"דברים שרואים משם"

עמוד:13

באותה   תקופה   פעלה   המחתרת   היהודית   ביהודה ושומרון .   כיצד   ניכרה   השפעתה   על   הערבים   שעבדת אתם ? הייתה   השפעה ,   אבל   המוטיבציה   של   הערבים   ברובה   לא הייתה   קשורה   למחתרת ,   אלא   בעיקר   לגורמים   שדחפו מבחוץ .   באותה   תקופה   עמד   אבו   ג'יהאד   בראש   הגזרה המערבית .   הוא   היה   איש   מבצעים   יוצא   מן   הכלל .   בתוך הגזרה   המערבית   היו   ועדות   אזוריות ,   ועדת   חברון ,   ירושלים , שומרון   ואחרות ,   שבראש   רובן   עמדו   אנשים   מבצעיים   מאוד והם   כל   הזמן   דחפו   את   השטח   לפעילות . בתקופה   זו ,   האם   הרגשתם   בשטח   ניצנים   של   רצון לשיתוף   פעולה   אזרחי   אתנו ? בוודאי .   שיתוף   הפעולה   האזרחי   היה   קיים   לאורך   כל   התקופה . לפני   1976   היה   שיתוף   פעולה   מצד   ראשי   ערים   רבים ,   שהיו קבוצת   ההנהגה   ביהודה   ושומרון .   השם   ג'עברי   ממחיש   הכול . הוא   שיתף   פעולה ,   במובן   האזרחי ,   באופן   מלא   עם   הממשל הצבאי .   בהמשך   יצרה   גם   אגודת   הכפרים   שיתוף   פעולה אזרחי . במושגים   שלך   ובזיכרונך ,   אגודת   הכפרים   הייתה סיפור   הצלחה ? לדעתי ,   ואיני   מדבר   כחכם   לאחר   מעשה ,   זו   הייתה   טעות , ניסיון   בלתי   מוצלח   שמן   הראוי   היה   שלא   לגשת   אליו   כלל . את   העמדה   הזאת   הצגנו   גם   באותן   שנים   כעמדת   השטח . מה   היה   אז   מעמדו   של   שב"כ   ביחס   לארגוני   צבא וביטחון ?   האם   הרגשתם   שדעתכם   נשמעת ? אני   חושב   שכן .   בסוף   שנות   ה70-   כבר   היו   לשב"כ   "קבלות" להוכיח   את   הצלחתו .   מספר   הפיגועים   היה   קטן   ועובדה   זו נזקפה   לזכות   השב"כ .   כל   מקבלי   ההחלטות   בארץ   ידעו להעריך   את   התרומה   שלו .   זה   לא   אומר   כמובן   ששב"כ   לא עשה   טעויות   כלל . 25   שנים   שירתת   בשב"כ .   האם   נשארו   לך   חברים מאותה   תקופה ? כן   בוודאי .   זוהי   חברות   שנרכשת   תחת   אש   וחברות   שנרכשת במבצעים   מתמשכים   ולעתים   אף   בתנאים   קשים .   החברות הזאת   כמובן   נשמרת .   רובם   היום   כבר   בגמלאות ,   אך   יש   לי חברים   שהקשר   אתם   מצוין   וזה   בלי   ספק   מושפע   מהלחימה כתף   אל   כתף . איך   הגעת   לתפקיד   נציב   הכבאות ? הרבה   דברים   קורים   בחיים   די   במקרה .   השם   שלי   התגלגל למנכ"ל   משרד   הפנים   דאז ,   והוא   שאל   אותי   אם   אני   מעוניין בתפקיד .   לא   ידעתי   כלום   על   כבאות   ולא   היה   לי   עם   מי להתייעץ ,   להוציא   אדם   אחד ,   יוסי   גינוסר ,   שכמה   שנים קודם   לכן   עמד   בראש   ועדה   שבדקה   את   מערך   הכבאות באופן   יסודי   מאוד   והיה   לו   יותר   ממושג   על   כך .   התייעצתי אתו .   גינוסר   נתן   לי   מונולוג   של   כמעט   שעה   וציין   את   כל הקשיים   וכל   הבעיות   במערך   הכבאות .   המשפט   המסכם   שלו היה "   : בגלל   כל   הקשיים   וכל   הבעיות ,   אתה   צריך   לקחת   את התפקיד   כי   זה   מתאים   לך   ואתה   תתמודד   עם   זה . " בעצם   קיבלת   את   התפקיד   על   מגש   הכסף ,   לא   היית צריך   להתאמץ   בשבילו . במובן   מסוים   כן .   אחר   כך   ראיין   אותי   שר   הפנים   דאז   אלי ישי   והוא   בחר   בי .   רק   בהמשך ,   אחרי   תקופת   ניסיון ,   הוקמה ועדה   פורמלית   שאישרה   זאת . בשנים   האחרונות   הייתה   תחלופה   לא   מעטה במשרת   הנציב .   מה   בתפקיד   הזה   מקצר   את   ימיו של   המכהן   במשרה ? אני   משרת   בתפקיד   זה   שלוש   שנים   וחצי .   אני   הנציב   שהאריך ימים   יותר   מכל   אחד   מקודמיי ,   כי   איש   מהם   לא   הגיע   לשלוש שנים .   אני   השישי   שמכהן   בתפקיד   זה   בעשר   השנים האחרונות . המבנה   הארגוני של   מערך הכבאות   בארץ הוא   מבנה אנכרוניסטי שמערים   קשיים על   ממלא   התפקיד .   זוהי   התמודדות   יום-יומית   מתמשכת ונראה   שלא   כל   אחד   בנוי   להילחם   יום-יום   על   דברים שבמקום   אחר   הם   מובנים   מאליהם . האם   אתה   חש   כי   שירותך   בשב"כ   עוזר   לך   כיום למלא   את   תפקידך   טוב   יותר ? אני   חושב   שהתרומה   של   שירותי   בשב"כ   אדירה .   זה   בא לידי   ביטוי   בכול .   חיי   היום-יום   שלי   מסודרים   ומנוהלים הרבה   יותר   טוב   בזכות   כל   מה   שלמדתי   בשב"כ ,   כך   גם   תכנון העבודה ,   הראייה   הרחבה   של   הדברים ,   עבודת   המטה המסודרת   -   כל   זה   יום-יומי   כל   כך   עד   שלכאורה   הוא   מובן מאליו   מבחינתי ,   אך   במערכת   שאני   נמצא   בה   ובמערכות אחרות   אין   זה   מובן   מאליו   כלל . לפני   פגישתנו ,   פגשנו   מהנדס   עיר   גדולה   שלחש " חבל   שהוא   לא   הגיע   לתפקיד   עשר   שנים   קודם . " אילו   החלטות   קיבלת   פה   או   אילו   צעדים   נקטת ובכך   קידמת   את   המערכת ? לא   אענה   על   כך   באופן   ישיר .   התרבות   הארגונית   במערך הכבאות   שונה   לחלוטין   מהתרבות   שהורגלתי   בה   בעת שירותי .   הניסיון   להביא   את   התרבות   שלנו   למקום   הזה   הוא השינוי   המרכזי   והעיקרי   פה .   דוגמה   לכך   היא   נושא   לקיחת האחריות .   הגעתי   ממקום   שלקיחת   אחריות   הייתה   דבר בסיסי ,   חינכו   אותנו   לזה ,   לא   יכול   להיות   מצב   שאתה   מגיע לדרגת   ניהול   בכירה   בשירות   בלי   שתקבל   אחריות   והחלטות בעקבותיה .   במערך   הכבאות   אין   זה   מובן   מאליו   וזה   אחד הדברים   שהבאתי ,   אף   שאיני   יכול   לומר   זאת   בלא   הסתייגות , אינני   משלה   את   עצמי   שהצלחתי   בשלוש   שנים   לשנות הכול . יו"ר   עמותת   ידידי   הכבאות   -   השר לשעבר   דוד   מגן ;  חברים   בעמותה   - שבתי   שביט ,   אמנון   ליפקין   שחק ,   אורי שגיא ,   איתן   הבר   ואחרים שמעון   רומח   -   קורות   חיים רב-טפסר   שמעון   רומח ,   נציב   כבאות   והצלה   ראשי ,   נולד בשנת   1948   בבגדד   שבעיראק .   ב1969-   התגייס   לשב"כ ואת   רוב   שירותו   עשה   במגזר   הערבי .   את   תפקידיו   החל כרכז   נפה   בעזה   והמשיך   במגוון   תפקידים   ביהודה ושומרון ,   עד   סגן   ראש   מרחב   ירושלים ,   יהודה   ושומרון . בשנות   ה80-   שירת   כשנה   כמפקד   שב"כ   לבנון . רומח   סיים   את   שירותו   בתפקיד   סגן   ראש   אגף .   בשנת 1992   פרש   לגמלאות   והתנסה   בעסקים .   אחר   כך   ניהל חברת   כוח   אדם .   בשנת   2002   מינה   אותו   שר   הפנים   ישי   לתפקיד   נציב   כבאות   ראשי .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר