|
|
עמוד:8
האם הייתה התרעה על מהפכתח 'ומייניבאיראן ? ערב המהפכה החומוניסטית באיראן העריכו כל גורמי המודיעין המערביים כי ניכר תהליך של חוסר יציבות ושל זרמים חתרניים , אבל השאה והמשטר שולטים במצב . הם טעו כמובן . אליעזר ( גייזי ) צפריר , שהיה ראש שלוחת המוסד באיראן עם נפילת המשטר ב , 1979- סבור שאיראן צועדת כיום בדרך של שפיות סבירה שעשויה להחזיר בבוא העת את ישראל לאיראן . מאת אליעזר ( גייזי ) צפריר ההיסטוריה מכירה מעט דוגמאות של מהפכות , שהיו להן השפעות כה כבדות , כמו המהפכה האיסלאמית של א"תוללה ח'ומ"ני באיראן , ונשאלת השאלה האם ידענו ? האם התרענו ? האם אחרים 'דעו והתריעו ? ברור כי לא נוכל לעסוק בחקירה או בציטוט של מסמכים מסווגים של גורמי המחקר הרלבנטיים באמ"ן , במוסד ובמשרד החוץ . אבל ממה שפורסם אפשר להקיש ולמצוא תשובה לשאלות אלה . אפשר לומר כי בשנים שקדמו למהפכה היה מוטו קבוע בדבריהם של כל הגורמים , בנוסח כזה או אחר "שניכר תהליך של חוסר יציבות באיראן ושל זרמים חתרניים , אבל השאה והמשטר שולטים במצב . " כך גם ראו זאת נציגינו בטהראן ובראשם שגרירנו אורי לובראני , וראובן מרחב , ראש שלוחת המוסד שם . בשנים האחרונות למשטר השאה הלכו והתפתחו יחסים אסטרטגיים מיוחדים וחשובים בין ישראל לאיראן , וזה היה דבר טוב ונכון לעשותו . אבל כבר ב1976- נחרד ראובן מן התוכנית לפתח פרויקט משותף של טילי קרקע-קרקע . הוא ראה כמע 0 את הנולד , כשעשה הבחנה בין נשק טקסי ולאסטרטג , כגון טילים שעלול לגרום מק אדיר , כי "מספיק שאיראן תכרות ברית עם בחריין , שלא לדבר על ברית עם 0 וריה . " גם סמי קצב , הנציג המרושת היטב של סולתם בטהראן המליץ "לא למכור טילים לאיראן מכיוון שהשלטון במדינה זו לא יציב . " במרס 78 נדלקו נורות אדומות אצל אורי וראובן בעת ביקור שערכו באי קיש לפגישה עם השאה . אי זה , מושבו היוקרתי של השאה בחופשותיו ומרכז נופש מהודר של הצמרת שבצמרת , נתן לשניים תחושת קבס של רקבון ושל "אכול ושתה , כי מחר נמות . " אחד הדברים החכמים שעשו אורי , ראובן , סמי ואחרים , גם על רקע לקחים מרים והפסדים במדיניות אפריקניות , היה לדאוג לכך שבכל עסקה נהיה אנו חייבים כספים ולא ההפך , וזה מעיד כמובן על ראיית הנולד . כישלון העיתוי אבל העוקץ בשאלת ההתרעה הוא ענ"ן העיתוי של מה שעלול להתחולל , ובזאת נכשלו , להערכתי , כולם . גם אנו , גם המערב , ואם זה "תן לקורא סיפוק , אז גם גורמי המהפכה הופתעו כמה מהר התגלגל כדור השלג . אנחנו שגינו פחות מכולם . באביב 78 היתה בארץ התכנסות של גורמי ביטחון איראנים , תורכים וישראלים . ההזדמנות נוצלה לדיון חוזר עם אורי לובראני וראובן מרחב בשאלת אי היציבות באיראן . הערכתם הייתה חמה ולא חיובית , אבל אורי "נתן " למשטר עוד חמש שנות השררות . לימים אמר לי כי " נתך שלוש שנים וגם זה בסדר , כי אני הייתי אז בהכנות להחליף את ראובן בטהראן , לשם יצאתי בראשית אוגוסט , וכעבור חצי שנה העניין היה גמור , ואנחנו " יצאנו בחוץ . " בחוש ההומור המיוחד שלו החתים אותי ראובן בגמר החפיפה בינינו " על איראן אחת שלמה" ולא ידענו כמה קצר פתיל ההשהיה . " תרומתו של הנשיא קארטר" לעומת זאת יש שאלות כבדות יותר שצריך להפנותן אל המערב . ארה"ב עם נוכחות מסיבית של מומחים ויועצים בדרגי הצבא , הביטחון והכלכלה באיראן , הייתה רחוקה להערכתי , מלראות את המצב המדרדר ולהעריכו כראוי . כתבי עת שונים חזרו וציינו את יציבותה של איראן בהם ה- Quarterly Economic Review שחזר משנת 73 עד 77 כל שנה על הערכתו כי "איראן נשארת אחת המדינות היותר יציבות ומתקדמות במז"ת . " הנין יורק ט"ם כתב כי בסוף אוגוסט 78 ( כשמהומת אלוהים כבר החלה ) העריכו ב C 1 A שהשאה מחזיק ברסן השלטון ויכול להמשיך בו עוד 15-10 שנים . בשלב כלשהו של ההידרדרות נשלח אורי לובראני לארה '' ב על מנת להתריע ולשתף את האחראים שם בהערכת המצב הפסימית שלנו . ועוד לא אמרנו כלום על הלחצים בנושא זכויות האדם שהפעיל הנשיא ג'ימי קארטר על השאה , שיש אומרים כי חלקו גדול , גדול מאוד , בהידרדרות למהפכה . ולא דיברנו על מחלת הסרטן של השאה , שנתגלתה לעולם לאחר המהפכה אך מתברר כי , קיננה בו שנים קודם ( לא ידעתי ולא תודרכתי על כך בצאתי , ( והיא מסבירה את אבדן הביטחון העצמי של המשטר . בתמצית ועל דרך ההיקש אפשר לשאול : אם לייחס לקארטר וממשלו יכולת של הערכת ( המשך בעמי ( 10 ג"זי צפריר : חומיני הופתע מהצלחתו
|
|