התפתחות המודיעין - ראייה היסטורית

עמוד:18

התפתחות המודיעין - ואייה היסטורית פרופ' אפרים ג' רוון * מבוא : לקראת תיאוריה מודיעינית אחת האנקדוטות הידועות ברבים הוא הסיפור על ולינגטון , שאחד מאנשי מטהו , המקורב אליו , מצא אותו יושב ומהרהר ערב אחת המערכות בספרד . לשאלתו במה הוא מהרהר השיב המצביא הגדול : " אני חושב על הצד השני של הגבעה . " אכן קשה למצוא מפקד אשר בשעה שהוא מתכונן למלחמה או לקרב או לעימות אחר עם אויב לא יהגה בצד השני של הגבעה . ידיעת השטח והכרת האויב , ברמה הטקטית הנמוכה כמו בדרג האסטרטגי הכולל , חיוניות למפקד למען הצלחת משימתו לא פחות מאשר המידע על כוחותיו הוא . המודיעין הוא אפוא פונקנציית המטה הראשונה שאנו יודעים על קיומה מקדמת דנא . גם הדוגמא של שבטי הילידים שנותרו עד ימינו בפינות המרוחקות ביותר של עולמנו תוכיח . לקראת היציאה למלחמה מתפקדים אנשי השבט על נשקם , מזונם ושאר אביזריהם על פי הנוהג מימים ימימה וכפי שנמסר מאב לבן . לעומת זאת , להשגת המידע על השטח והאויב מוקדשת מדי פעם פעילות מקדימה ענפה ומגוונת . ניתן לקבוע עיקרון , שככל שהחברה האנושית היא בעלת רמת ציוויליזציה גבוהה ומסועפת יותר כן יהיה המאמץ המודיעיני שמשקיעים הצבאות שבניה מפעילים משוכלל וענף יותר . מכיוון שלא קיימת עלייה רצופה של ציוויליזציה בשום אתר אנו עדים לתנודות מקבילות גם בתחום הביון . על פי כלל ההקבלה בין רמת ציוויליזציה לרמת המודיעין נבין את יכולתו של הצבא המצרי במאה הכ " ב לפסה " נ לקיים מערכה רבתי דו זרועית ימית ויבשתית , אשר הביאה את הצבא של הגנרל ווני ( או אוני ) עד למפרץ חיפה , מרחק 550 ק " מ בקו אוויר לאורך החוף מן הדלתה שבמצרים . עוד היום נחשבים מבצעים משולבים , ימיים יבשתיים , בין המבצעים המסובכים ביותר . מסובך לא פחות מהם הוא מבצע צליחת המדבר , כגון זה של סיני . לאחר חצייתו הצהיר נפוליאון : "מכל המכשולים [ ... ] הקשה ביותר לצליחה - הוא המדבר . " מסעו של ווני , שהוא המסע הצבאי הראשון אשר ההיסטוריה הכתובה שמרה על פרטים אחדים ממנו , מתואר כמסע של שיגרה , עם יעד קבוע , וכלל לא כמסע גילויים אל עבר הבלתי נודע . אך גם לולא יכולתנו להסיק זאת מנוסח הדברים , עצם הביצועים אשר נרמזו עליהם לעיל מחייב אותנו לקבוע שמסע מעין זה הושתת על בסיס של מאמץ מודיעיני כביר בהיקף ובפירוט . נתמזל לנו גם המזל שנשתמרה תעודה מצרית , אמנם של תקופה מאוחרת יותר , מן המאה הי " ג לפסה " נ , המרמזת על רישום והערכה מודיעינית ועל הכשרת קציני מודיעין בתחומי השטח והאויב כדבר של שיגרה . כוונתי לפפירוס אנסטסי א , ' השמור עתה במוזיאון הבריטי ושהוא איגרת התנצחות ופולמוס ( בעל צליל סאטירי ) בין קצין מודיעין אחד לחברו . אנו למדים , שמדובר בקצין המפקד אישית על יחידות סיור ושעיקר פעילותו בספר הצפוני של האימפריה המצרית , באזורים רגישים בכנען ובבסיסים המצריים שם . הוא בקיא בשטח , בטיב האוכלוסין ודובר בשפתם . בשעת קרב הוא מתקדם עם החלוץ ומוביל את הגייסות בשטח קשה . אך הוא גם מבצע משימות חדירה וסיור לבדו . לעת מצוא הוא מסוגל לנצל את התשתית התעשייתית המקומית לחידוש חימושו ולתחזוקתן של הכוח שלו . כינויו הוא "מהיר , " מונח ממוצא כנעני , הבא ללא ספק להדגיש את גורם הזמן והדחיפות אשר איפיינו את פעילות הביון מתחילתה ואת הגמישות הרוחנית והפיסית המאפיינים , גם על פי פפירוס אנסטסי , את כישוריו של קצין המודיעין בנוסף לתושייה , לכושר גופני ולאיתנות הרוח . מאז ומעולם כפתה המציאות על בוני הצבאות ומצביאיהם לפתח את הכלים המיוחדים ואת בעלי התפקידים הייעודיים לצורך איסוף מודיעיני . עבודת המודיעין , במובן הצר של המילה , נחלקת כידוע , לשני חלקים : איסוף המידע ועיבוד החומר הגולמי כדי להפכו ל"מודיעין " לאחר שנמצא מהימן . בתום תהליך עיבוד המידע על השטח והאויב באה הערכת המצב המודיעינית המונה את האפשרויות שהשטח מאפשר לפעולת הצדדים היריבים ואת האפשרויות הפתוחות בפני האויב ומידת ההסתברות שלהן . בהתאם לאסכולה אשר על פיה נהגו או לנסיבות , ניתנה גם תשובה על כוונות ודרכי הפעולה הצפויות של האויב בכוח ובפועל , בין שהיוזמה 'בידינו' או בידו . אין צורך להרחיב את הדיבור על כך שתהליך חשיבה זה של הסקת מסקנות מן החומר המודיעיני על אודות השטח והאויב קשה עד למאוד להפרדה - אם בכלל - מתהליך חשיבותו ותכנונו האישי ביותר של המפקד , בשעה שהוא בא לגבש את תוכנית פעולתו בכל הדרגים ובשעה שהוא קורא את הקרב ומנהלו . כאן חובה להזכיר , שעל דעת הכל ומאז ימי קדם הוגדר הכושר העל טכני של ניהול הקרב והמלחמה כ " אמנות : " הרומאים דיברו על " ars bellica" הצרפתים על , " art de la guerre" הגרמנים על "Kriegskunst" וכו י . ותרגום כל אלה אמנות המלחמה - החל בפולמיקה טכנה של היוונים . ואם באמנות מדובר , אזי מדובר בכישורים ובתהליכי מחשבה יצירתית אישית ביותר , שאין גם אפשרות להגדירם הגדרה מכאנית מדויקת והגדרה כזו של פרידריך השני , שהיה מגדולי המצביאים בכל הזמנים , לפיה המצביא האמיתי ניחן ב ' עין המצביא" ( oeil du general ) רק באה להדגיש שמדובר בפעולה על מכאנית במוחו של המפקד . כיוון שכך , לא חשבו קברניטי מלחמה וצבאות לוותר כלל על תהליך הערכת המצב המודיעינית שתיעשה על ידם מעצמם , וגם מפקדי משנה לא חשבו ולא רצו אחרת . המפקד הפעיל אפוא בעבר את מערכת האיסוף לזרועותיה בעצמו ורק כאשר היקפה לא אפשר זאת - בעזרת מטהו . * החוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת ת '' א

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר