|
|
עמוד:11
תנועת מטוטלת בין אלימות לרגיעה מחייבת את ישראל לשמר את כושר ההרתעה לאורך זמן , על ידי טיפוח היתרון האיכותי של ישראל בכוח אדם , בטכנולוגיה , בכלכלה ובחוסן חברתי . תהליכים הטומנים סכנות קיומיות . 8 בעשור האחרון הייתה תעשיית ההיי-טק במשק למנוף של צמיחה ושגשוג , אבל לנוכח ההאטה בכלכלת המידע העולמית ועקב מצבי אי-הוודאות באזור , אין בטחון כי מגמה זו תימשך . תעשיית היי-טק והמשק בכלל , זקוקים לשיפור האקלים העסקי , באמצעות חקיקה ליברלית , הפחתת נטל המסים , שיפור תשתיות התחבורה והתקשורת , וחיזוק אכיפת החוק . נושאים אלה הם באחריות הממשלה וביכולתה לקדם אותם , אם נכיר בקדימותם בהקשר הכלכלי והביטחוני כאחד . עם זאת לתעשיית ההי-טק עלולים להיות גם היבטים בעייתיים מבחינת החוסן הלאומי . ניידות בין-לאומית גבוהה של כוח האדם ושל החברות עצמן : רגישות המשקיעים הזרים למצב הביטחון בארץ ; התחרות על כוח אדם איכותי מול מערכת הביטחון . . 9 למשק הישראלי שתי בעיות עיקריות בשוק העבודה לעומת המדינות המתועשות : שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה ורמת פריון נמוכה לעובד . אחת הסיבות לפיגור היא משקלן של האוכלוסיות החלשות שצוינו לעיל , דהיינו הערבים והחרדים באוכלוסיה הכוללת . הגדלת שיעור ההשתתפות מחמישים לשישים אחוזים והעלאת הפריון לעובד באחוזים בודדים עשויות להאיץ את הצמיחה ולהגדיל את התוצר הלאומי בשיעור ניכר . . 10 בשנות השישים והשבעים הוביל המו " פ הצבאי , הניתן לשליטה ולהכוונה ממשלתית , את הפעילות הטכנולוגית המתקדמת בארץ והמו " פ האזרחי ניזון מפירותיו בכוח אדם , בטכנולוגיה ובניהול . כיום התהפך הגלגל והמו"פ הצבאי יכול להישען על יכולות ועל משאבים של המו"פ האזרחי . מקור העוצמה העיקרי של ישראל - ממנו דולים המשק , תעשיית ההיי-טק וצה"ל את יתרונותיהם הוא המשאב האנושי , שהוא איכותי בעיקרו . מיצויו של משאב זה מחייב השבחת החינוך על רבדיו ועל ומסגרותיו . . 11 בעתיד הנראה לעין תידרש ישראל להתמודד חזיתית עם תהליכים הטומנים בחובם סיכונים קיומיים . כישלון בהתמודדות זו או התחמקות ממנה עלולים לגרום לקץ המפעל הציוני . מכאן הצורך בביצור חוסנה ובאימוצה של אסטרטגיית התחזקות בכ 7 אחד מנדבכי העוצמה . אסטרטגיה זו מצריכה גם "צוב וחיזוק הסדר החברתי- פוליטי , שיפור הממשל והמשטר , ביסוס שלטון החוק והחלת דוח שירות והתגייסות לאומית . הכנס , דיוניו וממצאיו קיבלו תהודה ציבורית וכמה מממצאיו גם עוררו ויכוח . טוב הדבר , שהרי הוא נועד לא רק לתרום לחשיבה ולתכנון של מדיניות הממשל , אלא גם להפריית הדיון הציבורי . ישנן עדויות רבות לכך ששתי מטרות אלו הושגו . " כנס הרצליה" הבא "ערך כאמור בחנוכה תשס"ב 18-16 ) דצמבר . ( בין הנושאים שיעלו על סדר יומו , לצד ההיבטים המדיניים , הביטחוניים , הכלכליים והטכנולוגיים שמקומם קבוע בכל מאזן חוסן וביטחון " בחנו , במסגרת צוותי חשיבה , הסוגיות האלה : כיונים חלופיים למדיניות החוץ ; כושר ההרתעה וחיזוקו ; מצב התשתיות הלאומיות ; השפעות התקשורת על הזירה המדינית , יחסי תפוצות - ישראל , ועוד . צוותי החשיבה שיבחנו סוגיות אלה החלו מלאכתם . כדי שרוחותיהם יופצו לבאי הכנס הבא כבר בראש השנה . ההתגייסות להשתתפות במפעל מתבטאת גם בכך שכל המוסדות הציבוריים והאקדמיים שהשתתפו בכנס הראשון , בתמיכה מקצועית , חומרית או שניהם - ביטאו רצונם להמשיך ולהעמיק שותפותם . סמליות מיוחדות יש בכך שהגורם התומך העיקרי בכנס הנו קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד . אכן , אם יש ל"כנס הרצליה" מטען אידאולוג כלשהו הוא מצוי במחויבות לביטחון המפעל הציוני . מחויבות זו היא אשר מדריכה את העושים במפעל " כנס הרצליה . " זו בוודאי גם הסיבה שבגללה היו כה רבים מקרב מערכות המודיעין והביטחון לשותפים לו . יו"ר הכנס ד"ר עוזי ארד מרצה . מימין : הרמסכ"ל רב-אלוף שאול מופז , ראש המוסד לשעבר שבתי שביט ויו"ר ועדת חוץ וביסחון ח"כ דן מרידוד .
|
|