ראיון עם ראש אמ"ן האלוף עמוס מלכא

עמוד:14

ברמה הקיומית של מדינה מאוימת . מדינות אחרות שעניינן יותר ברמה הגלובלית , רואות זאת בכיוונים אחרים ומזוויות אחרות . אני מניח שבארה"ב בוחנים מה קורה ברוסיה , צפון קוריאה , סין , הודו , פקיסטן , איראן ועיראק . קו הרוחב 35 על פני הגלובוס - המקיף את כל הבעיות האסטרטגיות של השנים האחרונות . בקיצור הרבה מאוד סיכונים - אך לא קיומיים . אנו נמצאים כמתודולוגיה קצת שונה . אך נחזור לשאלה הקודמת , כמו שאמרתי , על הסיכונים , למודיעין קל יותר להצביע . לסיכויים לא תמיד המודיעין מצליח להגיע . לעתים רק הדרג המדיני מודע לסיכויים מאחר וחלקם הם תוצאה של מגעים בין מנהיגים וכדומה . תפקיד המודיעין בתחום הסיכויים הוא להצביע עליהם ולהניחם על השולחן בפני הקברניטים . כל קצה של סיכוי יש להאיר . בכל מה שקשור לסיכויים נדמה שהתעוזה המודיעינית לא התעלתה עד היום לרמה גבוהה ! השאלה היא מהי תעוזה מודיעינית . באשר לסיכונים , כשיש סיכון אתה מניח תוצר מודיעיני מאד ברור ומקבל החלטה של בניין כוח , של פיתוח מענה , או , של צעד מדיני . כשאתה שם סיכוי או קצה של סיכוי , לא כהכרח קבלת ההחלטה אחרי זה מאוד ברורה . כדי להשפיע על קבלת החלטות אתה עלול לעתים להיכנס בטעות לשדה של פוליטיקה ומדיניות . אני רואה את חובתו של המודיעין , כמו בהצבעה על התראה , להצביע על הסיכוי . אני מסכים שצריכה להיות כאן תעוזה , ובמיוחד איך מתרגמים את הסיכוי למעשה מדיני . אולם כאן המודיעין צריך לדעת היכן לעצור . יש לשים את הדברים על שולחן הקברניטים ולהצביע על קיומם . אח"כ צריך המודיעין להקפיד הקפדה מירבית שלא להיכנס לעמדות שאיע מודיעיניות מקצועיות . יש כאן נקודות רגישות , אני באופן אישי עדיין לא עמדתי במבחן הסיטואציה של " שדה המוקשים" שתארתי ולא נבחנתי בין התפרים של צד זה של הגדר ומשנהו . האם לדעתן אנו שבויים בקונספציה כלשהי ! האם אנו יודעים לאתר אותה ! והאם אנו יודעים כיצד להימנע מכן ! התשובה לשאלה זו מאוד מסוככת . הלא לו היינו יודעים שאנו שבויים בקונספציה לא היינו שבויים בה . עם זאת אחת השאלות המטרידות אותי כראש אמץ היא - האם אנחנו אכן שבויים בקונספציה ! בחינת הנושא היא משימה כבדה . אפילו הניסיון לערוך בדיקה הוא מאבק בפני עצמו . אני מתייחס אל שנת 1973 כדוגמה מהעבר . היום קיים פלורליזם שיכול לעזור לנו להימנע מלהיות שבויים בקונספציה . באמ"ן למשל קיימת מחלקת הבקרה שאמורה להאיר את המקומות החשודים בקונספציה . כפיקודים המרחביים קיימים לצד גופי האיסוף , גם גופי מחקר צבאי החוקרים במקביל לחטיבת המחקר באמ"ן . כן קיים המחקר הבין קהילתי . אלה מנגנונים שאמורים לנסות ולהצביע בדרך של דעות שונות על כך שלא תתפתח "הינעלות" על קונספציה , אלה הם הכלים לאיתור ולמניעה . מה שמטריד אותי בעניין זה הוא שאני יודע שהמחקר באמץ חזק ואני לא הייתי רוצה שגופי המחקר של שב"כ והמוסד חלילה יתבטלו בפניו . אני רוצה לדעת שגם גופי מחקר אלה חזקים וכל גוף מאתגר את משנהו ומתחרה בו . אני לא שיפוטי בעניין , רק מציג עמדה - ככל שגופי המחקר החיצוניים לאמץ יהיו חזקים יותר - במישור הפלורליזם , זה יעזור להבנת הכוללת ולמניעת "הינעלות'' על קונספציה . גורם נוסף למניעת קונספציה היא הדרג המדיני . לדרג המדיני יש הבנה פוליטית ואסטרטגית . הוא שואל שאלות נוקבות ומתנהל דו-שיח , לעתים נוקב , על נושאים שונים , ולמרות כל זאת אני לא חותם לכם שאנו לא שבויים בקונספציה כזאת או אחרת . אנחנו עושים מאמצים רבים להימנע מכך . לכן במידה רבה חשוב לי לשמוע דעה אחרת - להקשיב "לאופוזיציה" באמ"ן . האם ניתן להכיר באחריות מקבילה של גוף אחר לצד אמ'ץ ! כשיש אחריות מקבילה הנושא הופך להיות מעט בעיתי . עלול להתפתח פתח לכך שמישהו יחשוב שעושים במקומו או שמישהו יחשוב שדורכים עליו . זה לא בריא . כשאתה מפקד אוגדה רק אתה נושא בתפקיד ויש לצידך שדרת פיקוד מאד ברורה . במקום הזה אני צמחתי . כך גדלתי . לדעתי כמקום שלא ברור מי המפקד יש תקלות ויש תאונות . לכן גם בתחום המודיעיני צריך להיות מאד ברור , מי מוביל כל תת נושא . רק במקומות מאד ספורים יכולה להיות אחריות מקבילה , כמו למשל בתחום ההתרעה על פיגועים בתחום האוטונומיה . אם יש עודף אחריות מקבילה - המערכת אינה בנויה ואינה פועלת נכון . לדעתי הפלורליזם עדיף על אחריות מקבילה . פלורליזם מאפשר למספר גופים להביע דעה אך האחריות מוטלת על אחד מהם . רק לאמ"ן יש נגיעה בכל אחד בנושאי ההערכה הלאומית , בעוד שלגופים האחרים יש נגיעה ח לקית ב לבד . אם ית ₪ ף נוף נינ"ם נוסף בי / אנ \ " 1 לדרג המדיני , או , בין המוסד והשב"כ לדרנ המדיני , "תכן \ הת \ צ 0 ה תחיה סירבול ולא "עול . לנופי חמ \ ח \ 1 י \ האתרים אין את התשתית של המחקר המודיעיני היוצר את האינטראקציה הנכונה . האם האחריות שאתה מצדד בה צריכה להיות בידי גוף צבאי או לעבור לידי מערכת אזרחית כמו במקומות אחרים בעולם ! מאז שמוניתי לתפקיד , אני מעיין בסוגיה הזו . לדעתי בסיטואציה הגיאופוליטית והביטחונית כה אנו מצויים , והיות ואין ולא הוקמה מועצה לביטחון לאומי , אף כי כל קברניט מכריז שיקים גוף כזה , אני סכור שהפתרון הקיים הוא הטוב ביותר וכל פתרון אחר יהיה פחות טוב . אם נאמץ את המושג "איזרוח" וניתן למוסד את האחריות להערכה הלאומית , ברור שהמוסד יצטרך להקים לצורך כך תשתית . פרט לכך , כאמור רק לאמץ יש נגיעה בכל אחד מנושאי ההערכה הלאומית , בעוד שלגופים האחרים יש נגיעה חלקית בלבד . לדעתי רק לאמץ יש את התשתית המתאימה . צריך גם לזכור שבגלל בעיות הביטחון השוטף היומיומיות המרחק בין עושי הדברים ומקבלי ההחלטות חייב להיות קצר מאד ואם יתווסף גוף ביניים נוסף בין אמץ לדרג המדיני , או , בין המוסד והשב"כ לדרג המדיני , ייתכן והתוצאה תהיה סירבול ולא ייעול . לגופי המודיעין האחרים אין את התשתית של המחקר המודיעיני היוצר את האינטראקציה הנכונה . באמץ , המחקר מכוון את הצי"ח והצי"ח את האיסוף והאיסוף הוא זה שמביא את התוצרים למחקר ויש כאן דו-שיח פנימי . אולי בחזון אחרית הימים אפשר יהיה לבנות דו-שיח כזה בלי התשתית שיש באמץ , אני מתכוון לכך שכאשר הבעיות הקיומיות לא תהינה אקוטיות - יכול להיות שכל המבנה המודיעיני והביטחוני ישתנה או אז ייתכן שהסוגיה הזו תבחן מחדש . האם הור"ש ( ועדת ראשי השירותים ) תורם את תרומתו ! הור"ש מהווה גוף מתאם כדי לוודא שאין תפרים פרומים ושלא דורכים אחד על השני . לדעתי הור"ש עונה על הציפיות ויש עבודת מטה חשוכה הנעשית ומתקיימת סביבו . לטעמי הור"ש צריך לראות עצמו גם כגוף שבוחן סוגיות אסטרטגיות ומנתח אותן מזוויות ראייה שונות ובמסגרת זו להזמין מומחים משלושת האירגונים , שיכינו מצע לדיון כסוגיה ולאופן הטיפול בה . חשוב שהוריש ימשיך לתאם אבל , חשוב באותה מידה שגם ינתח סוגיות כמו תפניות מדיניות . לדעתי אין צורך להשקיע תשומות נוספות וכדאי לנצל את המשאבים המצויים בגופים הקיימים כדי להביא לפתרונות אינטגרטיביים . זהו אתגר לאומי . האם להערכתן יכולה לחזור על עצמה הפתעה בנוסח "מלחמת יום הכיפורים ! " התשובה לשאלה זו היא קודם כל - כן . מדינת ישראל משקיעה במערכות המודיעין שלה תשומות , משאבים , שכל , טכנולוגיה ואנשים כדי שאפשרות ההפתעה תהיה נמוכה מאד ומועד ההתראה יהיה מוקדם ככל האפשר . החל מהתראה אסטרטגית ועד התראה טקטית . התראה אסטרטגית זה שינוי מצב והתראה טקטית זה מתי המלחמה תתרחש . ככל שאנו חושבים וכפי שאנו בונים ומכוונים את עיקר המאמצים אני רוצה לקוות שלא תהיה הפתעה . ב"מלחמת יום הכיפורים" היה מידע איסופי ברמה כזאת שכל גוף מודיעיני יכול רק לחלום שיהיה בידיו . אבל , אף שהיה איסוף - כשל המחקר . כשיש פער כזה אין מה לעשות . לעומת זאת אם האיסוף היה כושל , המחקר ודאי לא היה יכול לחפות עליו . זו בעיה חמורה . לדעתי , לאף איש מודיעין אין את היכולת לבוא ולומר לא תהיה יותר הפתעה בנוסח יום הכיפורים . -

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא