|
|
עמוד:6
שמעוןלוינסון מדבר ראיון בלעדי ראשון עם הקצין הבכיר ביותר בצה" ל שהורשע בריגול איך הופך אדם למרגל נגד כל מה שהיה יקר לו , מולדת , חברים , משפחה ? הלכנו אל האיש שנידון בע וון בגידה במולדת , אל האיש שמעל באמון , שנענש על בגידה בארצו , הלכנו אל שמעון לוינסון אויב מבית - "מרגל בכיר בדימוס . " אין הסבר או פרשנות המניחים את הדעת ומשקיסים את הנפש נוכח מעשה בגידה . אין נורא ממנה למי שנבגד , ואין סליחה . יצאנו לכלא "מעשיהו , " שלושה מחברי מערכת ידיעון מ . ל . מ שלושה אנשי מודיעין בעברם , מוטי כפיר , נחמן טל וגיל קיסרי וזאת לאחר התלבטויות מערכתיות ואישיות קשות שבמרכזן עמדה במלוא חריפותה השאלה : האס ראוי איש זה לבימה באכסניית המ . ל . מ ? החלטנו להתמקד בצד המקצועי , מעשה הריגול נטו , ללא התייחסות להיבט האנושי . ? ? ? משימת השגת האישורים הנדרשים היתה מאחורינו . ריח גשם עמד באוויר וקדרות השמים בחודש ינואר האחרון רק העצימה את רגשותינו המעורבים ממילא ; עצם הביקור בכלא אינו עניין של מה בכך , מושא כיקורינו , שנחשד נתפס והואשם בריגול לא הקל עלינו . הוא היה יקיר המימסד , מלח הארץ , ותיק בקהילת המודיעין , בכיר בצה"ל . בקיצור , מהחבריה הטובים . אחד משלנו . עד ליום בו חצה את הקו . את כל הקווים . אפילו האדומים . הפך למרגל נגד כל מה שהיה יקר לו , מולדת , חברים , משפחה . שמעון לוינסון בן , 64 לשעבר אל"ם ( מילי , ( ראש ועדת שביתת הנשק הישראלית-ירדנית , קצין קישור ראשי לאו"ם ובתפקידו האחרון - קצין הביטחון של משרד ראש הממשלה , עד בוא הנפילה . הוא נעצר במאי / 91 אבל ההידרדרות החלה ב- ' 83 כאשר הציע את שירותיו לק . ג . ב וריגל למענו במשך שש שנים . עד כה לא פתח לוינסון את פיו , פרט לחקירה ולמשפט שנערך בדלתיים סגורות . הוא הסכים להתראיין לראשונה בפנינו - חברי עמותת קהילת המודיעין . חשיפה ראשונה ובלעדית . האווירה ב"מעשיהו" רגועה . למראית עין בקושי מורגש שזהו בית כלא . לוינסון הועבר ל"מעשיהו" מכלא אשקלון , השמור לאסירים הכבדים . חבריו לתא המאסר כיום הם שני 'דיסקונטאים ורופא אחד . לוינסון קיבל את פנינו לבוש אזרחית בסוודר חום . סקרנו אותו . הוא נראה שפל רוח , לא פעם בעת הראיון השפיל את עיניו . לא שמענו ממנו טענות כלפי תנאי מאסרו , הוא דיבר בגילוי לב , אולי גם ניסה ל"המתיק" את הדברים . איך אדם כמוך הדרדר כך ? אני לא מנסה להצדיק את מעשי או להפחית מהם . אני מקבל את העונש שלי . לא פעם ייסרתי את עצמי וניסיתי להבין איך הגעתי לכך , אין לי ממש הסבר . אולי היה זה שילוב של מצב נפשי קשה ושל תיסכול . זה התחיל כשהייתי כשליחות האו"ם בבנגקוק לאחר שחרורי מצה"ל . נשלחתי כמתאם פעילות ללוחמה בסמים . היו לי בעיות במקום עבודתי שם . התסכול לא היה קשור דווקא בישראל , נכון שפרישתי מצה"ל לא הייתה נעימה , לאחר שרפול כרמטכ"ל לא רצה בי . אכל הסיבות העיקריות היו אישיות . נוסף לכך , תכננתי בתחילה שעבודתי בשביל הק . ג . ב תהיה קצרה , אולי כמה חודשים . לא חשבתי שאסתבך וזה נמשך שש שנים . בכלל , הרעיון שלי , בתחילה היה לשחק "משחק כפול . " איך היית ממליץ להתגונן בפני גיוס ע"י שירות זר ? כחכם לאחר מעשה הייתי אומר , כי צריך להיות די אמיץ וחזק כדי לצאת מזה כעוד מועד , גם אם נכנסת לזה . כמקצוען , איזה ציון היית נותן למפעיל שלך ? הוא פעל יותר מדי לפי הספר . היה פורמליסט . לפעמים זה היה מגוחך . מפעילי היה בדרגה גבוהה , כנראה ראש מחלקה בק . ג . ב , אך הייתה לי הרגשה שהוא פועל מתוך שגרה ולפי הנחיות . אפילו בפעולות השגרתיות ביותר , שחוזרות על עצמן . למשל , ביצירת קשר עין או בנסיעה בסיבובים בעיר במכוניתו . באחד מביקוריו בווינה נערך המפגש במגורים של עובדי השגרירות הסובייטית . לאחר מכן הסיעו אותי במכונית וזאת לאחר שעשו לי תחפושת לפי "הספר : " הרכיבו לי כובע ומשקפיים - למרות שבלאו הכי אני מרכיב משקפיים - והדביקו לי שפם , שאגב ניתק לא פעם משפתי , בכלל , לא הרגשתי ביטחון מקצועי מצורת עבודתם והרגשתי מאד לא נוח . הם מעולם לא הינחו ולא הדריכו אותי . לוינסון תיאר בפנינו בפרוטרוט את גיוסו והפעלתו : באמצע שנת ' 83 הוא פנה מיוזמתו לשגרירות הסובייטית בבנגקוק , שם שירת מטעם האו"ם , " ) סברתי שבבנגקוק סכנת החשיפה קטנה יותר . ( " לאחר שמסר את פרטיו ועברו הוצא מהשגרירות במכונית שרד ולאחר סיבובים בעיר הורד במרכזה . כעבור זמן מה טילפן לביתו מישהו שדיבר במבטא רוסי עם בתו והשאיר הודעה . כשיצר קשר הוא נצטווה לקנות כרטיס טיסה למוסקווה בחברת "איירו-פליט" על חשבונו והונפקה לו אשרה . למוסקווה נסע בדרכונו האמיתי . שם המתינו לו בשדה התעופה והוא נלקח למלון . המפעיל שלו הציג את עצמו בשם "ג'ורג "' ודיבר אנגלית טובה . "היה ברור לי שהוא שירת בעבר במערב ולא הסתיר כי הוא אוהב לנסוע למערב . הוא היה בערך בגילי . שוחחנו בחדר מיוחד שהיה להם במלון . שהיתי במוסקווה יומיים ורוב הזמן נתבקשתי לשבת ולכתוב ( באנגלית ) כל מה שיש לי לומר וכן לענות על מה ששאלו אותי . כך זה היה ככל המפגשים , כמעט הכל בכתב , כמעט לא היו שיחות אישיות . לא היה כמעט תחקור . לאחר מכן התקיימו עוד פגישות , רובן בווינה ואחת בזינבה . כמעט תמיד הופיע "ג'ורג , '" שליווה אותו לכל אורך הדרך , אך את שמו האמיתי לא גילה מעולם . בנוסף אליו היה רק "איש האירוח" שטיפל בו . לא היו יותר משני מפגשים בשנה . לפעמים הסיעו אותו לשגרירות הסובייטית " ) לא ידעתי שמסיעים אותי לשם . כמובן לא שמחתי . ( " לפעמים היה המפגש במקומות ציבוריים , כמו ספסל בגן של ארמון טנדבורן . באחת הפעמים הורו לו בווינה לבדוק מקום מסויים , , # ך 97 שמעון לוינסון בכלא "מעשיהן"
|
|