|
|
עמוד:4
כאילו היה פלוגה שלמה . ידעתי שאני לוחמת בזכות עצמי וכל מעשי נחשבים ומהווים חלק מהפאזל הכללי של המערכת , זה חיזק אותי מאוד ועמדתי בכך . ? נפגשת עם ישראלים ! נפגשתי עם המפעיל שלי . אסור היה לי להתקשר לישראלים וכמובן שלא היה לי כל קשר עם ש . או עם המשפחה . ? היכן היה ש ! . ש . כבר היה בגרמניה ושכר בית בעיירה קטנה . בעלי הבית שהיו גם בעלי המסבאה של העיירה הפכו לידידיו של ש . שקיבל זהות של בן למשפחה אמידה אשר זקוק למנוחה ולריפוי . הצטרפתי אליו כחברתו ותוך זמן קצר נרשמנו בעיריה ונישאנו בטקס אזרחי , כמובן שבעלי הבית היו העדים שלנו . ? אין זה להיות זיג נשוי בכיסוי ! בהתחלה היה באמת קצת מוזר . עם הזמן התרגלנו ולעתים היינו אפילו צוחקים על עצמנו , על סיטואציות בלתי אפשריות שחווינו . קראנו אחד לשני בשמות הצופן שהפכו גם לשמות החיבה הפרטיים שלנו . דיברנו בינינו גרמנית . כן , אפילו במיטה . ? תארי לנו את החיים בעיירה ! שיפרנו את השפה ועסקנו בפעילות חברתית . הפכנו למובילים חברתיים בעיירה . הנשים היו מתכנסות אצלי לקפה , למשחקי חברה ולמסיבות בערבים . מדי פעם נסענו לקבל הנחיות בכיסוי ונפגשנו עם המפקד שדאג לפנק אותנו . כעבור שהות של חצי שנה בגרמניה הוטלה עלינו המשימה לצאת לארץ היעד . ? את יכולה לפרט יותר ! הגענו לארץ היעד כביכול בגלל בעיות פוריות שלי , הפעם אני הייתי זו שנזדקקה למנוחה ולשינוי אווירה ובאמת ללא סיבה נראית לעין חליתי בשנה הראשונה , הקאתי לעיתים תכופות וסבלתי מכאבי בטן . העבודה ביננו נחלקה ש . עסק בשיגור ההודעות ואני איבטחתי את זמן השיגור . גם כאן יצרנו קשרים חכרתים ענפים והפכנו למקובלים כקרב קהילת הזרים ששהתה כמקום . ? היו לכם תקלות בעבודה ! לא היו לנו תקלות , אכל קרה שהייתה לנו סיבה לדאגה , פעם אחת במהלך נסיעה היתה לנו הרגשה שעוקבים אחרינו ובנוסף לכך הסתבר ששכחנו מזוודה אחת כתחנה , ש . חזר להביא את המזוודה ואני ישבתי במלון ודאגתי . המקרה השני שהכניס אותנו ללחץ קרה כששידרנו ארצה והניידת המשטרתית המקומית שעסקה בגילוי אותות מורס עברה ברחוב שלנו . בד"כ היו לניידת יום ושעה קבועים ובפעם הזאת הופתענו . בגלל החשש שאולי גילו אותנו ניתקנו מגע לתקופה קצרה ונקטנו כאמצעי זהירות מוגברים . ד . צוחקת . הסצנות עוברות לנגד עיניה כאילו התרחשו רק אתמול . היא נזכרת , "היתה גם 'פאשלה שלי , פעם בשעת בוקר מוקדמת כשטיילנו בחברת ידידים - היו שם כעיקר גרמנים , מישהו שיחק בכפתור התחנות ברדיו וברקע שמעתי את חנניה בן אברהם משדר את סוף פינת התעמלות הבוקר בקול ישראל , ואז שאל מאן דהוא ימה השעה' ואני לתומי בלי להסתכל על השעון עניתי לו בגרמנית "עכשיו שבע בבוקר . 11 ? חוץ מעבודה בארץ היעד כיצד העברתם את הזמן ? היינו זוג בוהמי , הפכנו למסמר החברה , עבדנו עשרים וארבע שעות ביממה על לוגיסטיקה חברתית ענפה , החברה והעבודה היו התפקיד - זו היתה ערבוביה שלמה . כיוון שרכשנו חברים גם גם בפרברים נסענו לבקר אותם ודיווחנו לארץ על מה שראינו בדרך אליהם . ש . הפך לחובב דיג מושבע ויצא מדי פעם לדוג עם ידיד מקומי . ערכנו מסיבות ושתינו כאילו לשוכרה , השגנו מידע והעברנו אותו לארץ אבל אף פעם לא קרה שניצלנו את התפקיד לרעה , אני מתכוונת לרמה המוסרית של העניין . ב1965- סיימו את שליחותם בארץ היעד ושבו לגרמניה . ד . היתה בחודשי הריון מתקדמים . הם התיישבו באחת הערים והילדים הפכו להיות חלק מהכיסוי המשפחתי . ש . יצא לגיחות קצרות , ד . דאגה לבית וטיפלה בנושאים שונים . לאחר 'מלחמת ששת הימים שבו ארצה . ד . השתלבה בעבודת המשרד וש . לקח לעצמו פסק זמן . סוף סוף היה הוא עצמו . הוא בנה , תיקן , ניגר , שיפץ , צייר ובעיקר כתב . ד . קיוותה שיפרוש אך הוא נקרא לשוב לעבודה ולא יכול היה לסרב . ש . המשיך בעבודתו עד שהמחלה הקשה הכריעה אותו . ? השליחות הייחודית שלכם , תרמה לכם , או הותירה תחושת החמצה ! אין ספק שהפרק הזה תרם לנו באופן משמעותי ובמיוחד לזוגיות שלנו , היו לנו חיים מאוד מעניינים ומרתקים . ההפסד הגדול הוא שנעדרנו מהארץ למשך תקופה ארוכה ואת זה לא ניתן לשחזר . אנחנו מבקשים תמונות להאיר את המילים . ד . נרעשת ומבקשת להימנע מחשיפה נוספת , גם הראיון הזה קשה לה המילה 'מוסדי מעבירה בה אי-שקט גלוי . שלושים שנה חלפו מאז עסקה כפעילות חשאית והיא עדיין שומרת סוד . ? U . } ' r « מרח ,. עמנואל ץיפניס , ואורי נאמן
|
|