על ראשית המחקר של חיל המודיעין ראיון עם פרופסור מרדכי גיחון

עמוד:15

על ראשית המחקר של חיל המודיעין ראיון עם פרופסור מרדכי גיחון ניצה צמרת מרדכי גיחון שרת בכיתת המודיעין של הגדוד הראשון בבריגדה , כסטודנט נקרא לשרת בשירות סדיר בפלוגת הסטודנטים של החי"ש בירושלים . היה זה בראשית שנת . 1947 במחצית אותה שנה כבר מונה לקצין המודיעין של חבל בי " ) קמוד ( " שהתפרש משיחי כאדר ועד בית וגן . ללא הכוונה ממפקדת העיר או מידע על הנעשה בחבלים אחרים ( סה"כ 6 חבלים של אזור ירושלים , ( החל גיחון לבנות את המודיעין הקרבי של החבל שבאחריותו . כהמשך פיקד על מחלקת המודיעין של "חטיבת עציוני" ( חטי . ( 6 כסיום מלחמת העצמאות שוכנע להישאר בצה"ל ובסתיו שנת 1949 מונה לארגן את המחקר של מודיעין צה"ל . להערכתו הוצע לו התפקיד על סמך סקירות שטח ואויב שכתב כקמ"ן החטיבה ואשר עוררו את תשומת הלב של ראשי אג"ם ממ"ן . מכנה המטכ"ל באותם ימים נסמך על השיטה הבריטית וכלל שלשה אגפים אג"ם - אגף המבצעים , אג"א - אגף האפסנאות ואכ"א - אגף כח אדם . לפי מבנה זה היווה המודיעין מחלקה כאג"ם ונקרא אג"ם ממ"ן . בראש הפירמידה עמד סא"ל חיים הרצוג . ממ"ן קיבל מעמד של אגף רק באמצע שנות ה . 50- כראשיתו כלל ממ"ן שלוש זרועות " ) ענפים . ( " "איסוף" שריכזה את כל הגופים הטכניים שעשו להשגת המודיעין , השנייה " , ביטחון שדה" אשר פעלה לניטרול פעולות האויב להשגת מודיעין אודות צה"ל והשלישית " המחקר . " אומר גיחון : "משום סודיותו הרכה של הנושא לא ניתן היה להיעזר כהקמת הענף ובתפעולו כנסיון של צבאות זרים . לא קיבלתי הנחיות או הכוונה , מן הממונים בנדון זה . האחריות היתה גדולה והמשימה עצומה . אני יכול לציין בסיפוק שמחקר המודיעין של צה"ל במידה רבה "פרי בטן- פרטי שלי " . את מדורי המחקר שכבר היו קיימים וכפופים במישרין לראש אמץ היה נחוץ ללכד למאמץ מתואם מתוך השלמה הדדית בשיטת עבודה ומחקר אחידה ומבוקרת . לכן תחם גיחון בראשית את האחריות בין מדורי המחקר . חמשת המדורים הראשונים שהוקמו עסקו בתחומים הבאים : הלבנוני , הסורי , העירקי , הירדני והמצרי , כאשר לאלה צורפו המדינות שבעורפן . המדורים התפעוליים עסקו בנושאי הזירה הגיאוגרפית , הכלכלה , האמל"ח והטכנולוגיה . תהליך העבודה המשולב הוביל למסקנה שלעתים עבדו במדור הזירתי מתוך ראיית האינטרסים " המקומיים בלבד , " לכן הוקם מדור נוסף : התחום הבין ערבי . לימים הוקם גם תחום המעצמות . " כאשר עלה נושא הקמת תחום המעצמות גיחכו עלי במטכ"ל - "מה אנחנו השתגענו , אנחנו נלחמים בבריטניה הגדולה " ... ! גיחון לא ויתר , הוא שיכנע את בנימין גיבלי שיש צורך בהקמת תחום מחקר זה שכן אין אנו פועלים בחלל ריק הכולל רק את המזרח התיכון וחשוב לדעת גם מה חושבות המעצמות הגדולות ... בנימין גיכלי שכנע את חיים הרצת אשר שיכנע את הרמטכ"ל והתחום החדש אושר . הייתי כפיף של גיכלי , הוא עזר לנו רבות בהשגת צרכים מינהלתיים ומינהליים והתבסס ברוב המקרים על הערכותינו המקצועיות . כשנת 1950 מונה לראש ממץ וקיבל דרגת אל"מ . ? מה עוד על המדורים התפעוליים ! המדור הגיאוגרפי " ) ש"מ , ( " 6 הוקם עוד לפני ארגון הענף ע"י פרופ' ריכנברג שהיה בעבר מ"פ בפלוגת מיפוי של הצבא הבריטי , לימים החליף אותו לוץ שטרים שהיה קודם לכן פקוד שלו . בדומה פעל המדור הכלכלי בראשו עמד רס"ן הוברט פולק ז"ל . מדור שהוקם ולא האריך ימים היה המדור ללוחמה פסיכולוגית . לי אישית היה שיגעון של המעצמה הסינית העולה , רציתי לקבל מידע על הנעשה שם . סרן בשם דבה אהרון שהיה איש המדור המצרי וידע סינית נשלח על ידי להתמחות כשפה , אך בזמנו לא הגיעו הדברים ליישום . ? מה היה תהליך העבודה ! כמוכן שלידתו של המחקר הובילה לגיבוש מסגרות עבודה הכרחיות ולנהלי עבודה כל זה הותווה ונקבע על ידי . כל עבודתנו התבססה על המידע שסופק לנו ע"י האיסוף בראשותו של מרדכי וורצמן ( לימים , אלמוג . ( מלבד שאר משימותינו היינו המסננת והחזרנו להם את החומר מעובד עם הערכת המהימנות והמלצות תפעוליות שונות . בהתבסס על טופס שהמציא רס"ן קרל קרן ז"ל נולד המושג : "הערכת מקור" טופס זה שימש כרטיס הביקור של הידיעה ההיולית עם מידע מסויים אודות המקור . אנו הוספנו את הערכתנו על סמך הידוע והמשוער וביקשנו במידת הצורך השלמות , אימות ממקורות נוספים וכיוצ"כ , כדי שלראשי המדורים שלי תהיה גישה ישירה למקורות מסויימיס להתרשמות ישירה . לא היו דפוסי עבודה ולכן פיתחנו מודל של ישיבות יומיות , שבועיות חודשיות וכוי . ?< מידני > יח'י

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר