה לשפיות ? גם כך , המשטר המהפכני פועל בשיקול דעת לאומי ופרגמטי , לא דוקטרינרי-דת , במעגלי האינטרסים הקרובים והחיוניים , אפילו כלפי המערב וארה " ב . אנחנו בינתיים השעיר לעזאזל , סופגים את הרפש הפגנה של החמאס , הנתמך ע " איראן , ישראל הפכה לשעיר לעזאזל של איראן
|
|