"אני חרד מפני העתיד שמא תהיה דריסת רגל של גוף פורמלי חיצוני בנושא המינויים"

עמוד:21

פרישה מצה"ל וסיכמתי עם משה דיין שאשאר בתפקיד למשך שלוש שנים בלבד , בדיעבד הן התארכו לחמש . האם אתה יכול להצביע על כישורים מאפיינים הנדרשים לראש שירות ! התניה שאין לה תחליף וכבר הזכרנו כאן : כימיית העבודה בין ראש השירות לקברניט . ראש השירות צריך להיות מנהל טוב . צריכים להיות לו הבנה וחושים פוליטיים חדים והרבה נסיון בשטח . הכישורים הפוליטיים והדיפלומטיים להם נדרש ראש השירות הינם תוצאה של היותם של התפקידים הללו במוקד הבעיה הפוליטית הישראלית ומכאן כמוקד יחסינו במזרח התיכון ובעולם . ראש השירות צריך להיות אדם נבון וזהיר שיודע להימנע מלהיגרר אל תוך מאבקי הכח הפוליטיים שמא יעשו בו שימוש לרעה . ראש השירות ואני לא מכוון לשירות מסויים , מיידע את הקברניט ומצביע על דרכי פעולה כולל המלצות . תפקידו של הקברניט לאשר ביצוע . ראשי השירותים מ ח 1 י י ב י ם בעירנות , כוונתי שלעתים אפילו טוב יעשו אם לא יציגו בפני רה"מ אופציות מיידיות בהתחשב בעובדה שלראש הממשלה אין מספיק פנאי לשקול אותן . לראש השירות אסור להתבטל ברמת האחריות בפני ראש הממשלה . כ"כ אני מצפה מראש שירות שיביע את דעתו המקצועית . אסור לו להתכופף או להיות "אומר הן" ללא התניות ; והיה וראש הממשלה אינו מוכן לשמוע דעה המנוגדת לדעתו , צריך ראש השירות לסיים את תפקידו . במצב של שינויים פרסונליים - חילופי קברניטים או חילופי שלטון במדינה , האם יש מקום להחליף גם את ראשי השירותים ! כשמנחם בגין ז"ל נכנס למשרד ראש הממשלה הוא השאיר על כנם את כל ראשי השירותים , כן השאיר בתפקידו את המזכיר הצבאי ואת הדובר . הוא עשה הבחנה מוחלטת בין דרג פוליטי לדרג פקידותי . בגין נתן קרדיט לאיש המקצוע . עד היום לא קרה שהחליפו ראשי שירותים כשהתחלף שלטון . יכול להיות שזה יקרה בממשלה הנוכחית , בעיקר בגלל שמרבית האנשים המכהנים כיום בממשלה ובתפקידי מינהל בכירים , חסרי רקע ונסיון בתפקידים צבוריים . מי שתופס למשל את המינוי של דני יתוט לראש מוסד כימחטף של הממשלה הקודמת , טועה . ההחלטה על המינוי שלו היתה כשנה לפני הבחירות שהיו צריכות להתקיים ביוני ' 96 איש לא שיער אז שהבחירות יוקדמו בשל נסיבות טרגיות שכפו מציאות חדשה . מכל מקום אין לייחס למינוי זה העדפה פוליטית או הקשרים חמולתיים . גם בתקופתי היו חילופי שלטון . בגין החליף את ובין וויצמן החליף את פרס . במישור יחסי הגומלין האישיים , היתה לי הידברות טובה יותר עם ויצמן והוא גם שכנע אותי להישאר ולהמשיך בתפקידי כראש אמ"ן לאחר המהפך . זכור לי שבפגישה הראשונה של הפורום הבטחוני עם ויצמן כשר בטחון , הוא דיבר על ירוח חדשה , ממשלה חדשה וראייה פוליטית חדשה ... היתה זו הפעם הראשונה והאחרונה שהוא איזכר תפישה פוליטית בפנינו , מאז הכל התנהל תמיר לפי טובת העניין . יש לן הסבר מדוע רק אנשי צבא מאיישים את התפקידים של ראשי שירותים ! יש לכך תשובה ברורה . במדינת ישראל המערכת היחידה הבלתי פוליטית היא מערכת הבטחון . אנשי הצבא אינם חשודים בנגיעה פוליטית . אני הייתי פקוד ומפקד ואני יכול להעיד שמעולם לא התכטאנו באופן פוליטי . כיצד אתה מתייחס לשיתוף הפעולה והתאום בין המנגנונים בשירותי הבטחון ! קהילת המודיעין הישראלית מתאפיינת כשיתוף פעולה ובתאום . אם יש מאבקי כרו או חיכוכים בין השירותים , זו אינה בהכרח תופעה שלילית . תחרות בין הגופים עשוייה להביא לתוצאות שבתנאים אחרים לא היו מושגות . זוהי בעיקר תחרות בריאה במובן המקצועי של המילה , גם אני עושה וגם אתה עושה ונראה מי עושה זאת טוב יותר . אין כאן עניין של פלורליזם אלא אפשרות לקבלת הערכה מיותר מגורם אחד . מה ההבדל ! מי שדוגל בפלורליזם יודע שהרעיון נכון אך במבחן המעשי זה לא עובד , למה ! כי יצרנו דילמה חדשה . ראש אמץ מהווה חלק אחד משלושה גורמים המופקדים על ההערכה , כשראש אמץ היה בלעדי - כל האחריות היתה שלו . משהחליטה " ועדת אגרנט" על פלורליזם אי אפשר יותר להפיל את האשם על ראש אמץ דווקא . אני מעריך שאין הסתרת ידיעות או עיכוב בהפצתן בין השירותים . לו התרחשו אירועים כאלה , זה היה מתגלה ומטופל . כזכות היותנו מדינה קטנה אני מאמין שקיים גם שיתוף פעולה לא פורמלי כין השירותים , בעיני זה לא פחות חשוב ואפילו חיובי . אלוף ( מיל ( שלמה גזית הוא בוגר ביה"ס לפיקוד ומטה בצרפת , Ecole de Guerre בעל תואר מוסמך בהיסטוריה מאוני ת"א ועמית מחקר במרכז לעניינים בינלאומיים באוני הרוארד במרכז וילסון בוושינגטון ובמכון לשלום של ארה"ב בוושינגטון . מאז פרש מצה"ל כראשית 1981 שימש נשיא אוני בן-גוריון , מנכ"ל הסוכנות היהודית וחוקר בכיר בימרכז יפה למחקרים אסטרטגיים / באוניברסיטת ת"א . ניצה צמרת

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר