דפוסים של הנצחה

עמוד:21

דפוסים של הנצחה בימים אלה יצאה לאור אסופת מאמרים שלוקטה בספר : דפוסים של הנצחה בהוצאת משרד הביטחון - היחידה לתיעוד ומחקר היסטורי . בחרנו להביא בפני קוראי ידיעון מ . ל . מ את ההקדמה שכתבה לספר שלומית קרן ובהמשך , חלק נכבד ממאמרה של אילנה שמיר על סוכני ההנצחה בתרבות הזיכרון הישראלית . הקדמה מאת : שלומית קרן יום העיון השני של היחידה לתיעוד ומחקר היסטורי במשרד הביטחון , שנערך ב15- במאי 1996 באתר ההנצחה של המודיעין בגלילות , הוקדש לזיכרון והנצחה בתרבות הישראלית והכללית , ויסודו במחקר בנושא הנצחת הנופלים המתקיים ביחידה . היסטוריונים חוקרי היחידה לתיעוד ומחקר היסטורי עוסקים בפעילות המגוונת של משרד הביטחון . נושאי מחקריהם כוללים התעצמות ורכש , סיוע ביטחוני , תקציב הביטחון , שיקום ועוד . התחומים שבהם פועל משרד הביטחון נוגעים כידוע לפרקים נרחבים למדי מההיסטוריה של מדינת ישראל . לפיכך , מוצאים החוקרים את עצמם בטבורן של שאלות היסטוריות , פעמים קשות ונוקבות , של ההוויה הישראלית . מבין כל הנושאים שהיחידה עוסקת בהם , אין נושא קשה כהנצחה . הפרובלמטיקה הקשורה בניתוח ההיסטורי של סוגיית ההנצחה נובעת מעצם רגישותה . ורק לאחרונה החלו להתפרסם בעולם מחקרים נרחבים בנושא זה . ספרו המקיף של ג י ורג' מוסה "הנופלים בקרב" הופיע רק ב , 1990- ובהקדמתו למהדורה העברית . הוא עומד על התופעה ועל סיבותיה : " סוגיית הנופלים בקרנ היא שאלה רגישה ניותר , הנוגעת לחלק גדול באוכלוסייה ונודעת לה השפעה רבה על הרגישויות הלאומיות . הניתוח ההיסטורי דורש מן העוסקים בו מידה של ריחוק מנושא מחקרם , וגישה זאת נקל לטעות בהערכתה ולתארה כהעדר רגישות ותודעה לאומית ( . 1 ) . אולם המחקר ההיסטורי הישראלי , ובעיקר זה הנערך במסגרת משרד הביטחון , אינו יכול שלא לעסוק בהנצחת הנופלים דווקא משום שמדובר בסוגייה רגישה כל כך . שהרי לפנינו מקרה מובהק ביותר . שבו נפגשות הרשויות הממלכתיות בעצב האישי . וקשה לתאר תחום שיכול להיות מ 1 רכב ובעייתי יותר ממנו . הנצחת הנופלים קשורה באין-ספור גופים וארגונים ובאין-ספור החלטות מינהליות , חלקן כמעט יומיומיות . קטע אחד מתוך הודעת דובר משת הביטחון על ההכנות שנעשו ביחידה להנצחת החייל לפני יום הזיכרון האחרון יכול לשמש דוגמה לכך . הקטע כולל 20 סעיפים העוסקים במשלוח איגרת ראש הממשלה ושר הביטחון בלוויית שי למשפחות שכולות : משלוח דפי הנחיה לכל היישובים בארץ , שנועדו לסייע בנושא עריכת טקסים ליום הזיכרון : הכנה של 40 בתי קברות צבאיים לקראת טקס יום הזיכרון : תיאום עם משרדי הממשלה השונים מי יהיו הדוברים המרכזיים בכל אחד מן הטקסים : הלוגיסטיקה הקשורה בטקסים כגון אמבולנסים , שתייה , ניקיון ושיטור , ועוד . אין עוד תחום שבו מתקיים מפגש כל כך רגיש בין הרשויות ובין הפרט והמחקר ההיסטורי שעשוי לתרום תרומה חשובה להבנתו . בנושא זה , אפילו אם ישמור על ריחוק מה מתחום מחקרו , נוגע ההיסטוריון הן בכאב והן בדרך שבה המימסד והקולקטיב נוהגים בו . המחקר שנעשה ביחידה מבקש להבין , ולו במעט , כיצד מתייחסים להנצחה הקרובים ביותר לשכול , הלא תו המשפחות השכולות , ובמיוחד כיצד מתייחסת להנצחה החברה הישראלית . בשנות החמישים יצא לאור הכרך הראשון של "גווילי אש ; שהוא כידוע קובץ הכולל מבחר ספרותי ואמנות מיצירותיהם של בנים שנפלו במלחמת העצמאות . בהקדמה לקובץ כתב ראש הממשלה ושר הביסחון דוד בן-גוריון , כי יצירותיהם של הנופלים מספרים את סיפורי יצירתה של האומה המתחדשת בישראל . לעומת זאת , ב1996- הסביר חבר השופטים , שבחר במעטפת יום הזיכרון שעליה ציור עלה זית בקצה אנטנה של מכשיר קשר שחייל נושאו , כי הציור נבחר משום שהוא מבטא כמיהה לשלום . בשני המקרים נקשר זכר הנופלים נשאלות המרכזיות של התקופה . נשאלת אפוא השאלה , כיצד מנציחה חברה את חלליה ומתיה , על פי אלו ערכים ומטרות , וכיצד אלו משתנים לאורך זמן . להיבט זה של נושא ההנצחה והזיכרון ( ליצירתה של תרבות הנצחה הוקדש יום העיון . הערות ; 1 ג י מוסת . הנופלים נקרב י עיצובו winn ו ^ ל זיכרון שתי מלחמות העולם . תרגום : עמי שכויר , תל . 12 w . 1993 art הספר סורסם במקורו בשנת . 1990 סוכני הנצחה בתרבות הזיכרון הישראלית מאת : אילנה שמיר המושג הנצחה , בהקשר שאנו דנים בו , משמעו ציון אנשים ואירועים באמצעים המפקיעים אותם מרשות הפרט ומעבירים אותם לרשות הרבים . ענייננו כאן בהנצחת הנופלים במערכות ישראל בארץ-ישראל ובמדינת ישראל . אלה הם חללי צה"ל , אנשי "המוסד , " השב'כ והמשטרה , המחתרות , לוחמי הבריגדה וחילות אחרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה , וכן לוחמים בצבא האדום נאותה מלחמה . כל אלה נכללים בקטגוריה הרחבה מאוד של הנופלים במערכות ישראל . דרכים ומסרות להנצחה דרכים שונות . אחת מהן הינה הוצאה לאור של ספרות זיכרון . ההיבטים ההיסטוריים והחברתיים של ספרות הזיכרון הנוגעת לחללי מלחמת העצמאות מוארים בספרו של עמנואל סיון "דור תש"ח : מיתוס , דיוקן . זיכרון " ( ו ( . יונתן פרנקל דן בספר זיכרון שהתפרסם עוד ב- ר ( . 2 ) , 191 ביצירות ספרותיות העוסקות בזיכרון הנופלים דנה חנה נוה בספרה ב"שבי האבל" ( . 3 )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא