מודיעין וספר

עמוד:46

קצין   מודיעין   ותיק          יודע   שאיננו   יודעים על   ספרו   של   אלוף   הר-אבן "  * לדעת   שאיננו   יודעים , "   הוצאת   ידיעות   אחרונות 2004   , שלמה   גזית  ** " לדעת   שאיננו   יודעים"   היא   כותרת   ספרו   של   אלוף   הר-אבן , שיצא   לאור   לפני   כשנה .   כולנו   יודעים   מה   רבים   התחומים והנושאים   שאינם   ידועים   ואינם   מוכרים   לנו ,   אלא   שהאתגר שמציב   לפנינו   הר-אבן   היא   בעיית   ההתמודדות   עם   נושאים שאיננו   יודעים ,   נושאים   הנעלמים   מאתנו . הר-אבן   בוחן   את המתח   הטמון ב"ידיעה"   לעומת " אי-הידיעה" בהיסטוריה   של   העם היהודי   לכל   גלגוליה , החל   בסיפורי בראשית ,   עבור לעשרת   הדיברות וכלה   בהיררכיות שהיו   במדינת   ישראל ואשר   ראשיהן   קיבלו החלטות   ששילמנו בעבורן   חיי   אדם , החלטות   שהיו משועבדות   למה שידעו   מקבליהן   בלי שניסו   להתמודד   עם מה   שלא   ידעו . מצאתי   להמליץ   במיוחד   על   ספר   זה   לקוראי   ביטאון   המל"מ בשל   פרק   אחד .   הפרק   בא   לקראת   סיומו   של   הניתוח   החשוב שבספר ,   והוא   עוסק   ב"שלוש   היררכיות   מופרעות , "   שלוש פרשות   מן   העבר   הלא   כל   כך   רחוק   שלנו .   אלה   פרשות שהסתיימו ,   כל   אחת ,   בטראומה   לאומית ;  שלוש   פרשות שהיו   במוקד   העניין   הציבורי ,   ולדאבון   הלב   המודיעין   מילא בכל   אחת   מהן   תפקיד   נכבד   ביותר . הפרשות   הן   "עסק   הביש , "   מלחמת   יום   הכיפורים   ומלחמת לבנון . אלוף   הר-אבן   קובע   כי   המשותף   לשלושת   האסונות   אינו אלא   קבלת   החלטות   המבוססת   על   קריאה   מעוותת   של המציאות   ושל   מה   שניתן   לחולל   בה   באמצעות   כוחנו   הצבאי . בשלוש   הפרשות   דבקו   מקבלי   ההחלטות   בישראל   -   ראשי ההיררכיה   המדינית-ביטחונית   -   ראש   הממשלה ,   שר   הביטחון , הרמטכ"ל   והמודיעין   -   בקונצפציה   שגויה   בלי   להעמידה לביקורת   שהייתה   מצליחה   אולי   לתקן   או   אף   להפריך   אותה . את   עיקר   האשמה   תולה   הר-אבן   בתכונות   אופי   של   הניצבים בצינור   ההיררכי ,   שלא   היו   ביניהם   בקרה   ואיזון ;  להפך   - תכונות   אופי   דומות   ומסוכנות   -   ביטחון   עצמי   מוגזם , הרפתקנות ,   הרחקה   והדחקה   של   אלה   בהיררכיה   שדעתם אחרת .   ואולי   נבע   הדבר   מדרג   מחליט   שלא   הפעיל   את סמכותו   לחקור ,   לבדוק   ולאמת   את   הדעות   והעמדות . בכל   שלושת   המקרים   מילא   המודיעין   תפקיד   חשוב   ביותר . בפרשה   הראשונה "   , עסק   הביש"   במצרים ,   הועלתה   הצעה אופרטיבית   -   אם   זה   היה   מפקד   יחידה   131   שביקש   להפעיל את   הרשת   היהודית   במצרים ,   שהייתה   נתונה   לפיקודו ,   ואם ראש   מחלקת   המודיעין   באותם   ימים ,   שהעלה   את   רעיון העוועים   של   פעולות   חבלה   שייוחסו   ללאומנים   קיצונים במצרים   ואשר   ישפיעו   על   ממשלת   בריטניה   לעכב   את   פינוי כוחותיה   מאזור   תעלת   סואץ . פעולה   זו   לא   הייתה   יוצאת   אל   הפועל   אילולא   הוסתרה מעיניו   של   ראש   הממשלה   משה   שרת ;  אילו   התבקשה   חוות דעתם   של   אנשי   משרד   החוץ ,   או   אף   של   אנשי   ענף   המחקר במחלקת   המודיעין   של   אותם   ימים ,   שהיו   מסוגלים   לבחון את   ההשלכות   האפשריות   של   מבצע   כזה ;  אילו   בדק   ראש מחלקת   המודיעין   ביסודיות   את   היכולת   המבצעית   של הרשת   המקומית   קודם   שניתנה   הפקודה   להפעילה . ביסוד   סיפורה   של   מלחמת   יום   הכיפורים   שורה   אווירת השחצנות   הקיצונית   בישראל   עקב   ניצחוננו   המוחץ   במלחמת ששת   הימים .   על   כך   נוספו   הערכות   המודיעין   בימים   שקדמו למתקפה ,   ההערכה   שטרם   בשלו   התנאים   שיאפשרו   למצרים לצאת   למלחמה ,   ותנאים   נוספים   -   הביטחון   העצמי   המופרז של   כלל   המערכת ,   שזלזלה   ביכולת   ערבית   ליזום   ולהצליח במהלך   צבאי   כלשהו ,   וכאילו   לא   די   בכך   -   הביטחון   העצמי הקיצוני   של   אנשי   המודיעין   בהערכותיהם .   בכל   מקום   שהיה ראוי   להציב   בו   סימן   שאלה ,   הציבו   הם   סימני   קריאה . מופרעות   ההיררכיה   לקראת   מלחמת   לבנון   הייתה   אולי החמורה   מכולן ,   וזו   התבטאה   באמונה   ביכולת   ישראל   לפתור את   עיקר   בעיותיה   במהלך   צבאי   פנטזיורי . איננו   יודעים   אם   ראש   הממשלה   היה   שותף   להזיה האסטרטגית   שביסוד   המבצע ,   ושמא   נקט   התבטלות   מוחלטת אל   מול   שני   הגנרלים   הגיבורים   -   שר   הביטחון   והרמטכ"ל . ראש   אמ"ן ,   שהתנגד   לתפיסה   אסטרטגית   זו ,   פשוט   נדחק הצדה   ואת   מקומו   בייעוץ   המודיעיני   לקראת   המבצע   מילאו כמה   אנשי   'מוסד'   שהאמינו   בפלנגות   הנוצריות   ובהבטחות שנתנו   לנו . אל   מול   שלוש   היררכיות   מופרעות   אלה ,   מביא   אלוף   הר-אבן גם   היררכיה   אחרת "   , היררכיה   של   דואגים"   בשנים   : 1963-67 ראש   הממשלה   ושר   הביטחון   לוי   אשכול ,   הרמטכ"ל   יצחק רבין   וראש   אגף   המודיעין   אהרון   יריב .   היררכיה   זו   הכינה את   צה"ל   לקראת   המלחמה   ונכנסה   למשבר   שקדם   למלחמה בזהירות   ומתוך   בדיקה   דקדקנית   של   החלופות   העומדות בפני   ישראל . איני   יודע   מה   ניתן   לעשות   כדי   שההיררכיות   העומדות   בראש המדינה   לעולם   לא   תהיינה   מופרעות .   ראש   הממשלה   ושר הביטחון   נבחרים   על   ידי   העם ,   ואילו   הרמטכ"ל   וראשי השירותים   המודיעיניים   ממונים   משיקולים   רבים   ושונים , לאו   דווקא   מתוך   בחינת   יחסי   הבקרה   והאיזונים   הנדרשת בתוך   ההיררכיה . קריאה   מפורטת   ומדוקדקת   של   כולנו   בפרק   חשוב   זה ,   עשויה לפקוח   את   עינינו   ואולי   גם   לחסוך   מאתנו   ומעם   ישראל נפילה   אל   תוך   המלכודת   שאנו   עלולים   להציבה במו   ידינו . סא"ל  ( דימ , ( '   אלוף   הר-אבן ,   בעבר   קצין   מודיעין   ורל"ש   של   ראש   אמ"ן   בנימין   ג'יבלי אלוף  ( מיל , ( '   לשעבר   ראש   אמ"ן   ומתאם   הפעולות   בשטחים , jcssg @ post . tau . ac . il

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר