|
|
עמוד:18
מרטיני טוען כי העריך , שמצרים תתקוףאת ישראל ב , 1973 - ששילטון מתערער ושיגוסלביה לאתחזיק מעמד אחרי טיטו במודיעין : בישראל עשו זאת , בין השאר , יעקב פרי , מאיר עמית , אורי שגיא וכרמי גילון . בארה"ב - האדמירל סטנפילד טרנר ורוברט גייטס . בצרפת - אדמירל לאקוסט ופייר מריון ואפילו ברוסיה - ולדימיר קרוציקוב ראש הקג"ב עד פירוקו בשנת . 1 991 דומה כי היחידים הממשיכים לשמור על חשאיות , לגזור על עצמם שתיקה ולכבד את הצהרת הסודיות שהם מחתימים עליה את עובדיהם , הם ראשי השירותים הבריטיים . נעלב מחטיפת ואנונו בדברי ההקדמה לספר , מספר נחום אדמוני , כי הקשרים שנוצרו בינו לבין מרטיני נמשכו לאורך שנות עבודתם , התהדקו , כאשר עמדו בראשות שירותי המודיעין בארצותיהם ונמשכים גם היום , לאחר ששניהם פרשו לגימלאות . בזכות האינטרס המודיעיני והיחסים הקרובים ביניהם , נשמרו הקשרים גם בתקופות שבהן כיהנו באיטליה ממשלות פרו-ערביות וגם כאשר פורסם ברבים , בעקבות מחדל ישראלי , שמרגל האטום מרדכי ואנונו נחטף ברומא . מרטיני , שנעלב באופן אישי על שלא עודכן מראש , נאלץ גם לעמוד מול ביקורת קשה , בעיקר מצד התקשורת , האופוזיציה האיטלקית וחוגים אנטי ישראלים באיטליה . אדמירל פולביוס מרטיני נולד בסר"סט בשנת . 1924 סבו ( אבי אמו ) היה יהודי ממוצא הונגרי . לאחר סיום למוחו התגייס לצי , ומאז חילק את שירותו לסירוגין בין חיל הים , אהבתו הראשונה , לבין חיל המודיעין , שאליו הצטרף בהמשך . בצי הגיע לדרגת אדמירל ; במודיעין - לקצה הפירמידה , לראשות "סיסמי " מעין שילוב בין המוסד לתפקידים מיוחדים לבין אגף המודיעין בצה"ל . בתפקיד זה דיווח הן לראש הממשלה והן לשר ההגנה , ש " סיסמ " כפוף לו ארגונית . מטרת הספר , לדברי המחבר , להציג לקורא תמונה נכונה על פעילות השירות החשאי האיטלקי בשנים , 1990 - 1970 ולתקן את התמונה המעוותת והחד-צדדית שהוצגה בתקשורת ובבתי המשפט , בשעה שנחנו פעולות המודיעין והעומדים בראשו . רצונו זה מובן , מן הסתם , במיוחד לקורא האיטלקי , שניזון תדיר מעיתונות עויינת , ששירתה גורמים אינטרסנטים שונים , אשר נאבקו זה בזה גם באמצעות "גילויים" על המודיעין . מרטיני מחמיא לעצמו כמה פעמים במהלך הספר . הוא כותב כי עמד בראש "שירות מצוין" שאנשיו , חדורי מוטיבציה , ואשר נוהל היטב מבחינה ארגונית . הוא מייחס לאיטלקים , במקרה זה לשירות המודיעין בהנהגתו , יכולת "מרשימה" לנתח עובדות - תחום שבו הגיע , לדבריו , להישגים מרשימים . הדוגמאות שהוא מביא בהקשר זה - הערכתו בשנת 1973 שמצרים עומדת לפתוח במלחמה . ( לדבריו , גם הם , כמו ישראל , קיבלו התרעה כי מצרים עומדת לתקוף בתוך מספר שעות , דבר שהעלה אצלם את החשד , שהמדובר באותו המקור ;( הערכתם , זמן ניכר לפני המהפכה הפונדמנטליסטית באיראן , ששלטון השאה הולך ומתערער ; תחזיתם שיוגוסלביה לא תחזיק מעמד כישות מדינית לאחר עידן טיטו . הוא מעמיד את "סיסמי " בשורה השנייה של שירותי המודיעין הטובים בעולם , מיד לאחר הסי . אי . א . " האמריקני , הקג " ב הסובייטי , הברד המערב גרמני והאם . אי 6 . הבריטי שהיה מודל החיקוי שלו : "השתדלתי לעשות את 'סיסמי' לברי 0 י יותר " , הוא כותב . בדו"ח הסיכום שהעביר לראש הממשלה האיטלקי , בו תיאר את תקופתו בראשות הארגון , הוא כותב שהפך את " סיסמי" ל"אחד השירותים החשאיים הטובים באירופה . " מטבע הדברים , מרטיני בחר לאזכר את המבצעים המוצלחים שבוצעו בתקופת כהונתו , מבצעים שכשלו אינם מוזכרים . מרטיני כיהן כראש שירות המודיעין של ארצו בשנים האחרונות של המלחמה הקרה ; שנים של טרור בין-לאומי גואה , ושל ממשלות מתחלפות ברומא . איטליה היתה ועודנה חלק מנאט"ו , שכרטיס הביקור העיקרי שלו עד קריסת בריה '' מ היה ההתמודדות עם ברית ורשה . המודיעין האיטלקי , בנוסף למטלות הלאומיות , היה חייב בשיתוף פעולה עם בנות הברית ולעתים ניצב בפני דילמות קשות . הוא נדרש לתמרן בין אחריותו לביטחון איטליה ומחו"בותו לברית הצפון אטלנטית , לבין הצורך לפעול במסגרת החוק , במדינה שאינה יציבה מבחינה פוליטית ואשר בה מפלגה קומוניסטית גדולה , הנתמכת על ידי כשלושים אחוז מקולות הבוחרים והמזדהה אידיאולוגית עם מחנה היריב . מצב זה תרם לזהירות ולחשדנות ולעיתים , גם לזלזול כלפי המודיעין האיטלקי מצד בעלות הברית , בעיקר ארהי'ב , דבר שנגדו התקומם מרטיני . איטליה , בשל מיקומה הגיאו-ססרסגי , היוותה מסרה מודיעינית חשובה של ברית המועצות וגרורותיה . הן הציבו ברומא עשרות אנשי מודיעין , חלקם מאומנים לוותיקן . בשל אותה הסיבה , שימשה איטליה זירת פעולה גם לטרור הבין-לאומי והפלשתינ . מרטיני כותב , ללא פירוט , ששירותי המודיעין של הגוש המזרחי - בעיקר של צ'כוסלובקיה , הונגריה , מזרח גרמניה , בולגריה ויוגוסלביה - העניקו סיוע לוגיסטי לארגוני טרור , בעיקר לארגונים בראשם עמדו אבו נידל וג'ורג חבש . עם זאת , הוא אינו מסייע בהבהרת המחלוקת בין הגורסים , שברית המועצות עצמה סייעה לטרור הבינלאומי לפגוע באינטרסים מערביים , לבין המאמינים , שהסתפקה במתן היתר לגרורותיה להגיש לו סיוע לוגיסטי בלבד . מדינות ברית ורשה גרמו לשירותי המודיעין והביטחון האיטלקים כאב ראש רציני . התמודדות קשה במיוחד היתה להם מול שירותי המודיעין הפולניים , הצ'כוסלובק"ם וההונגר"ם - שכן במדינות אלה , לדבריו , "נמצאות הנערות היפות ביותר , וכיאה ללט'נים אמיתיים , סגל השגרירויות שלנו לא היה אדיש לקסם הנשי . " אכן , שילוב קטלני בעסקי מודיעין . על המודיעין הצ'כי הוא כותב , בלי לפרט , כי היה הפעיל ביותר וגם הגיע להישגים הגדולים ביותר . פרשיה היסטורית מעניינת , שהיה שותף לה , אך לא הצליח להנחילה , היתה ההתרעה שהעביר למערב ( אחרי פרישתו ) על כוונה לבצע הפיכה נגד שליט ברית-המועצות מיכאיל גורבצ ' וב . בעת ביקור פרידה שקיים במוסקבה , בהזמנתו של ראש הקג"ב ולהמיר קרוצ'קוב , רמז לו הלה כי הצמרת הסובייטית החליטה
|
|