|
|
עמוד:2
על זכות ההתכחשות וחובת הנאמנות לדעתי , אץ לקברניס זכות להתכחש לקצין מודיעין לאחר שזה סיים שליחותו . נהפוך הוא , דווקא זכות ההתכחשות יוצרת חובת נאמנות של הקברניס לפקודיו . אפרים הלו 0 עמים רבות במהלך שנות עבודתי כאיש מודיעין בתפקידים שונים ומגוונים עמדתי נפעם אל מול הפער העמוק בין הצידוק הפנימי - האישי והלאומי - שליווה את עבודתי ועבודת עמיתי לבין המציאות הבינלאומית השוללת לגיטימציה כלשהי מעיסוק זה . הדה-לגיטימציה הגורפת של העשייה המודיעינית בולטת במוזרותה באופן מיוחד , כאשר זו מושווית לעשיית המלחמה אותה בא המודיעין לשרת . בשלב מוקדם מאוד כחיי האנושות נזקקו תרבויות ברחבי תבל לצורך של עיצוב וגיבוש חוקי מלחמה . לכאורה מושג זה הוא בבחינת "תרתי דסתרי . " הכיצד ייתכן כי הרג כני-אדם יקבל גושפנקא " חוקית משפטית" והרי מעשה ההרג הוא "אל חזור . " זהו המעשה החמור והקשה ביותר אותו ניתן לבצע כלפי היחיד עלי-אדמות . ועם זאת נראה , כי בעיתוי מאוד בראשיתי הובהר לאנושות כי כלא עיצובם של חוקי מלחמה , הייתה סכנת " תוהו ובוהו" טורפת עולם ומלואו . חוקי המלחמה הלכו והתרבו , הלכו והשתכללו במרוצת הדורות . ככל שמתקדמות ההעמקות וההרחבות המשפטיות סביב תחום המלחמה , כן בולטת יותר ויותר ההימנעות מהכללת המודיעין בתחום ההתייחסות המשפטית . למבצעי מודיעין מהמזהירים ביותר נתלוו מטבע הדברים גם כישלונות צורבים , וההיסטוריה המודרנית רצופה פרשיות שגרמו נזקים למרקם היחסים הבינלאומיים וחוללו מצבי מבוכה קשים למדינות , לראשי מדינות , לממשלות ולאישים בולטים ומפורסמים . חרף זאת , על-פי מיטב ידיעתי , לא שלחה אף מדינה את ידה בכיוון ניסיון "להסדיר את התחום" מבחינה משפטית או נהולית . אין "הבנות" מקובלות בתחום זה , שלא לדבר על ניסיון משפטני כלשהו "לחרף נפש" ולהיכנס לשדה מוקשים זה . מציאות זו קשה וחמורה ככל שהחברה והשלטון הפורמלי והגלוי נזקקו לעסוק ב fall 0 ^ - של העשייה המודיעינית , והרי היעדר הכללים והיעדר החקיקה נוגעים לא רק לתחום שהוגדר מאז ומתמיד כחיוני בעשייתה הכוללת של מערכת הביטחון של כל מדינה . אלא גם לעשייתם של קציני מודיעין הפועלים בשליחות ממשלותיהם ברחבי תבל . מיום הי // סזר , / עוד בטרם היתר , למדינה עצמאית , הציבה ישראל את מידיעץ החוץ ככותל המזרח של עשייתה הממלכתית . קברניטי המדינה סברו , ומ / הסתם זו דעתם עד עצם היום הזה , כי תנאי הכרחי לאיזו / הפער המספרי והאחר בין ישראל ליריבותיה הסובבים אותה מקרוב / מרח / ק , הינו בהבטחת מודיעי / טוב , זמין ורציף על היריב . לעניין הנדון משמעות מיוחדת בישראל , מיום היווסדה ועוד בטרם היתה למדינה עצמאית , הציבה ישראל את מודיעין החוץ ככותל המזרח של עשייתה הממלכתית . קברניטי המדינה סכרו , ומן הסתם זו דעתם עד עצם היום הזה , כי תנאי הכרחי לאיזון הפער המספרי והאחר בין ישראל ליריבותיה הסובבים אותה מקרוב ומרחוק , הינו בהבטחת מודיעין טוב , זמין ורציף על היריב , יכולותיו , כוונותיו ונתוניו הביטחוניים , הכלכליים והחברתיים . בהיעדר מודיעין טוב היתה המדינה נדרשת לקיים צבא סדיר בהיקפים שהחברה זכות itunxjn mini nivmnnn נמצא שמודיעין טוב וזמין אינו תנאי הכרחי רק לקיומה הפיסי של המדינה אלא גם לחוסנה התרבותי והחברתי . במה תמוה אפוא כי דווקא על רקע זה קצין המודיעין הפועל בניכר נותר חשוף על-ידי שולחיו , לכאורה וכלפי חוץ , לחסדי היריבים שאת סודותיהם שוגר לפענח . אכן , קיים קושי אינהרנסי במתן צביון חוקי כלשהו לפעילות גופי מודיעין מחוץ לגבולות המדינה . הקושי מצוי בשלושה תחומים : א . בתחום המשפטי הבינלאומי - ביחסים שבין מדינות . ב . בתחום המשפט הפנימי . ג . בתחום יחסי החוץ . המדקדקים יוסיפו כי קיים גם תחום רביעי - תחום המוסר הציבורי המציג בעיות קשות מאוד לפתרון . בתחומים אלה אותם מעלה אפרים חם במאמרו נעסוק בעמודים הבאים .
|
|