ממדף הספרייה

עמוד:22

ממדףהספרייה מודיעין לשלום עורך : חזי כרמל , הוצאת ידיעות אחרונות / ספרי חמד " השלום , כמו המלחמה , מחייב מאמץ מודיעיני רב היקף ומתמשך , " כך כותב העורך במבוא לאסופת המאמרים על מודיעין לשלום . האמירה הזאת מחייכת הוכחה כי רכים בין מקבלי ההחלטות בארץ וכעולם בטוחים כי בעידן השלום מותר להקצות פחות למודיעין ( כמו גם למאמץ הצבאי כולו ) ולהתבסס יותר על ניהול המדיניות הישירה בין הממשלות שעד אתמול עוד נלחמו זו כזו במרירות . מאמר חשוב כיותר בספר נכתב ע"י אלוף ( מילי ) שלמה גזית אשר כיהן כראש אמץ ב- 1977 וחווה על בשרו את המעבר הדרמטי ממעקב מודיעיני אחר מצרים כאויב ראשון כמעלה לעבר מצרים - מדינה בתהליך שלום . התהליך המתחיל בנובמבר 1977 ונמשך עד אפריל 1982 בהיערכות סופית בקו הסגול הישן עם מימוש של השלב השלישי בהסכם השלום . המשקל שמייחס גזית יותר מכל הוא לעניין המודעות לשינוי , וליכולת לאבחן סימנים מעידים לשלום . הוא מדגיש כי אין לנו עדיין מערכת מנוסה של סימנים כאלה המאפשרים מעקב ואיסוף מודיעיני ואשר נותנים מענה סביר לשאלה המטרידה אם חל שינוי בעמדת המשטר והציבור בארץ אויב לכיוון שלום . אגב , גזית מציע כי גוף בינלאומי - למשל מערכת " נין יורק טייטס" - יערוך סקרי דעת קהל שוטפים כארצות האויב , וכך נוכל לעמוד לאורך זמן על שינויים במגמות לשלום ולמלחמה . מאמר אחר הפך לאחר פרסום הספר למשמעותי עוד יותר - זהו מאמרו של אפרים הלוי , המוגדר בספר עדיין כשגריר ישראל בקהיליה האירופית בבריסל ובינתיים התמנה לראשות המוסד . נדיר לקרוא מאמר תורתי מלומד של מי שעומד כראש ארגון מודיעיני בעת כהונתו . בדרך כלל אנו נהנים מפירות החשיכה המודיעינית של "מי שהיו . " כאן אנו קוראים "שחור על גבי לכן" כי למערכת המשפטית הרשמית ( קרי היועץ המשפטי לממשלה ) יש נטייה להתחמק מנקיטת עמדה משפטית מחייבת לגבי סוגיות מודיעיניות סבוכות כעיקר לגבי אנשים לא-ישראלים הפועלים כשליחות המודיעין . הלוי קובע גם כי הקברניטים בכל הדורות פעלו מתוך "התכחשות" לתחום הריגול והמודיעין , היינו האיש המבצע מטעם המדינה ונתפס ע"י מדינה אחרת עומד חשוף ו מ ע ו ר ט ל מול שוביו-תובעיו כאשר הוא מחוסר כל הגנה ממלכתית . כאשר החליטה המדינה כי רצונה לסייע ללוחם היא הגישה סיוע זה בעקיפין , בסתר תוך העלמת עצם השתתפותה במתן הסיוע מעיני הבריות . הלורומים נותרו תדיר לבדם מתמודדים עם גורלם . הלוי מרחיב גם בסוגיה החורגת מעניינו האישי - הוא היה מועמד לתפקיד השגריר הישראלי הראשון כירדן ו"נפסל" משום היותו איש מודיעין . כאש בוערת בעצמותיו מציין הלוי במאמרו , כי חובה על הקברניט להעניק גיבוי לאנשי מודיעין כדיוק כפי שטבעי להעניקו לאנשי צבא או אנשי ממשל אחרים הסרים למרותו . הלוי מאמין כי במינויו לשגריר בבריסל נתרמה תרומה כלשהי למימוש הכלל לפיו "זכות ההתכחשות וחובת הנאמנות" קשורות זו בזו . אלה רק שניים מהמאמרים כספר . חלק חשוב בספר מוקדש לאישיותו ומורשתו של ראובן שילוח ז"ל מאדריכליה של קהילת המודיעין הישראלית . התואר שזוכה לו שילוח כאן "חלוץ המגעים החשאיים" מעלה על נס את המשקל הרב שיוחס בשנותיה הראשונות של המדינה לדיפלומטיה החשאית ה"תבל"ית . עוד בספר תצפית על המודיעין האמריקאי שעשה תפנית ממלחמה לשלום ברשימתו של ג'יימס וולסי ראש GA-n לשעבר ואדמירל מרטיני , ראש המוסד האיטלקי לשעבר , המנתח את הקשרים בין מודיעין ותהליכי שלום . אם לסכם בתמצית - תרומתו של אוסף המאמרים הזה הוא להראות כי כישראל וכעולם יש מקום למודיעין גם בעתות של שלום , אך כעיקר טעון הדבר שינוי ועדכון של תפיסות העולם ודרכי העבודה המודיעינית . אנו בישראל נמצאים עתה בלבו של תהליך מוזר של מודיעין הנדרש לתת תשובות בו - זמנית לשלום ולאפשרות של מלחמה גם יחד . הספר שיצא לאור ביוזמת הקרן לזכרו של ראובן שילוח ז"ל , הינו ראשון בסדרת "ראובן שילוח למודיעין וביטחון . " ראוי המל"מ - המרכז למורשת המודיעין - למילה טובה על היוזמה להוציא לאור לתועלת קהילת המודיעין והציבור המתעניין אסופה חשובה של מאמרים על המודיעין כעידן של שלום , כפי שנכתבו ע"י טובי האנשים המנוסים בתחום . יוזמות כאלה ראוי כי יפותחו בעתיד . אפרים לפיד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא