ערב זכרון והקמת קרן מלגות לזכרו של ברוך כהן הי"ד

עמוד:3

ערב זכרון והקמת קרן מלגות לזכרו של ברוך כהן הי " ד " את אבא הכותי רק לאחו מותו . אף פעם לא ידעתי מה עושה אבא ? על מה ולמה נהוג ואני עדיין מחכה לתשובה " ... בערב זכרון שהתקיים ב13- בפברואר במ . ל . מ לזכרו של ברוך כהן ז " ל נאספו אלמנתו נורית , בניו : יהודה ( עדו , ( חיים ( אקי , ( צור ומיכל , בני משפחה וחברים רבים . הבן עדו : 23 " שנה חלפו מאז אבא נפל . את אבא הכרתי רק לאחר מותו , משכנים לשעבר וממתדלק בתחנת הדלק . אף פעם לא ידעתי מה עושה אבא ? על מה ולמה נהרג ואני עדיין מחכה לתשובה " ... מספר שמוליק גורן : "לראשונה הכרתי אותו כשחקר ביחד עם סמי נס , מסתנן סורי שנתפס במאי . 1967 הסתכלתי בו ; קופצני וקטן , עצבני , נשכב על הרצפה ומה לא ? חשבתי לעצמי , מה הדבר ? כבר אין אנשים ? אחרי החקירה הבנתי שהאיש הוא אדם אחר לגמרי . שם בחדר הוא שיחק תפקיד ... אח " כ הכרתי אותו כאדם שקול המכיר את המטריה לפרטי פרטים . לימים בתחילת שנות ה70- כשהיינו באירופה ועמדנו לפני פח " ע חו"ל נבחר ברוך למפעיל . תוך תקופה קצרה מאוד הבחור למד את התנאים והנתונים החדשים , היה בקי יותר מכל אחד אחר בחומר של המבצעים שעסק בהם . ברוך ז " ל הוא דוגמא לאיש מודיעין יוצא מן הכלל , בעל יושר אישי ומקצועי . היה צנוע , שקט ונחבא אל הכלים ומאידך חברותי וחברי - בית המשפחה הפך למרכז חברתי . נזכור אותו כאדם וחבר אמיתי . " ומוסיף צבי זמיר : ... " נקודת המשבר ביחסי ישראל אירופה היתה רצח הספורטאים הישראלים במינכן . ידענו שמעתה זו מלחמה על חופש החיים של הישראלים בחו " ל . ידענו שחייב להיות סיכול מודיעיני , ללא מודיעין טוב לא יכולנו להמשיך . נכנסנו למלחמה שבסיכומה יצאנו מנצחים . הפיגועים באירופה פחתו במידה ניכרת וזכינו בסופו של דבר בחופש פעולה במערב אירופה . לא היה סיכוי לאיסוף המודיעיני באירופה ללא ברוך , הוא היה שותף לתשתית שהקמנו . " על תקופת עבודה ארוכה ומשותפת סיפרו רמי שווילי וסמי נס , שהיו חברים בצוות החוקרים . צבי לבנון שהיה מפקדו של ברוך בנח"ל , העלה על נס את אומץ ליבו וגבורתו . "' סמבו , ' כך כינינו אותו , הוביל בקומנדקר פצוע וכשהמצרים תקפו אותם יצא נגדם לבדו עם ה'סטן' והרג ארבעה מהם . הוא היה חבר אמיתי , מנהיג שאמר מה שהוא חושב . " נורית , אלמנתו : "ברוכי היה נער יחיד מעדות המזרח שלמד ב'ריאלי' בחיפה . אנחנו נפגשנו בנח"ל באיילת השחר . כעבור שלושה ימים החלטנו להתחתן . כל החלטה זוגית מאז הושפעה מהתחייבויותיו לעבודה . סדר היום שלנו היה גלוי לאנשי השירות . הוא היה בעל ואבא , איש וחבר . לא לוחם . מאוד רגשן , רגיש ואוהב . נחמן טל : "במאי 1970 כשעה לפני החשכה עזב ברוך את המתקן בעזה ונסע לאשקלון . ברגע האחרון הצטרפה אליו עובדת של המשרד . בדרך ניתכה עליהם אש תופת ממארב . העובדת נפגעה . ברוך יצא ללא פגע . לימים סיפר לי שלקח את משפחתו לבקר את הפצועה בביה " ח ' . הילדים היו סקרנים . סיפרתי להם על הירי , על החיים שלנו , על הטרור ' ... ' איך הם הגיבו , ' שאלתי , וברוכי : 'המבטים החודרים שלהם הורגים אותי . ' כשהמשכנו להיפגש מטבע הדברים נהגתי לשאול אותו 'מה נשמע בבית ' ? אמר : 'המבטים החודרים של הילדים ... חוץ מזה הכל בסדר . ' אנחנו מעלים הערב את זכרו של נציג של דור פשוט שלא דרש לעצמו כלום ותרם את כל הנשמה והישות . נכס צאן ברזל של קהילת המודיעין ועם ישראל . יהי זכרו ברוך . " " היום אנחנו יודעים וכאשר אנחנו מלווים אותך , אנחנו רואים לנגד עיננו את האיש הבודד שם בבית המלון , ללא מכירים בקהילה היהודית , ללא ידידים , ללא צלצולי טלפון . איש בודד מאוד עם שם בדוי בדרכון , וכך אתה הולך למפגש הבגידה אל הקרב שלך , האחרון . וכאשר אתה נופל ירוי והדם מגופך קולח עדיין אתה לוחש בכוחות אחרונים שמו של הרוצח . כי איש מודיעין אתה עד הסוף . וזאת עד הסוף אינך שוכח " ... חיים חפר / מותו של לוחם 1973

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר