|
|
עמוד:6
" השליח אינו ק בלן להצלחות" " ההסכם בין השליח ובין המדינה מחייב את שני הצדדים , בין שההסכם הוא מפורש ובין שהוא משתמע מאופי השליחות . " ראיון עם שר המשפס'ם לשעבר , חיים צדוק ? ניצה צלורת האם שמורה לקברניט הזכות להתכחש לשלוחיו בניכר ! העניין אינו כין השלוח ובין ה"קברניט , " אלא בין השלוח ובין המדינה , כשקברניט פועל מטעם המדינה מכח סמכותו . מותר למדינה להכחיש או לא להודות כי שלוח שלה בניכר פעל מטעמה , אם האינטרס הממלכתי - הביטחוני מחייב זאת . אם שליח , נתפס ושילם על כך במאסר , או בכל דרך אחרת - האם נכון להתעלם , להתנער או להטיל בו דופי מקצועי , כלומר : להפסיק את שירותו - כי "נשרף" ולמנוע ממנו כעקרון תפקידים ממלכתיים ההולמים את כישוריו ! המדינה יכולה להתנות בהסכם עם השלוח - בין בהסכם מפורש ובין בהסכם המשתמע מאופי שליחותו - כי המדינה תוכל , כאמור , להכחיש או שלא להודות שהשלוח פעל מטעמה . השלוח איננו "קבלן 11 להצלחות ואין המדינה יכולה להטיל בו דופי מקצועי . אין המדינה יכולה להפסיק את שירותו אלא בהליך חוקי על - ידי רשות המוסמכת לפסוק הפסקת השירות . אין המדינה יכולה למנוע ממנו תפקידים ממלכתיים ההולמים את כישוריו , אלא אם העובדה שהוא " נשרף" מונעת העסקתו בתפקיד מסויים . רצוי עד מאוד , כדי למנוע אי- הבנות , תירוצים ו" שטח אפור , " כי תנאי השירות במוסד , ובכלל זה תנאי השירות של עובד המוסד הפועל מטעמו בחו"ל , יהיו בכתב . האם שמורה לקברניט הזכות להתכחש לשלוחיו לאחר שסיימו את שליחותם בטוב או ברע ! זכות המדינה כאמור , להכחיש או להודות שהשלוח פעל מטעמה , קיימת גם אחרי סיום השירות . האם שמורה לקברניט הזכות לדרוש משליחיו לשמור על זכות ההתכחשות , בשעה שהוא , הקברניט מתכחש אליו ! תנאי שירותו של השלוח מטעם המדינה - על - פי הסכם מפורש או במשתמע מאופי שליחותו - יכולים להיות כאלה שהוא חייב שלא לגלות את העובדה שפעל בשליחות המדינה . עד כמה מחייב החיות הלא כתוב בין הדרג המדיני לדרג המבצע ! הסכם כין השלוח ובין המדינה מחייב את שני הצדדים , בין שההסכם הוא מפורש ובין שהוא משתמע מאופי השליחות . האם לתפישתך , שלוחי המדינה , הינם פקידים ממונים , משרתי ציבור לכל דבר ! כן . שלוח המוסד הפועל מטעם המדינה בחו"ל , הוא עובד מדינה . האם מעצם היותם פקידים ממונים , חלה עליהם חובת שתיקה גם לאחר שסיימו את שליחותם ! בעניין זה קיימים איסורים שונים המפורטים בחוק העונשין . אחד מהם אוסר על "עובד ציבורי לשעבר ( ועובד המוסד הוא בגדר "עובד ציבור ( " למסור ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם שאינו מוסמך לקבלה ; וכשהמדובר בידיעה הנוגעת לביטחון המדינה , האיסור מחייב גם לאחר שסיים את שליחותו , ללא הגבלת זמן . האם במקרים בהם ק"מת התכחשות גורפת של הדרג המדיני הן כלפי חוץ והן כלפי פנים , עדיין יש מקום לנסות לסייע לשליח בכל דרך אפשרית , או שלגיטימי להקריבו על מזבח ההתכחשות ! גם אם המדינה "מתכחשת" לשלוח , מוטלות עליה כל החובות המוטלות על המדינה כלפי עובד המדינה , ובכלל זה החובה להושיט לו סיוע בכל דרך אפשרית , בגבולות הסבירות , ובלבד שהסיוע לא יהיה נוגד אינטרס ממלכתי - ביטחוני של ישראל . האם אתה רואה שינוי במערך הגיבוי או , במערך ההתייחסות במקרה של תקלה לשלוחי המדינה בניכר ! לא ידוע לי על שינוי כזה . נם אם המדינה " מתכחשת" לשלוח , מ / טל / ת עליה כלהח / טת המ / טל / ת על המזינה כלפי עונד המדינה . האם נכון למדינה להמשיך ולהפעיל איוגון אשר פועל ( כמו המוסד ) בארצות אחרות עויינות וידידותיות כאחד , ללא משנה סדורה - כלומר ' קוד אתי' כתוב , או שמעצם הערכים על פיהם פועל האירגון אין בכך צורך ! רצוי עד מאוד , כדי למנוע אי- הבנות , תירוצים ו"שטח אפור , " כי תנאי השירות במוסד , ובכלל זה תנאי השירות של עובד המוסד הפועל מטעמו בחו"ל , יהיו בכתב , כדי שכל עובד ידע את המותר לו ואת האסור עליו ומה חובות המדינה כלפיו . האם בעידן של חשיפה וריבוי ערוצים תקשורתיים , זכות ההתכחשות וחובת הנאמנות של המדינה , אינה גוברת , או שלהפך , בשל החשיפה , זכות ההתכחשות הינה בגדר דבר הולך ונעלם ! אי -אפשר לקבוע לעניין זה כללים נוקשים ; הכל תלוי בנסיבות העניין . יתכן כי תשובה יותר מפורטת יכולה להינתן על-ידי מי שקרוב לנושא מבחינה טכנית - תקשורתית . האם נתקלת באחת ( או יותר , ( מן הדילמות הכתובות לעיל , בעבר במסגרת תפקידיך , כיו"ר ועדת חוץ וביטחון או , כשר משפטים או , כחבר כנסת מכהן והאם תוכל לשתף את קוראינו ולספר על כך ? אני רואה את עצמי מנוע מלספר על עניינים ספציפיים שבהם נתקלתי באחד התפקידים שכיהנתי בהם . ? ח 0 » צדוק
|
|