קונרד שיק; האיש והאגדה

עמוד:10

שנקרא "בית האחים . " המקום היה אמור לשמש חוליה בתכניתו של שפיטלר להקים 12 תחנות מעין אלו בין ירושלים לאתיופיה , שיתבססו על מרכזים להכשרה מקצועית שנועדו להפצת הנצרות . ברם , הם נתקלו בקשיים רבים וסבלו ממחסור באמצעים , ואף הואשמו על ידי האוכלוסיה המקומית בפעילות מסיונרית . באותה תקופה הוקמה כנסיית המשיח האנגליקנית , ושיק עזב בשנת 1851 את בית האחים ועבר לעבוד בשרות המסיון האנגלי תחת השגחתו של הבישוף גובט . היה זה צעד גורלי בקורותיו של שיק , שהשפיע על עתידו . שיק עבר למסיון האנגלי והחל לעבוד בבית המלאכה של "בית התעשיה" — המוסד להכשרה מקצועית שפתחה חברת המסיון . לאחר מספר שנים נתמנה למפקח על "בית התעשיה , " שקד על פיתוחו והוסיף את מקצועות החריטה והגילוף בעץ זית . חוזה העבודה הראשוני שלו היה לשלוש שנים , אך למעשה החל מהיום בו עבר לשרותם , במשך 51 שנים , הוא לא ניתק את הקשר עמם עד יומו האחרון . אך לא היה זה פועלו העיקרי במסיון . עם הזמן נתגלו כשרונותיו בתחומים שונים , והמסיון שעמד על כישוריו סייע בהתפתחותו . בין עיסוקיו הבולטים נמנו ; ארכיאולוגיה , בניית דגמים , שרטוט מפות , תכנון וייעוץ בבניית בתים ואף שכונות . הישגיו ותגליותיו החשובות פורסמו בכתבי העת של החברות הבריטית והגרמנית לחקר ארץ ישראל , , ZDPVn PEFQSt ובכתבי עת נוספים בשפות האנגלית והגרמנית . שיק הגיע אפוא לארץ כמסיונר פרוטסטנטי , אך במהרה נשבה בקסמיה של ירושלים והקדיש את כל עתותיו ללימוד העיר וחקירתה . ארץ ישראל היתה ל"מולדתו השניה" — כפי שהוא עצמו מעיד , והוא הקדיש לה את חייו . הוא היה גם איש ציבור , אשר מילא שורה של תפקידים , שלא על מנת לקבל פרס . בן היה אוהב ישראל ואוהד המפעל הציוני ואחדים מידידיו היו יהודים ובהם חוקרי ארץ ישראל א . מ . לונץ וישעיהו פרס . הוא אף כתב מספר חיבורים המתייחסים ברוח אוהדת להתיישבות היהודים בארץ ישראל ולמפעל הציוני . חריצותו ושקדנותו שלא ידעו גבול , כשרונו ותחושת השליחות שליוו את פועלו , חיפו במידה רבה על היותו אוטודידקט חסר כל השכלה פורמלית בתחומי עיסוקו : הוא מעולם לא למד ארכיאולוגיה או היסטוריה ( אך היה חדור רגש דתי וכמסיונר היתה לו ודאי הכשרה בלימודי דת . ( שיק היה אדריכל ו"יועץ בנייה" מהחשובים בירושלים בימיו . גם בתחומים אלה היה חסר כל השכלה פורמלית ( למעט לימודים בבי"ס למסגרות . ( כדרכו הוא רכש את מיומנותו כאדריכל בדרך של לימוד והתנסות עצמית ( הוא למד מושגי יסוד באדריכלות בכוחותיו , בעזרת ספר יסוד בנושא זה שהיה מצוי בספריתו . ( שיק תכנן כחצי תריסר בניינים בירושלים , מהם מפוארים שהטביעו את חותמם על נוף העיר , כמו בית היתומים טליתא קומי שליד המשביר דהיום ( נהרס ) ובית החולים למצורעים . כן תכנן את בית תבור , שכונת מאה שערים ועוד . שיק יעץ בנושאי תכנון ובנייה לגורמים שונים בעיר ובעיקר לעדות השונות , ולמעשה היה מעורב בתכנון וביעוץ במישרין או בעקיפין בעשרות בניינים נוספים בירושלים ומחוצה לה , ובין היתר יעץ גם למוסדות יהודיים . כן היו לו קשרים רבים עם מוסדות מחקר זרים , בעיקר עם חוקרים גרמנים ובריטים שנסתייעו בו רבות בעבודתם בירושלים .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר