|
|
עמוד:3
"לעולםלא אשכח את התמונה , כשחיים קרע מעל בימת האו : םאת ההחלטה לפיה , הציונות היא גזענות " אבא אבן משרסס קווים לדמותו של הנשיא השישי של מדינת ישראל , אלוף חיים הרצוג שהלן לעולמו בחודש אפריל האחרון בחרנו לראיין את אחד האנשים היותר קרובים להרצוג , אבא אבן , שר החוץ לשעבר וביקשנו אותו לשתף אותנו בזכרונותיו . ניכר בו שהדיבור על חיים הרצוג קשה עליו . הוא מדבר לאט , במעין עצב וגעגועים , גולש בכבדות לעבר הרחוק , ל56- שנים של זכרונות . ? ? ? מתי הכרת את רו"ם הרצוג ? שלוש היכרויות היו לנו . לראשונה היכרתיו באוניברסיטת קימכרידג' ב . 1939- אני מרצה צעיר והוא סטודנט מאוניברסיטת לונדון שהעתיקה משכנה לקימברידג . ' חיים התאקלם מייד בחיי הקהילה היהודית התוססים , לא עבר זמן רב ושנינו התגייסנו לצבא הבריטי בלהט הרצון להלחם בהיטלר , וכך נפרדנו , היתה זו היכרות קצרת ימים . חידשנו את ההיכרות בירושלים בזמן המלחמה ואף הפעם לזמן קצה הוא , כמייג'ור כצבא הבריטי , שהיה צריך להצטרף ליחידת חי"ר אנגלית וכדרכו ליעדו תכנן חופשה קצרה בקאהיר . ציידתי אותו בכתובת של משפחה יהודית שנהגה להזמין לביתה קצינים וחיילים לאירוח , ושלוש בנות לה . כך הנחתי את היסודות לקשרי המשפחה שלנו : הוא הכיר והתחתן עם הבת אורה ואני עם הבת סוזי , והכל כבר מסופר בספרים . היכרותנו השלישית , החטופה היתה כארץ . בהיותו ראש אמ"ן או זמן קצר קודם לכן , שעה שהזמינני להיפגש בנגב עם יגאל אלון . רק בארה"כ , בתחילת שנות ה , 50- שעה שהרצוג התמנה להיות נספח צבאי בוושינגטון ואבא אבן שימש שם כשגריר ישראל , נקשרת בין השניים , ידידות אמיצה ואינטימית . "לבד מקשרי המשפחה היה לי ולחיים רקע משותף ; שנינו הינו קצינים , שנינו היינו שותפים לחרדה הגדולה ערב הקרב על אל-עלמין כאשר סכנת כליה ריחפה מעל הישוב היהודי בארץ , אם רומל היה מנצח בקרב גורלי זה , לשנינו היו זכרונות עכר משותפים . " והוא מוסיף בחיוך : "להרצוג היה היגוי אירלנדי , וזה תמיד הוסיף לו לווית חן נעימה , השובה את האוזן האנגלית ובוודאי את האירלנדית . " מה היה ההישג הגדול ביותר של הרצוג כנספח ? הוא הניח את היסודות הראשונים למה שהתפתח מאוחר יותר להיות ההסכם הצבאי הראשון עם ארה"ב . תודות למאמציו הצלחנו לחתום עם ארה"ב על הסכם מסגרת צבאי שקבע כי ביום מן הימים ישראל תוכל להימנות על המדינות שתקבלנה נשק מארה '' ב . נחה אז עלינו רוח של תכנון לכיוון של מה יילד יום . מי יודע , אמרנו אז , אולי ארה"ב תספק לנו נשק בבוא הזמן . זכורים לך אירועים מיוחדים משותפים עם הרצוג מאותה תקופה בוושינגטון ? יום אחד הזמין אותנו לינדון ג'ונסון למשרדו . אותו זמן הוא היה מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט ועשה לו מינהג להזמין אליו , מפקידה לפקידה , מספר שגרירים זרים . כטוב ליבו קרא לנו ג'ונסון לחדר סמוך , הרים את שפורפרת הטלפון חייג מספר מסויים , קיבל את מי שרצה ואמר : 'דאלאס ! ( שר החוץ האמריקאי ) לידי יושבים הישראלים שלא מרוצים ממה שאתה עושה . מאוד לא מרוצים . אם תמשיך ככה , אתה יכול לשכוח מההקצבות . " סיים והניח את שפורפרת הטלפון כחיוך . היינו בהלם , ימים לאחר מכן חששנו מתגובה חריפה של הממשל כלפינו , אך דבר לא קרה . כנראה שכממשל היו רגילים למעשים כאלו מצד ג'ונסון . ולא לקחו אותם ברצינות . אבן מהרהר קצת , נזכר ומספר : פעם באנו לווילסון , שר ההגנה האמריקאי שהתפרסם בזכות אמירתו כי " מה שטוב ל'ג'נרל מוטורס טוב גם לארה"ב . " תוך כדי שיחה על הבעיות שלנו , שואל לפתע ווילסון : ? האם גם תורכיה היא אחת מהמדינות הערביות הרוחשות לכם איבה ! ' נו , נו , כמעט נפלנו מהפגנת בורות כזאת . מה לדעתך הדבר שהכי אפ"ן את הרצוג ? הזיקה לצה"ל ולמערכת הביטחון , השב"כ היה בעיניו כל כך יקר , כל כך חסר תחליף , כל כך מצריך הגנה שראוי היה לשלם עבור כך בחריקות , כמו פיטורי זמיר והחנינות . חיים היה פורץ מסגרות : בעל זקיפות קומה , שתרם לטיפוח קשרי החוץ של מדינת ישראל יותר מכל נשיא אחר , אביו קרע את הספר הלבן ככיכר מוגרבי , והרצת קרע מעל במת האו"ם את ההחלטה לפיה הציונות היא גזענות . לעולם לא אשכח תמונה זאת של חיים . כזה היה . יהודי גאה , בעל תחושה עזה של שליחות לאומית . עמוס גלבוע אפריל . 1992 תמונת ארכיון ממפגש ראשי המודיעין לדורותיהם במשכן הנשיא בירושלים עמותת המ . ל . מ מרכינה ראש לזכרו של מ שעמד בראש אמ"ן ונשאר ידיד הקהילה , ומשתתפת בצער המשפחה .
|
|