"עלי": היעד העיקרי של המודיעין ב"לח"י" היה השלטון הבריטי. ראיון עם דוד שומרון

עמוד:17

כלשהו ודרשו מהם לספק את המידע . כך , למשל , על ידי הפעלת לחץ על קצין יהודי בכיר במשטרה , השיגו את שיתוף הפעולה המלא שלו בקבלת ידיעות חיוניות ואפילו במינויי שוטרים והעברתם לתפקידים שלמחתרת היה עניין בהם . בצורה זו גם הוחל בקבלת ידיעות ממרכז ההאזנה של המשטרה : ה"בוקס" ( מיתקן שממנו האזינה המשטרה למנהיגים יהודים וערכים . ( " מחלקה ו- לא עסקה בהחדרת סוכנים למנגנון המשטרה או להגנה כי רווחה הסברה שמוחדר , אם רצונו להצליח לזכות באמונו של הגוף אליו הוחדר , חייב להזדהות עד כמה שאפשר עם דעות אותו גוף וחבריו ובמשך הזמן הוא עלול לאבד את זהותו המקורית . כנוסף למקורות חיים , עסקו אנשי "מחלקה וי" במעקב , תצפיות , השגת חומר כתוב וצילומו ( כך למשל , פקיד יהודי שעסק בהובלת דואר צבאי ברכבת , איפשר לאיש המחלקה להתלוות אליו בקטע מהנסיעה , לפתוח מכתבים ולצלמם . ( " מחלקה וי" גם השיגה ידיעות לצורך רכש נשק , תחמושת ואמל"ח אחרים . בדרך כלל היו שני סוגי רכש : האחד בתשלום - מחיילים , משוטרים , מערכים ומסוחרים יהודים והשני , ללא תשלום : על ידי פעולות החרמה . היו פעולות כאלה שקטות , בהתגנבות או כסיוע מבפנים ואילו אחרות על ידי פריצה בכוח ( כפי ש"לח"י" עשתה , לדוגמא , במחנה צבאי בחולון , שם השלל היה משאית עמוסה בנשק ותחמושת . ( סוג שונה של החרמות היה למימון פעולות המחתרת , או כמילים פשוטות : שוד בנקים , יהלומנים , תכשיטנים וספסרים שונים . " מחלקה וי" סיפקה מידע על היעדים , הסכומים המועברים , המועדים והשמירה . כך הוחרמו דברי ערך שנמכרו וכן מזומנים מבנקים . לא כל החרמה בוצעה בהפעלת כוח . החרמה "מבריקה" בוצעה ב"בנק ברקלייס" בתל-אביב כשיטה מתוחכמת ביותר שלא הייתה אפשרית ללא מודיעין מפורט ומדוייק : השכם כבוקר יצאו חמש חוליות של חברי לח"י לבתיהם של חמשת המנהלים של הבנק שביכולתם לפתוח הן את דלתות הבנק , הן את הכניסה למרתף והן את חדר הכספות . חמשת המנהלים נלקחו מבתיהם אל הבנק , לאחר שבדירותיהם הושארו חוליות ששמרו על משפחותיהם לבל יזעיקו את המשטרה . הכספת נפתחה ורוקנה לטובת המלחמה נגד הבריטים , מבלי שנגרם נזק כלשהו לאיש : כידוע , הבנקים מבוטחים בחברת הביטוח "לוידיס" בלונדון . ? האם תוכל לתת דוגמאות אחדות של חומר שהושג על ידי "מחלקה ( י" והשימוש שנעשה בו ? א . מקור בצנזורה דיווח על הידיעות שנאסרו לפרסום . מכך למדה המחתרת מה השלטונות מעתיינים להסתיר . לפעמים מידע כזה היה לעזר בחומר ההסברה שהופץ בעלונים , בכרוזים או ברדיו החשאי . ב . גם סיפור ההחרמה בבנק התאפשר ממידע פנימי . ג . דרך "הכוקס" השיגה "מחלקה וי" את חומר ההאזנה לערבים כעת המאורעות שפרצו לאחר החלטת האו"ם על החלוקה . כך אותרה שיחה טלפונית בין בחורה יהודיה מחולון לבין מאהבה הערבי מיפו , אשר הטיל עליה משימה להכניס מזוודת נפץ לתחנה המרכזית בתל-אביב . היא הסכימה לבצע את המשימה . בפעולה מהירה איתרו את הבחורה והפיגוע הקטלני סוכל . ? בארגון כזה הפ"ח הייתה חיונית לקיום . איך פעלתם ! ככלל , כעבודת מחתרת הסכנות מרובות . עבור " לח"י" הן היו כפולות , כי היה עלינו להישמר מהשלטון הבריטי שלחם בנו עד חורמה וגם מההגנה שפעלה נגדנו . בשלביה הראשונים של " לח"י" היה עלינו להיזהר כמעט מכל יהודי ברחוב ובכית . נקודות התורפה העיקריות של מחתרת הן : בתקשורת , בגיוס / בקבלת חברים חדשים , בהפצת חומר הסברה , במגעים עם ספקי אמל"ח , כעת אימונים וכמובן - בשעת פעילות מיבצעית . באשר ל"מחלקה וי , " ארבה לה סכנה חמורה נוספת בעצם גיוס מקורות ( סוכנים ) והפעלתם שבדרך כלל קשה לדעת אל נכון אם לנו הם לא לצרינו . חברי המחתרת נקטו באמצעי זהירות מירכיים בכל מעשיהם . אתן רק דוגמאות אחדות : מרבית החברים לא ידעו את שמותיהם ואת כתובותיהם של עמיתיהם במחתרת . טלפונים לא היו בנמצא . כל תקשורת נעשתה בפגישות כרחוב , תוך כדי הליכה , רצוי כחשכה ( לשבת בבית-קפה לא היה כסף . לשבת בגינה ציבורית או לעמוד כפינת רחוב נחשב לחשוד ומסוכן . ( תקשורת אחרת נעשתה בפתקים קטנים שהועברו על ידי קשריות שנשאו ארנק עם סליק . ככלל לא שמרו חומר כתוב . הפתקים ששימשו להתכתבות פנימית הושמדו אחרי קריאתם . אבל טבעו של מודיעין שעליו לשמור רשימות , שמות , כתובות וכיוצא כאלה ודבר זה נעשה בתוך סליקים שהותקנו בשולחנות , כונניות , שרפרפים וכד . ' חומר לגניזה ממושכת הוכנס לכד חלב אטום שנקבר באדמה . ? מה היו יחסי הגומלין בין המטה והיחידות השונות לבין המודיעין ? " מחלקה ו "' עשתה כל שביכולתה כדי להשיג את מירב הידיעות בכל אחד מהתחומים שפורטו לעיל . האחראי למחלקה דיווח כאמור ישירות למיכאל בכל הנושאים . אבל במקביל , הועברו הידיעות הרלוונטיות ישירות הן לאחראים על המחלקות והן בדרג השדה / הסניף . ? האם תוכל לתאר בקצרה את חלקו של המודיעין במבצע בו השתתפת ? לאחר ל"ט בנובמבר הגבירה "מחלקה r את פעילותה במגזר הערבי כדי להשיג ידיעות על ריכוזי כוחות ערביים , תוכניותיהם ואף להביא הצעות לפיגועים כמפקדותיהם . כך פוצצה ה"סראייה" ביפו , בה נהרגו רבים מאנשי הוועד הערכי העליון . כמבצע זה הייתי מעורב רק בהכנת התיעוד שאיפשר לשני הלוחמים לחדור ליפו . באמצעות יהודי מכפר-סבא הוקם קשר עם ערכי מקלנסווה שהניא ידיעות . תוך כדי הפעלתו עלה רעיון לחבל במפקדתו של קאוקגיי בשכם . הערבי הביא תרשים ממקום המפקדה ודוגמאות של הרשיונות השונים הדרושים כדי לעבור מהאזור היהודי לאזור הערבי ( חקלאים ערבים רבים נשארו בצד היהודי והיו חייבים להוביל את הפרי לאזור הערכי . ( הסוכן הציע להתלוות אל הלוחם שלנו עד לקירבת היעד . על סמך כל המידע הזה , שנאסף על ידי " מחלקה ו "' הוכנה משאית נפץ והלוחם שלנו , אלישע איכזוב ( שמואל ) נהג אותה לכפר-סבא . שם בנוכחות איש המחלקה והסוכן הערבי , הכנתי ללוחם את הניירת הדרושה ( כערבי כמוכן ) והסוכן בדק את לבושו של שמואל והאביזרים שברשותו . הם יצאו לדרך ואנו ליוינו אותם ברכב קטן עד כפר יונה . מרגע זה לא נותר אלא להמתין לחדשות . מבצע זה נכשל . כעבור זמן הצליחה "מחלקה וי" לאסוף ידיעות על המשאית שנחשדה במחסום ושהלוחם שלנו הוצא להורג . כאשר לערכי - לא ברור אם בגד או נשבר לאחר שהלוחם זוהה וסיפר את כל הידוע לו . מאוחר יותר נודע שהערבים הביאו את שני המומחים האנגלים ( אלה שהחדירו את משאית הנפץ לרחוב בן-יהודה בירושלים ) כדי שיפרקו את המטען . אבל למטען היה מנגנון הרמה ושני האנגלים וכל מי שעמד מסביב למשאית נהרגו . דוד שומרון הצטרף ל"אצ"ל" בשנת , 1938 לאחר הפילוג היה בין מקימי היילוד /' 1 החל כמדביק כרודם , קשר ותצפיתן דרך לוחם המשתתף בפעולות התקפה על יעדי אויב ברחבי הארץ , כראש מחלקת הדרכה ארצית של הארגון , כמייסד מחלקת התיעוד ( זיוף מסמכים ) וכראש מחלקת הפעולות בירושלים . תפקידו האחרון בארגון היה כרום במסה המבצעים הארצי של ה"לרו . " " כל מעלליו מפורטים בשני ספריו : "גוייסנו לכל החיים" בהוצאת משהב"ס-מערכות ו"מחתרת מאונס" בהוצאת "יאיר . "

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר