|
|
עמוד:11
ה10- לפנה"ס , ועד לתקופה הרומית-ביזנטית ( המאות ה 7-2 לספירה * . ( של תיארוך הופחתה הישות הערבית-נבטית בנ ^ ב הינו עדיין מעורפל . ניתן לתארך אותה לסוף התקופה האשורית - ראשית הפרסית ( המאות ה6-8- לפנה"ס . ( עדויות ארכאולוגיות ללוניונים נבטיים מן המאה ה3- לפנה"ס במואה ובעבדת , וכן למצד נבטי במואה ולמצודה נבטית בתל ניצנה מן המאה ה2- לפנה"ס - מסמנות את שלב היאחזותם הברורה ב » ב . החניונים התפתחו בהדרגה כחאנים , ואלה היוו , כנראה , מרכזי גיבוש ל ^ רימ ** הנבטיות העתידיות . תפוצת ה ^ רים הנבטיות והכפרים שביניהן , מבטאת בבירור את תפוצת המשקעים באיזור זה . ? רק בתחומי המפנה הגשוס הצפוני-מערבי של הר-הנגב הפכו החאנים לערים , ששילבו שירותים ואבטחת שיירות , חקלאות מדברית מפותחת וגידול צאן - בפפירוסי ניצנה מס' , 89 , 72 , 31 מסוף התקופה הביזנטית , נמסרים פרטים שונים המעידים על מעבר שיירות-מדבר דרך ישוב זה . הפרט הבולט שבהם , בפפירוס 31 הוא הבית "בעל 96 המיטות ... הקומה העליונה והמגרש הריק שבחזית , " ... כנראה 2 חאן שהיה בחלקה המזרחי של העיר , ממזרח לאפיק נחל עזוז . זאב משל כותב , כי כל דרך קדומה שטלם נסללה , מורכבת מצרור שבילים או אלומת שבילים מקבילים בקירוב - עם התקרבותם לאיזור שבו העבירות קשה , או אל קו מצוק - מכשול טופוגרפי - מתכנסים השבילים לאחד - למעלה או נקב ואוחליו מתפרסים מחדש על-פני שטח שרוחבו מאות מטרים ... - - קשה לקבוע ממתי אפשר לקרוא לנתיב מדברי בשם 'דרך ... ברור לנו , שאלומות השבילים אינן פרי תכנון או סלילה , אלא תוצאת תנועת שיירות של דורות לבים של בני-אדם ו בהמותיהם המבוייתות ... סערות העורכים ו תופעה מקבילה לעזה באותן תקופות היתה לפטיס מגנה , Leptis Magna בחוף לוב , כיום לבדה ממזרח לטריפולי - מושבה פיניקית מהמאה ה10- לפנה"ס . היתה כפופה לקו תגו ואחריה לרומי . עושרה מיוחס על-ידי ההיסטוריונים להיותה 'פי הצינור' של נתיבי 34 שןיו ות גמלים , אשר סצו את מדבר סהרה מאפריקה המשוונית . ** המושג 'ערים' נראה מופרז . אנו מציעים לזהותם כישובים .
|
הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר
|