שלוש שנים של חסר וגעגועים לידיד המ.ל.מ חיים ויויאן הרצוג ז"ל

עמוד:16

שלוש שנים של חסר וגעגועים לידיד המ . ל . מ חיים ויויאן הרצוג ז"ל במלאת שלוש שנים לפטירתו של חיים הרצוג ז"ל , הנשיא השישי למדינת ישראל , אלוף בצה"ל וראש אמ"ן , התקיים ב1- באפריל בהיכל צה"ל רב-שיח בנושא : אופי השלום בסביבה ערבית מוסלמית ; היש סיכוי לשלום עמוק ? בדיון המאלף בהנחיית אלוף ( מיל ( ' שלמה גזית לקחו חלק ; ד"ר יוסי ביילין שר המשפטים , ח"כ עוזי לנדאו - יו"ר הועדה לביקורת המדינה , פרופ' אבי רביצקי מהאוניברסיטה העברית ירושלים ופרופ' שמעון שמיר מאוניברסיטת תל-אביב . אנו מביאים בפני קוראי הידיעון את דבריו של אפרים הלוי ראש המוסד . " אורה , הבנים יואל , מייק ויצחק , בני משפחת הרצוג , קהל נכבד , ח"ם הרצוג היה בן לזן הולך ונכחד בנוף הישראלי . תרומתו הייחודית לעשייה היהודית והישראלית נגזרה לא רק מאישיותו ומפעילותו רבת השנים . היא נבעה מהשורשים שמהם ינק ואשר עיצבו במידה רבה את גישתו הבסיסית לחיים . במיוחד על אלה רוצה אני לדבר היום . לפני למעלה מחמישים שנה נהגתי לבקר בבית הרב הראשי הרצוג במעלה רחוב אבן עזרא בירושלים מדי שבת בשבת , לאחר תפילת הבוקר . בראש השולחן ישב הרב הראשי הרב ד"ר יצחק א"זיק הלוי הרצוג - איש נשוא פנים - רב וגדול בישראל ואיש הבקיא במדעים של העולם המודרני . השכלתו היתה רחבה - מיזוג של תורת ישראל כפי שנלמדה ונתפרשה מדורי דורות ושל חכמת העולם כפי שעוצבה באוניברסיטאות ברחבי תבל . לידו פעלה רעייתו הרבנית שרה הרצוג . אשת ציבור ששמה יצא לפניה כמי שמעורבת בעניינים ציבוריים רבים ומגוונים . כך לדוגמא היתה נשיאת בית החולים עזרת נשים בירושלים ? בית חולים לנשים שלקו בנפשן . היא היתה דוגמא מובהקת לאמנסיפציה של האישה בישראל - הרבה לפני הופעתן של תנועות ממוסדות שחרתו את השאיפה הזאת על דגלן . לא פעם גם ישב במקום הרב שמואל ה"למן , אביה של הרבנית הרצוג - בעבר ראש ואב בית- הדין של יהודי אנגליה . הרב הילמן היה בר אוריין בתורה , חניך מובהק של הישיבות הליטאיות ממזרח אירופה . הוא נדרש בתקופת הדיינות הממושכת שלו להתמודד עם צורכי אותם רבבות יהודים אשר הגיעו לאנגליה כפליטי הפוגרומים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע עשרה . אותם יהודים נפגשו במציאות שונה לחלוטין מזו שהכירו בעיירות שבמזרח אירופה . רובם התיישבו בעיר הגדולה - בלונדון בחלקה המזרחי . הם נחשפו לאיומים כמו לפיתויים שבמשטר הדמוקרטי - משטר זה פתח בפניהם הזדמנויות שכמותן לא הכירו בעבר . יהודי ה- EAST END הלונדוני היו לימים מקור להתפתחותם של אישי מפתח בנוף הבריטי הכללי בפוליטיקה , במדע , באמנות , בתעשייה ובמסחר . דיין הילמן נדרש לתת להם פסקי הלכה מעשיים שיאפשרו להם לחיות ולהתפתח במציאות החדשה . הוא נדרש להחליט על קו במדיניותו ההילכתית - הסתגרות פנימית אל מול פתיחות המשמרת גם את עיקרי ההלכה והאמונה . הוא ברור בדרך השנייה ? כמוהו כרב קוק שהיה באותה תקופה הרב של קהילת מחזיקי הדת בלונדון , 0 רם עלה לארץ ישראל לכהן כרב ראשי ראשון של היישוב היהודי שתפס תאוצה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . הרבנים קוק , הרצוג , הילמן ודומיהם עיצבו תרבות יהודית ייחודית שהשפיעה על רבים וסונים מיהודי אירופה ברבע הראשון של המאה העשרים . התערובת הזאת של מורשת עבר ואילוצי ההווה ודרך ההתמודדות עמהן - היא שסיפקה על פי הבנתי את החומרים שעיצבו את דרכו ואת תפיסת עולמו של חיים הרצוג זיכרונו לברכה . מה עמד בבסיס תפיסה זו ? ההיזקקות למורשת ישראל כסדן ובסיס כח להמשך ההתמודות עם החיים - מורשת שנתקדשה לאורך הדורות ובצדה קבלת המציאות של עולם המודרנה לא כהכרח בל יגונה אלא כמרכיב לגיטימי בהוויתנו . אם תרצו קו ישר עבר בין התנהלותו - התנהגותו של הרמביים שאף ידו היתה בתורה כמו במדעים , לבין זו של הרב דיר הרצוג . לא שלילת חכמת הגויים אלא שילובה עם מסורת ישראל ויצירת סימביוזה ממתנת , יוצרת ומאחדת . חיים הרצוג גדל בבית בו ניכרה אווירת שליחות - שליחות כצו אמיתי וקבוע . ( אחיו הצעיר , יעקב , יצר מירקם "חודי משלו , אף הוא רב ודיר , ואחז בדיפלומטיה ובמדינאות , כמו בפילוסופיה ובהלכה . בשיא הקריירה הדיפלומסית והמדינית שלו , והוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה , נקרא והסכים לשמש כרב ראשי של קהילות חבר העמים הבריטי . לימים חזר בו מהסכמתו לשמש במישרה ונפסר כעבור זמן לא רב והוא צעיר לימים . (

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר