"אגוז קוקוס"

עמוד:7

" אגוז קוקוס" ב 11 . 1 . 98- מלאו 37 שנים לסביעתה של ה"אגח" במסגרת הפעילות להעלאת יהודי מרוקו לישראל , הקים המוסד סניף בגייברלטר לקליטת היהודים שחולצו ממרוקו . אנשי המוסד העכירו את היהודים לנציג הסוכנות שטיפל בהם במחנה מעבר זמני שהבריטים העמידו לרשות המבצעים . ההיערכות כללה רכישת ספינה , לשעבר ספינת טורפדו בריטית ששימשה להברחות והיתה בבעלותו של גוי אנגלי . צוות הספינה כלל ארבעה אנשי צוות ממוצא ספרדי : רב חובל , מכונאי ושני מלחים . לצוות צורף האלחוטן חיים צרפתי ז"ל , איש המוסד , והורכב עליה ציוד קשר שאיפשר קשר בין הספינה למטה המוסד . אחד הממומחים שבדקו את הספינה היה איש הפל-ים , משה ובינוביץ ז"ל , שעסק בעברו במבצעים ימיים להעלאת פליטי השואה מאירופה . הספינה צוידה בסירות ובחגורות הצלה לכ50- איש . שמה המבצעי של הספינה היה "אגוז 12 . '' מבצעי עלייה עברו בהצלחה עד שטבעה על 43 נוסעיה במבצע ה , 13- בין הנספים היו המכונאי וחיים צרפתי . למרות האסון הכבד , הוחלט להמשיך במבצע ההעפלה בדרך הים ועד מהרה נרכשה ספינה אחרת , גדולה יותר , גם היא בסיועו של רבינוביץ . הספינה כונתה "קוקוס" והיא הופעלה במימי האוקינוס , בחופיה המערביים של מרוקו כסמוך לרבאט-קזבלנקה . כך נחסכה הובלת העולים לחופי הים התיכון . באחת ההפלגות הגיע לג'ילברטר מי שכיהן כראש המוסד , איסר הראל , אשר ביקש לעמוד מקרוב על המבצע . ה"קוקוס" נכנסה לנמל גייברלטר לאחר חצות ומייד הוחל בהורדת העולים והעברתם למחנה . איסר נכח במקום וליווה את הנעשה , אך נעלם מעיניו אירוע קשה שהעיק על כולנו,- ילדה קטנה ככת שש שנים נפלה במהלך ההפלגה ונחבלה אנושות בראשה . ביום המחרת נקבעה לנו פגישה עם איסר בלובי של המלון , כאשר התקרב אלינו קמנו לקראתו , " שבו , שבו , " נזף בנו , "שאף אחד לא ירגיש שיש כאן מישהו חשוב . " סיפרנו לו על הילדה הפצועה . איסר זינק מכיסאו וביקש לקחתו מייד לבית החולים בו אושפזה . בבית החולים זימן אליו את הרופאים המטפלים ולאחר שעודכן במצב הורה לנו לארגן בדחיפות את הטסתה של הילדה בלווית אמה ורופא לבית חולים באנגליה לטיפולו של המומחה הטוב ביותר לסוג פגיעה כזה . איסר לא נח ולא שקט עד שווידא שהיא מקבלת את מיטב הטיפול ולנו אמר דברים שלא אשכח לעולם , "אנו עוסקים במלאכה זו עבור הילדים הקטנים הללו כי הם-הם עתידה של מדינת ישראל . " מעניין היכן נמצאת ילדה זו כיום ? חלפו שנים , יש להניח כי היא אישה נשואה ואם לילדים וספק אם היא זוכרת ויודעת דבר על אירועי ההפלגה הזו ועל מעורבותו האישית של ראש המוסד . ? אהוד "אבי-ש '" ? האם האינתפאדה גומה לנזק איסופי ! לא היה קושי להשיג מידע על ההתרחשויות באינתפאדה כי התופעה היתה בעיקרה גלויה לעין . אבל , העובדה שאנשי שב"כ במגזר הערבי עסקו ביום ובלילה בביצוע של אלפי מעצרים וחקירות של הפרות סדר הפכו את המערכת במידה מסוימת ממערכת מודיעינית למשטרת ביטחון . לא נותר פנאי מספיק לבניית מערכת סוכנים לאיסוף מודיעין על ארגוני הטרור . הנזק היה לטווח הארוך . היו מקרים , כשהיינו מדברים על מישהו נניח בהקשר של קידום , היו מי שאמרו "הוא לא מתאים הוא תוצר של האינתפאדה , " כלומר התחיל לעבוד באינתפאדה ולא מכיר משהו אחר חוץ מזה . אחד מנזקי האינתפאדה הגדולים היה הפגיעה במשתפי הפעולה . רבים מהם הוצאו להורג בשיטות אכזריות במיוחד . אין ספק שלתופעה זו אפקט מרתיע בגיוס סוכנים בעתיד . ? לואייתך מתי הסתיימה האינתפאדה ! עם ראשיתו של התהליך המדיני , כינוסה של ועידת מדריד ( אוקטובר , ( 1991 חלה ירידה ניכרת בהיקפי הפעילות של האינתפאדה וגברה הפעילות הטרוריסטית . ? מהם השפעות האינתפאדה על מערכת היחסים בין שני העמים ! בצד הפלסטיני ההשפעה היתה ההבנה שלהם כי יש בכוחם להיאבק בישראל ללא מדינות ערב . האינתפאדה יצרה אצל שני הצדדים התפכחות מאשליות , הבנה של מציאות חדשה . שני הצדדים הבינו את מגבלות הכוח . בעצם האינתפאדה נגמרה בתיקו , בחוסר הכרעה של אחד מהצדדים . עוד חשוב לומר שבצד שלנו , חלה התפכחות מהחלום של אופציה ירדנית בנושא הפלסטיני וכך גם נגוז החלום של סיפוח השטחים . ? אלו לקחים הפיקה המערכת המודיעינית מהאינתפאדה ! קודם כל בחלוקת סמכויות ברורה יותר בין חלקי מערכת הביטחון שנמצאים ופועלים בשטח . דבר נוסף חשוב הוא הקמתה של יחידת המחקר בשירות הביטחון האחראית על ערביי השטחים וערביי ישראל שתפקידה מעקב והמלצות - מתן מענה לכל מגמה והתפתחות . כמו כן גברה הערנות למעקב והתרעה על "סימנים מעידים" להתפרצות המונית אלימה בצד הפלסטיני גם בעצם הימים האלה . ? , "? v \ nm * לשעבר ראש האגן < העוני בשב"כ

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר