זווית אחרת

עמוד:11

זוויתאחרת יחיאל קדישאי על עבודת הקברניט מול המודיעין , בין המלחמות ולקראת הסכמי שלום , מנקודת ראותו של יחיאל קדישא , 1 ראש הלישכה של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין . שימשתי כראש הלישכה של ראש הממשלה מנחם בגין בשנים 1977-1973 וידי היו מלאות עבודה בנושאים רבים . למרות העומס , עקבתי מקרוב אחר תהליך קבלת ההחלטות שלו ופגישותיו . התרשמתי שהוא היה מלא הערכה לממצאי הביון הישראלי . למרות שלעתים חלק על המסקנות של גורמי המודיעין , הוא הקפיד באבחנה בין עובדות לבין הערכות . הוא סמך על העובדות שעליהן דיווחו לו . את ההערכות קבע בעצמו על בסיס העובדות . על הקשר בינו לזרועות המודיעין של המדינה היה ממונה המזכיר הצבאי , בתחילת הכהונה אפרים פורן ובהמשך עזריאל נבו . אין להכביר מלים על הפרשה הידועה שהחלה בהודעה של סאדאת על ביקור בירושלים . הקברניט בגין דחה מכל וכל את הערכת ראש אמ"ן והרמטכ"ל שטענו , כי בהצעתו לבקר בירושלים טומן סאדאת מלכודת לישראל דוגמת מלחמת יום הכיפורים . בגין התנגד בתוקף להצעותיהם של שרים בממשלתו שעל בסיס ההערכה של המודיעין ביקשו לגייס מילואים , כדי לסכל התקפת פתע מצרית . היתר . לו אימרה שנהג להשמיע ; "כאשר אויב העם היהודי מכריז על רצונו להשמיד את עמנו , הדבר הראשון שעליך לעשות הוא , להאמין לו שזו כוונתו . הוא מתכוון לממש את הצהרתו , או את הסעיפים באמנתו . הדבר השני , עשה הכל כרי למנוע ממנו לבצע את זממו . " כך התייחס להצהרות של שליטי מצרים , כשדיברו על מלחמה , אולם כשסאדאת ביקש לבוא לכנסת בירושלים כדי לדבר שלום . הוא נתן בו אמון , למרות ההערכה המנוגדת של המודיעין . שבע שנים קודם לכן , לפני שנבחר לראש ממשלה הוכיח את סגולותיו כקרבניט , המחונן לבחון בעיות מעבר לשדה הראייה הקצר ולנווט את מהלכיו מעבר לצרכי הרגע . באוגוסט 1970 פרש מממשלת גולדה , לאחר שהתקבלה "יוזמת רוגירס , " שכללה הפסקת אש בין צה"ל לצבא המצרי לאורך תעלת סואץ . בטווח הקצר , הפסקת האש היתה חיונית , כדי לשים קץ למלחמת ההתשה שניהלו המצרים מול מעוזי צה"ל ממזרח לתעלה . בגין ראה את הסכנה לטווח הארוך יותר . הוא הביע את חששו שהפסקת האש , תיתן אפשרות לקידום מערך הטילים המצרי שנבנה בעזרת הסובייטים לגדת התעלה , באופן שיוכלו לסכן את סיסותיהם של מטוסי חיל - האוויר שלנו ממזרח לסואץ . ב- 25 באוגוסט , 1970 כשבועיים לאתר שפרש מהממשלה נאם בכנסת : "אם יחליט נאצר לפתוח באש , וביודענו את המציאות , עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה , יהיה לאויב יתרון מכריע בשריון ובארטילריה . את הפעולה . הברוכה של חיל - האוויר יהיה קשה לבצע בלי אבירות במספר ניכר בקרב טייסינו ומטוסינו . " לעניין זה , בגין לא נזקק להערכה של המודיעין , הוא בשכלו הישר הגיע לכלל המסקנה עליה הכריז ברבים . אולם להוותנו , לא שעו לאזהרתו ובסופו של דבר מלחמת יום הכיפורים איכותה את צידקת התראתו . הוא מעולם לא זילזל בעבודתם של אנשי המודיעין . נהפוך הוא , תמיד התגאה בהשגיו של הביון הישראלי , וניצל את המידע שזרם אליו לניווט מהלכיו המדיניים . בראשיתה של "ועידת קמפ - דיוויד" בספסמבר , 1977 הזהיר בגין את הנשיא קרטר מפני התמוססות קרובה של מש 0 ר השאה באיראן , בהסתמכו על מידע מודיעיני ישראלי , בעוד הביון האמריקני היה שליו . גם סאדאת נהנה מהתראת המודיעין הישראלי שהועברה אליו בעוד מועד באמצעות בנין , ביחס למזימות שנרקמו נגדו בארץ שכנה .... הקרבניט בגין העריך מאוד את המידע שקיבל מדו " חות המודיעין על הכור הגרעיני שעיראק בנתה ליד בגדאד . מידע זה היה כמובן לעזר רב לסייס חיל - האוויר , שבפקודתו יצאו לי'מבצע אופרה" להשמדת הכור , אשר היווה מקור סכנה לשלום ישראל . במקרה זה לא קיבל את הערכת אמיין ואת רעתו של ראש האופוזיציה ( שמעון פרס , ( שהזהירו מפני ההשלכות שיהיו להתקפה זו . החוקרים בתחום מדעי המדינה ראו בהחלסתו הנועזת דוקטרינה חדשה בתורת הביטחון של ישראל , שזכתה לכינוי "הדוקטרינה של בגין" , לפיה על ישראל למנוע בכל כוחה את יצירתו של איום גרעיני עליה . אחטא לאמת ההיסטורית , אם אומר , כי ביחס ללבנון היתה אחדות דעים בקהילת המודיעין הישראלית . היה מי שהסתכל על מעורבותנו במדינה השכנה מזווית הראייה של הקשר עם הנוצרים בלבנון , כבעלי ברית , והיה מי שהודאג מהמיצבור העצום של קני ארטילריה ( תותחים , קטיושות ומרגמות ) שהוקם מול הגליל . הקברניט בגין נדרש לא רק לבחור בין זוויות הראייה של אנשי המודיעין , אלא גם לרופש את המכנה המשותף למבצע "שלום הגלילי ; שעליו החליטה ממשלתו ביוני . 1982 מטרת המלחמה , לפי הגדרתו היתה , הרחקת אשייף מלבנון . מסרה זו אכן הושגה בספטמבר . 1982 בגין עקב בדאגה אחר הימדינה בתוך מרינה" שהקים אש"ף בלבנון , הוא ביקש למנוע את התבססותה והתבטא לא אחת בעניין הסכנה שבהקמת מדינה פלסטינית , "מדינה פלסטינית ולו כגודלה של יריחו תהווה סכנה גדולה ביותר למדינת ישראל , שכן מדינה כזו לכשתוקם תוכר כעניין המובן מאליו ע " כל מדינות העולם והאירגונים הבינלאומיים . כך , צעד אחר צער , שלב אחר שלב , תתבע המדינה הפלסטינית את זכותה על כל שטחי ארץ ישראל . מדינה כזו , אף הזעירה ביותר תהא נושאת הדגל למימוש החלטות האו'ים מיום 29 בנובמבר . " 1947 עוד אמר בעניין זה , "אנחנו אמנם נגרשם - אולם רק לאחר שתיגרמנה אבדות כבדות , לנו , לצבא ולאזרחים שלנו . " בגין הקברניט לא נתן מעולם ביטוי פומבי לאכזבה שהנחילו לו אנשי הביון הישראלי , בהערכתם השגויה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר